אנשים לא מבינים מה זה אוכל טריפוליטאי ובכלל ההבדלים בין בתי האוכל של ארצות המגרב.
אולם דווקא בימים עלו שטריפולי עולה ונמצאת בכותרות, אנחנו יכולים להבין שמדובר במאכלים של יהדות לוב. אוכל טריפוליטאי זה לא אוכל טוניסאי או מרוקאי, זה תבשילים שמתבשלים שעות על פתיליות בסירים של משפחות גדולות.
והנה הגיעה העת שמשפחת הבלוגרים תצטרף לטעימות של האוכל הנהדר הזה ותפתח שולחן במסעדת צ'צ'ו ביכין סנטר, אזור תעשיה פולג נתניה.
הייתי אורח המסעדה כמובן בארוחת בלוגרים אותה אני יזמתי. ההיכרות הראשונה שלי עם המסעדה הייתה בחודש מרץ 2010 בסיור עם השפים של מלונות קראון פלזה.
אוכל טריפוליטאי אומר לי מירון זה לא ג'נק פוד זה אוכל של בית, תבשילים, זה מה שמביא הרבה אנשי היי טק ואחרים לסעוד שם את ארוחת הצהריים. אנחנו באנו בערב ברגוע.
מנות ראשונות סלטים, לא ממש סטנדרטיים. בעיקר לציין את הצ'רשי הסלט מדלעת ושום שמאפיין את העדה הטריפוליטאית.
סלט מפול שלא הצלחנו לפענח אותו עד שקיבלנו עזרה…מאוד מיוחד ומאוד מעניין
סלט פלפלים חריפים כבושים, סלט כרוב לבן וכרוב אדום, סלט גזר חי פיקנטי, חמוצים
ולחם כמו במסעדת פועלים…
המנות שטעמנו היו מעולות אבל הציון לשבח היה לטבחה בסאלק ( יש מבטאים טבייכה) אבל מדובר בתבשיל של שעועית לבנה שמתבשלת יחד עם מנגולד קצוץ שבושל שעות, ובשר שבושל קודם לחוד ואחור כך הצטרף לחגיגה כל זה מתבשל שעות רבות על קטנה על הפתילייה. ואגב האוכל כאן כנראה לא מתבשל במים, הוא מתבשל בכמויות של שמן!
המנה השנייה שראויה לציון לשבח, איך לא המפרום. אף פעם לא הכנתי מפרום אבל כשאוכלים את המפרום של צ'צ'ו מבינים שכאן הכמות קובעת. סיר מלא מפרום תפ"א וחצילים שמתבשל על אש קטנה, אולי כל הלילה מי יודע על פתיליה. זה לא לקחת תפוח אדמה ולעשות ממנו פרוסות מחוברות ולמלא בבשר, זו האומנות של תיבול הבשר ואופן הבישול. וכן הבישול האיטי הארוך בשמן! מעניק יחד עם הקינמון והבהרט או ראס אל חנות טעם נפלא, כזה מהסוג שרוצים לעצום עיניים.
המנה השלישית שהייתה טעימה אם כי מעט מלוחה הפעם וטיפה חריפה זו השעועית הלבנה ברוטב דלעת וכנראה עגבניות. עם נתחי בשר שמעניקים לה את האופק של חמין, אבל זה ממש לא עמין זה תבשיל שעועית של בית.
על מה שמים את כל התבשילים האלו אתם בטח שואלים את עצמכם. אז בנסיכה של התבשילים האלו שאליה הם משתדכים זה הקוסקוס. אבל זה לא הקוסקוס שאתם מכירים זה כמו תחרה, אוורירי טעים, לא שומני ולא מרגרינה של התעשייתי של חדרי האוכל. כה מכינים קוסקוס. וכשאתה מניח עליו את השעועית או הבשר, החיבור הוא מושלם.
מנה נוספת היא במיה עם בשר, אני פריק של במיה אבל זו הייתה מפורקת וטעמה לא היה מודגש מספיק, אני זוכר את התבשיל של רחל האם, שם הבמיה הייתה שלמה והתבשיל טעים. זההיה טעים אבל יכול להיות טעים כפליים. רק לשמור על הבמיה שלמה , ונכון זה קשה בתבשיל ארוך ועוד עם בשר. במיה ברגע שהתבשלה ערבוב מפרק אותה.
הקינוחים לא היו מטריפולי, ציפיתי לעוגיות סולת כאלו אבל הפתיעה אותי עוגת שוקולד חם מושלמת שהשוקולד פורץ ממנה כלבה מהר געש.
מוס חלבה או מה שזה היה קפוא לטעמי ולא נתן למצות את הטעם.
נראה לי שאנוח ונבוא לסיבוב נוסף…
