מקהלת ברתיני חגגה ברקאנטי עשור להיסוודה בקונצרט מיוחד ובו מגוון מרתק של יצירות מתקופת הרנסאנס עד לימינו, אשר משקף את פעילותה לאורך השנים.
הקונצרט שהיה אמור להתחיל בשעה 20:00 החל רק ב20:30, זאת לאחר שכל הקהל נדחס בפואייה של האולם בצפיפות מחרידה בתקופה בה אסורה התקהלות גדולה בגלל מגפת הקורונה. כל זאת על מנת כמתוכנן להגיש את השיר הראשון – מוטט לארבעה קולות של ברוקנר, גם באיחור רב, בפואייה.
קונצרט עשור לברתיני
מקהלת ברתיני
מנצח: רונן בורשבסקי
סולן אורח – איתן דרורי, טנור
ליד הפסנתר: אסיה לוקשין
ללא ספק מקהלת ברתיני היא מהטובות במקהלות הקאמריות בארץ בשירת א-קפלה והביצועים היו שמימיים למרות עוגמת הנפש והחרדה של הפתיחה.
הקונצרט היה מגוון החל ממוטטים, מזמורים גרגוריאנים, מוסיקה דתית בת ימינו ועד למוסיקה בת זמננו כמו השיר "It ain't necessarily so" מן המחזמר האופראי "פורגי ובס" של גרשווין. היו עיבודים למקהלה של: "וידוי" של אלכסנדר פן וסשה ארגוב בעיבוד צבי שרף, "דבקת החמור" של עמנואל זמיר בעיבודו של משה זורמן שם הקהל יצא מכליו. גם יצירות מתקופת הרנסאנס, עיבודים מיוחדים בהזמנת המקהלה, יצירות בנות זמננו , ספיריטואלס ועוד.
מקהלת ברתיני, הגוף הא-קפלה הקבוע של זמרים חברי המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני, מונה כ-30 זמרים בעלי נסיון רב, חלקם מורים למוסיקה ומוסיקאים מקצועיים. המקהלה פועלת בניהולו ובהדרכתו של פרופ' רונן בורשבסקי, ראש המחלקה לניצוח מקהלות באקדמיה למוסיקה בתל-אביב והיא פעילה במגוון רחב של פרויקטים ובהם שירת א-קפלה, שירה עם הרכבים ותזמורות, ייזום תכניות ייחודיות, הזמנת עיבודים חדשים והופעות בארץ ובחו"ל.
המקהלה מתמקדת בביצוע רפרטואר א-קפלה מכל התקופות: הרנסאנס, הבארוק, הקלאסיקה, הרומנטיקה, מוסיקה מודרנית, עממית, יהודית וישראלית. היא הופיעה בתוכניות א-קפלה מגוונות ברחבי הארץ ובפסטיבלים שונים ובהופעות ברחבי אירופה וכעת בקונצרט זה היא חוגגת עם הקהל 10 שנות פעילות.
הקונצרט החל במוטט ל- 8 קולות "הריעו לה'" של ג'ובני גבריאלי, שירה כל כך אופיינית לגבריאלי שהיה מארגן את המקהלות בסן מרקו כך שהקולות ישמעו מכאן ומשם ובכך ליצור אפקטים קוליים. כאן העיבוד והארגון של המקהלה על ידי המנצח רונן בורשבסקי היה אדיר.
ההמשך עם יצירה של מונטוורדי כאילו מתבקשת להמשיך עם מי שהיה מנצח בסן מרקו, מונטוורדי ששילובי קולות מכאן ומשם וביצועים פוליפוניים היו בתפישה שלו ובביצוע בכנסיה. ההרמוניות הקוליות שהושמעו ביצירה זו "ססטינה" חמישה קולות א-קפלה היו מרגשות. חייב לציין את הסולנים ואחד מהם עם קול קונטרה טנור שריגש אותי במיוחד בביצוע זה.
יחזקאל בראון (2022-2014) הוא בהחלט מלחין בן זמננו אשר במהלך חייו השתלם במוסיקה ומזמורים גרגוריאניים. היצירה שלו "שני פרקים מתוך למנצח על הגיתית" (תהילים) עם סולן טנור איתן דרורי תוך שילוב קולות המקהלה הייתה ביצוע מיוחד ויפה.
אווה מריה של רחמנינוב הייתה הזדמנות לסופרניות לתת ביצוע מרשים ומרגש.
גם פרנק מרטן הוא מלחין בן זמננו (1890-1974) והיצירה ששרו בערב זה "שלושה פרקים מתוך המיסה למקהלה" – קיריה, גלוריה, קרדו, המבוססת על מזמורים גרגוריאניים, הייתה יפהפייה, מאתגרת את המקהלה והגברים בקול נמוך מרשים, המלודיה שקיבלה גוון רב קולי בביצוע נדיר במחוזותינו.
יש כאן ביצוע של כשתי מקהלות בכמה קולות, הסופרניות בקול מצמרר בעוצמתו פתחו את הקיריה ששבר את התקרה! והבאסים החזירו בקום עמום ושילוב הקולות מעולה.
הגלוריה הרשימה בקולות בזמרים והמענה של קולות הבנות, התעלות של המצלול והמלודיה נהדרת. ההמשך האוניסוני משהו שלא שומעים הרבה ביצועים כאלו במקומותינו ותיכף העליה בקולות, ראוי לציון.
הקרדו אולי מנה כ-14 קולות הרמוניים משולבים מכל עבר. הרמוניה מושלמת.
כמו כן הושמעה יצירת ספיריטואל, דבקת החמור של עמנואל זמיר בעיבוד משה זורמן ווידוי של אלכסנדר פן בעיבוד סשה ארגוב.
חגיגה עם הקהל של היצירה של גרשווין "It ain't necessarily so" מתוך פורג'י ובס כשהמנצח הוא גם הזמר.
חגיגה קולית נדירה.