בהתחלה רציתי לכתוב " פפיטו פאב בשרים פינת קטלוניה בוגרשוב " אבל זה היה מדגיש את השף נניס שהגיע מספרד
ומצל על האוכל והשתייה שהמקום מציע , אולי?
אם לוקחים את כל החבילה שם, הבעלים דרור פקטור מבר השופטים לשעבר יחד עם דודי גורדון ומוסיפים את הבשרים של זלמן שעוברים תחת הידיים המוכשרות שם של השף רונן "נניס" לזרוביץ שזה עתה הגיע מספרד מקבלים סוג של בר בשרים עם סגנון של טפאס ספרדי וקריצה לקהל התל אביבי חובבי בארים. והכל אשמה פפיטה הכלבה של דרור שעל שמה נקרא המקום.
בקיצור בפפיטו תמצאו פינה קולינרית מפתיעה, מקום שאפשר לפתוח שולחן שמתאים לטעמים שלכם, לאכול וללגום איזה משקה מעולה מהבר העשיר וליהנות מהחיים ובסוף לשאול: איך זה שלא הגעתי לכאן עד עכשיו?
המקום עצמו די קטן ואינטימי, יש גם ישיבה בחוץ, והוא כל כך מבוקש שחבר'ה ישבו גם בחוץ. יש גם קומת גלריה לקבוצה יותר גדולה, אנחנו התארחנו שם מספר בלוגרים וישבנו בגלריה.
הפתיחה עצמה הדהימה אותי, פשוט אין דברים כאלו, כאן לא מתעסקים בסלטים וקשקושים, כאן מגישים לך מעדנים!
פלטה של גבינות משובחות, גאודה, מנצ'גו ועוד ועוד פלטה של נקניקים משובחים מיובאים ופרשוטו די פארמה זה רק לפתוח את העיניים.
צלחת עמוקה עם מנת פטטס בראבס סוג של פוטטוס שהגיע מקטלוניה בספרד, אבל עם רוטב שהשף מכין לבד סוג של איולי חריף שמקפיץ את הכל מדרגה. זו מנה שהולכת מצויין עם הבירות המעולות שם. אנחנו זללנו את מנה הזאת בטירוף.
פלטה מעורבת של שפרוטים, סרדינים כבושים, טונה מעושנת ועוד דברים טובים הגיעה גם ואני הייתי חוגג על זה. בדיוק הדברים שאני אוהב.
אבל הגיעו פוקצ'ות והגיע דג מלוח שמאלץ הרינג ואיקרה כמו שהיו מיצרים בימים שלא היו זיופים, כך שכבר לא ידעתי במה לנעוץ מזלג ומה לגרוף לצלחת, לא שהיה חסר, אבל בארוחת בלוגרים עד שאתה מצלם מנה אחת מחסלים לך את הקודמת כי באמת הכל היה שם כל כך טעים.
ושלא יחסר הגיעה צלחות של כבד קצוץ שמזמן לא טעמתי איכות כזו גבוהה וטעם מעולה. וסלט חצילים גם.
וגם צלחת עם טונה צרובה. משהו שנחטף די מהר.
אני לא מתעכב על המחירים גם לא הכל שם אבל הכל במסעדה. יש תפריט ואפשר למצוא שם הכל והמחירים שפויים.
דודי הציע שנטעם מרק, איך נסרב לקערית מרק בצל עם פרמזן? אני לא מכיר מי שיסרב, ואם הוא לא אוהב שיעביר לי את הקערה שלו. הקירמול של הבצל מעניק למרק את הטעמים המתוקים שמאפיינים מרק בצל מעולה.
כבר בשלב הזה של הארוחה כולם כבר מלאים אבל אז החלה המתקפה הקרניבורית האמיתית, והיה בלתי אפשרי לסרב.
זה התחיל בפרוסות נאות אדמדמות ורדרדות של רוסטביף טעים במיוחד.
המשיך בספר ריבס צלע לבן שהחבר'ה ממש ביקשו מהשף את צורת ההכנה, והוא בהחלט נתן הסבר מלא, אבל למה לנסות להכין לבד? באים לפפיטו יושבים על הדלפק מזמינים צלע לבן ליד איזו בירה סטלה, ותאמינו לי זה שווה את כל החטאים.
