תמיד מדמיינים ילד בחנות ממתקים, כעת בדמיון שלי תמונות של מבוגרים בחנות של פסטות ופוקצ'ות, ואני אומר לכם שלא מדובר רק בסיור של קומץ בלוגריות אלא המראה שקלטתי מהצד על העוברים ושבים בקניון שרונים שנכנסו לחנות.
את משה ומיכל הכרנו בתערוכת מבשלים, רבים הכירו את המוצרים מקודם
ואני רק הכרתי את הלוגו…
אבל משה בראל ובתו מיכל היו כמעת היחידים שהאכילו אותנו בחינם בטעימות משגעות של חיך ולשון בתערוכת מבשלים.
משה מספר את הסיפור שלו איך בגיל 4 כבר עזר לאמו ליבש את דפי הפסטה,ואחר כך היו מאחסנים בקופסאות ברזל, והרוטב, הוא מספר איך היו מכינים בבית רוטב מעגבניות, פטרוזיליה שום ושמן זית, טעמים שהוא לא שוכח וכיצד מגיל צעיר הוא זוכר את עצמו מחובר להכנת פסטות, ואכן האיש מכין מוצרים נהדרים. מייצר פסטה טרייה בארץ למעלה מ-25 שנים, החל משנת 1985.
משה למד את רזי הכנת הפסטה הטריה במילאנו ובקומו שבצפון איטליה, התמחה במשך שנתיים אצל אמן הפסטה האיטלקי ז'אן פייר בלוטי. מקפיד להתעדכן בתחום ולבקר באיטליה באופן שוטף. ומתאהב בבצק הפסטה הזהוב והחמים בכל בוקר מחדש. משה דובר שבע שפות ועשה סיורים קולינריים בכל העולם. ובהחלט יש לו את הידע והנסיון שמורגש במוצרים שהוא מכין ומשווק.
ואם אני צריך לציין משהו שמאפיין אותו זה הנתינה ואהבה שיש לו כלפי האנשים.כשאתה נכנס לחנות הזו נדמה לך שהאיש מתוך הלוגו יצא ואכן זה הוא שיצא ומיד הוא מגיש לך טעימה של פוקצ'ה משגעת.
כשאנחנו נכנסנו כאורחים של המקום לרגל הפתיחה, משה בדיוק הכין קפלצ'ו ממולא בתרד, הוא הניח אותם על צלחת ופיזר פרמזן, תוך שניות הצלחת הייתה מבריקה…
פסטה דלה קזה פתחו חנות מטריפה בקניון שרונים בואר הוד השרון. מרחוק חושבים שהגענו ללאס ואגאס. וגם מבפנים המקום מדהים. החנות עצמה ממש מדהימה והעיצוב עם המרפסת של יוליה מציף זיכרונות מאיטליה. והם באים מיד בטעמים ובריחות המדהימים.
המקום שוקק חיים, אנשים ונשים וילדים עם ההורים ומי לא נכנסים וקונים ואני מביט בהם בקנאה ושואל למה אין לנו בראשון חנות כזו..
כשהגענו, מרינה ,איבי, הדר, רחלי ורוני השקנו למברוסקו להצלחה של המקום,וטעמנו פוקצ'ות מעולות, אכלתי שם פוקצ'ה סנדוויץ' כפולה כזו ממולאת עם מוצרלה וזה היה טעים פחד, פוקצ'ות עם זיתים ופוקצ'ות עם עגבניות ועם מה לא, והכל טעים. ואז משה פותח שבלול תרד מלא גבינה שמפצפץ בפה בשירה.
ואנשים נכנסים ואני כבר מוכר להם… תטעמו מהפוקצ'ה, ומשה מושיט..
והחגיגה בעיצומה ( אתם יודעים שאם מרינה בשטח אז שמח) ומשה מגיש בניצה, סוג של מאפה בולגרי עם פילו ) וזה כמו לאכול גבינה עטופה בקטיפה,לעצום את העיניים..
ואז אני קולט! רביולי ממולא בארטישוק ירושלמי, אז משה מכין ואני בעננים.
בקיצור קיבלתי שם מנה של פחמימות לכמה ימים, אבל זה היה טעים כל כך שעשיתי קניה ב 96 שקלים ומיכל הוסיפה לי רוטב 4 גבינות ופסטה פפרדלה שכנראה תהיה א-לה קצ'יטורה…
פסטה דלה קזה בקניון שרונים אל תחמיצו.