דן אטינגר, מנצח
אלכסנדר קורסנטיה, פסנתר
התזמורת הסימפונית ראשון-לציון
זה היה ערב מרגש מאוד שמתחיל בהופעתו המרשימה של המנצח הפורש דן אטינגר, אין ספק שהוא אחד המנצחים המרשימים שיזכרו כאן בראשון לציון. הדבר השני המרגש היה הופעתו של הפסנתרן אלכסנדר קורסנטיה ( גיאורגיה) כמי שזכה בתחרות רובינשטיין בתל אביב וכמובן המוסיקה המרגשת של שוברט שהלב חומל מהמחשבה מה היה אילולא נפטר בגיל צעיר כל כך.
אלכסנדר קורסנטיה, נולד בטיביליסי, גרוזיה (1965) והחל את לימודי הנגינה בפסנתר אצל אימו, שהיתה מורה ידועה בגרוזיה. המשיך את לימודיו אצל הפרופ' טנגיז אמיראדג`יבי. ב-1992 עבר להתגורר בארה"ב, שם היה לעוזר הוראה של הפסנתרן אלכסנדר טוראדזה באוניברסיטת אינדיאנה.
לאחרונה עבר להתגורר וללמד בוונקובר, קנדה. בין הפרסים הרבים בהם זכה קורסנטייה בתחרויות בינלאומיות – הפרס הראשון בתחרות סידני (1988) והפרס הראשון בתחרות רובינשטיין (1995). הוא מרבה בנגינת רסיטלים במרכזי המוסיקה החשובים בעולם וניגן כסולן תחת שרביטיהם של כריסטוף אשנבך, וולטר וולר, ולרי גרגייב וולדימיר ספיבקוב. בישראל הופיע גם עם הפילהרמונית הישראלית, לימד ב"תל-חי – כתות האמן הבינלאומיות לפסנתר" ובכתת אמן באקדמיה למוסיקה בירושלים וכן הופיע בנגינת רסיטלים ומוסיקה קאמרית.
התכנית
הולדהיים – שאקונה לכלי קשת
שוברט – סימפוניה מס' 5 בסי במול מז'ור
שוברט / מוטל – פנטזיה בפה מינור
שוברט / ליסט – "פנטזיית הנודד" לפסנתר ותזמורת
הקונצרט (מספר 2 במניין התזמורת הסימפונית ראשון לציון) החל ביצירה "שאקונה" לכלי קשת של תיאודור הולדהיים. היה מרענן מאוד לראות נגנים חדשים צעירים על הבמה, המנצח ניצח בעונג נעים המשרה אווירת נינוחות על הקהל ועל התזמורת כאחד. יצירתו של תאודור הולדהיים (1923-1985) החלה את דרכה כיצירה לפסנתר בארבע ידיים. שש שנים לאחר הלחנתה עיבד אותה המלחין לתזמורת כלי קשת והיא נוגנה בביצוע בכורה ע"י תזמורת הקיבוצים בניצוחו של נעם שריף בשנת 1978. לא הכרתי את היצירה ואת המלחין קודם, שאקונה זו צורת וריאציות מהמאה ה-17 והמיוחד בה שהנושא הראשי מנוגן בכמה וכמה וריאציות והנושא עובר שינויים ובסיום הכל משתלב בהרמוניה נפלאה ונעימה.
הכי נאה לשמוע את היצירה בביצוע בני הקיבוצים (בראשון לציון ההקלטה אסורה ואין לצערי הקלטות שלהם).
https://www.youtube.com/watch?v=iWhbEeTFsbY
בהמשך נוגנה הסימפוניה מס' 5 בסי במול מז'ור, ד' 485 מאת פרנץ שוברט.
יצירה שהמלחין המחונן הלחין במשך כחודש ימים ב-1816, בעצם היצירה נכתבה לתזמורת קאמרית של חובבים. כאן היה הרכב מלא ובעיקר הרשימו אותי חליל הצד והבאסונים ועוד, היצירה מאופיינת באווירה נעימה מלודית מאוד והיא פשוט תענוג מתעצם ככל שהפרקים מתקדמים.
https://www.youtube.com/watch?v=HA8uJaEBz3c
היצירות של שוברט ראו אור מאוחר ולא רק הסימפוניה הבלתי גמורה מאפיינת אותו אלא בעצם הוא התגלה רק לאחר מותו. לא כל העולם המוסיקאלי הכיר בו כמלחין אלא יותר כמלחין שירים, כך שרק יותר מאוחר, אולי ממרחק דור, החלו להכיר את יצירותיו כאחד המלחינים למופת שנולדו בוינה. כך גם קרה שהיצירה הנדונה של שוברט עברה תיזמור מחדש על ידי פליקס מוטל שהיה מוכר בזכות עיבודים לווגנר.
כך הפנטזיה בפה מינור, יצירה מופלאה ונהדרת, אפילו הייתי אומר מהפנטת. היא מנוגנת ברצף אחד שמורכב מארבעה פרקים:
אלגרו מולטו מודארטו
לרגו
סקרצו אלגרו ויואצ'ה
פינאלה אלגרו מולטו מודארטו
ואכן ככל שמתקרבים לסיום המוסיקה מתעצמת, המנצח דן אטינגר מקפץ בהתלהבות האופיינית לו, והביצוע עצמו טוב מאוד.
לומר את האמת, היה חסר לי פסנתר ביצירה זו שכנראה נכתבה לפסנתר ב-4 ידיים וכך היא מוכרת בעולם, וחבל!
את הקונצרט סיים אלכסנדר קורסנטיה שזכה לתשואות על נגינתו את פנטזיית הנודד אופ' 15 לפסנתר ולתזמורת ד' 760 בתיזמור של פרנץ ליסט.
https://www.youtube.com/watch?v=_If-yQ1gHIk
הביצוע של היצירה דורש מיומנות רבה מאוד של המבצע על הפסנתר וניתן לומר שהיכן ששוברט בעצמו נכשל (הוא אמר "שהשטן ינגן אותה, אני לא מסוגל") אבל פרנץ ליסט כן הצליח וגם כאן בראשון לציון אלכסנדר קורסנטיה הצליח ובגדול. היצירה אינה כפי שכתב אותה שוברט אלא כפי שעיבד אותה ליסט, השם שלה נלקח מאחד מהשירים ששוברט הלחין "הנודד". גם כאן יש 4 פרקים המציגים נושא אחד בווריאציות שונות, כאשר הפתיחה היא עוצמתית ואילו הפסנתר מעמיד מעין דו-שיח מול התזמורת בעוצמה פחותה שהולכת ומתחזקת וסוחפת בהמשך, יצירה לירית מעולה.
וכן אפשר לכנות את הביצוע של אלכסנדר קורסנטיה האיש בעל 4 הידיים ! וירטואוזיות לדוגמא!
פנטזיית "הנודד" של שוברט נחשבת ליצירה המאתגרת ביותר שלו לפסנתר. אנחנו זכינו ליהנות ממנה באולם הקונצרטים בראשון לציון.