29 במרץ 2024 9:04
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

רקוויאם של יופי

20160616_213529A

התזמורת הסימפונית ראשון לציון עם המנצח יובל בן עזר המנהל המוסיקלי של האנסמבל הקולי הישראלי הגישו וביצעו את הקונצרט הווקאלי האחרון בעונה של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון בשיתוף האנסמבל הקולי הישראליובנוסף לאנסמבל הקולי הישראלי, השתתפו בו מקהלת עדי ומקהלת שחר. הסולנים: עינת ארונשטיין (סופרן) ויאיר פולישוק (בס בריטון): הרקוויאם של פורה והרקוויאם של דורופלה.

הרקוויאם – מוסיקת אבל קתולית המשמיטה את הקטעים השמחים מהמיסה, ומוסיפה קינות וקטעים המפארים את בוא יום הדין.

מוריס דורופלה מלחין בן זמננו, נגן עוגב בכנסיה ומורה, כמעט שבעים שנה אחרי יצירתו של פורה מלחין את גרסתו שלו לרקוויאם. " מיסה גראוגריאנית למתים" הוא קורא לה. גם הוא השתמש באותו מבנה טקסטואלי כפי שעשה פורה ומשמיט את פרק "יום של זעם", אך מקורותיו המוסיקליים התבססו כמעט באופן מוחלט על מזמורים (Chants) גרגוריאניים. הוא מוסיף קטעים שלא היו ברקוויאם של פורה, "מושיע הצדק" ו"בגן העדן". בשילוב בין המזמורים החד קוליים, המונוטוניים ברוח המאה ה- 12 עם הרמוניה רומנטית, צבעונית ועשירה, יוצר דורופלה יצירה מיוחדת ויפהפייה שהביאה לו תהילת עולם והעמידה אותו בשורה אחת עם גדולי המלחינים הצרפתיים. הרקוויאם של דורופלה מבוצע רבות באירופה ובארצות הברית אך בארץ בוצע לעיתים נדירות. לקהל חובבי המוסיקה ניתנת הזדמנות להאזין ולגלות יצירה מרתקת של רקוויאם שירצו לחזור ולהאזין לה שוב ושוב.

הרקוויאם מתחיל בפרק פתיחה מרגיע ומשחרר בו קולות המקהלה, בעיקר הגברים, מובלטים בהתחלה ובהמשך הסופרניות :"מזמור הלל, אל, יושר לך בציון ונדר בירושלים". כמה מרגש.

פרק הקיריה עשיר מאוד ועוצמתי. בפרק השלישי הצטרף זמר הבריטון יאיר פולישוק בתפילה לשחרור ממלתעות הגיהינום. פרק קודר ועגמומי משהו. כאשר המקהלות מצטרפות המאזין מהופנט. זה רק מתגבר בפרק הסנקטוס (קדוש) ומגיע ממש לאקסטזה, הצירוף של שלש מקהלות בעלות גוון קולי אדיר פשוט מעולה. בפרק מושיע הצדק מצטרפת הסולנית עינת ארונשטיין (סופרן) בביצוע מרגש. פרק "שה האלוהים" מעביר את המאזין להרהור ( הרהור גם על האלוהות) הסופרניות במקהלה ממש מגישות ביצוע מעולה. התזמורת בעיקר כלי המיתר מבצעים את היצירה באופן ראוי לציון, חט' כלי המיתר והכינורות בצד הימני של הבמה מצוינים כאן אני חושב שכאן גם נשמעו צלילי הנבל. פרק "הצילני נא" דרמטי ועוצמתי מאוד המקהלה נכנסת במלוא העוצמה והקונטרה בס עושים עבודת ליווי נהדרת. ואז הסופרניות מוליכות אותנו לסיום שמימי וטהור כמו קולן.

הרקוויאם של פורה הוא הלחנה כמובן שונה נכתב בגרסה ראשונה להרכב קטן וב- 1900 נכתב להרכב הגדול המקובל כיום. פורה נמנע מהלחנה בומבסטית מוחצנת או דרמטית מדי לכן גם השמיט את פרק "יום של זעם – דיאס אירה" והוסיף את פרק מושיע הצדק. היצירה של פורה שנוגנה שנייה קצרה יותר ( 35 דקות לעומת 40 דקות). הרקוויאם של פורה לא הוקדש לכל נפטר, להיפך, פורה אומר שהוא מסמל גאולה אפופת אושר, שאיפה לחדווה של העולם האחר יותר מאשר מעבר מדכא אל בלתי נודע מאיים. לכן ההתייחסויות שלו שונות ופחות מאיימות מפני יום הדין. פורה מדגיש רגשות אנושיים ברקוויאם באמצעות בחירת הטקסט, מה שבא לביטוי בשירת המקהלות ומאוד מרגש את המאזין. יש ביצירה מלודיות שחוזרות על עצמן והטנורים שבאנסמבל הקולי הישראלי, הדגישו את הביצוע. לאחר הסיום באמירת "אמן" מתחילה נגינת הכינורות ויש לציין את הביצועים האדירים של כלי המיתר בקונצרט זה, הוויולות מנגנות כמעין מנגינת מניפה ואורגן שמחליף את העוגב המסורתי מנגן אקורדים מעניינים. הוא גם מלווה את הסופרן. אחד השיאים הוא "שה האלוהים", זמר הטנור פולישוק ממש מעולה. ואחר כך המקהלה כולה מצטרפת והכינורות שמצטרפים מעלים את המלודיה לרקיע. זהו פרק שיש בו שינויים בסולמות מתחלפים, המקהלות בשילוב קולות הטנור והסופרנית עם התזמורת יוצרים ממש מעין מיסה מרתקת. יום הדין מקבל ביטוי ביצירה אלוהית בביצוע אדיר.

 

הפתיחה ופרק ה"קיריה" החלה בסולם קודר בליווי הסופרניות מהמקהלות עוצמה שעולה וגוברת כאשר כלי המיתר בולטים בתזמורת. הגדרתי "יפה כמו פרח". הפרק השני "תרומה" הרמוניות של צלילים שירה עדינה, מורגשת התפילה לאל והעבודה של כלי המיתר צ'לנים ויולות והכינורות מודגשת ומקצועית מאוד. ואז שוב מגיע הבריטון המרשים יאיר פולישוק ומדים בקולו העמוק והשלוב של המקהלות זה משהו שמרגש כחוויה. פרק הסנקטוס אדיר ועוצמתי, כאן גם תורמת הנבלאית צלילים משלימים שמיימים שמעלים את המוסיקה הטהורה הזו. הפרק הרביעי "מושיע הצדק" בליווי הסופרנית עינת ארונשטיין בסולו נעים ומכין אותנו לקראת פרק "שה האלוהים", פרק מלודי מלא עדינות וביצוע מקהלתי מדהים. הטנורים או הבאסים במקהלה מודגשים וממול הסופרניות שנותנות גוון אלוהי, כאילו מלאכי השרת נמצאים שם על הבמה. כאן אני חושב שבפעם הראשונה ששמעתי יצירה זו כתבתי "אם יש מוסיקה כזו לאלוהים כנראה יש אלוהים בשמים". הפרק השישי בביצוע הבריטון והמקהלות דרמטי ועגמומי ואז מגיע פרק גן העדן בביצוע התזמורת והמקהלות, משהו שלא ישכח במהרה.

יובל בן עוזר, מנצח

יובל בן עוזר. קרדיט יחצ
יובל בן עוזר. קרדיט יחצ

מנצחו ומנהלו המוסיקלי של האנסמבל הוא מהבולטים שבמנצחי המקהלה בישראל. כמנצח אורח ניצח על כל התזמורות החשובות בישראל ועל תזמורות באירופה ובדרום אמריקה. כמנצח המקהלה עבד בקונצרטי הפילהרמונית תחת שרביטיהם של גדולי המנצחים בעולם: זובין מהטה, ג'יימס לוויין, דניאל ברנבוים, אנטוניו פפאנו, דניאל אורן וג'וזפה סינופולי. בן עוזר משמש גם כמנהל המוסיקלי של  מקהלת הקבוץ הארצי ומגיש תוכנית "מקהלות" בקול המוסיקה. בנוסף לאלו, הוא יועץ ומרצה מבוקש בארגונים עסקיים בנושאי מנהיגות ועבודת צוות כחלק מתוכנית ייחודית המשלבת מוסיקה וניהול.

עֵינַת אָרוֹנְשְטֵיין, סופרן.

עינת ארונשטיין. יחצ

שירתה בצה"ל כמוסיקאית מצטיינת וסיימה את לימודי התואר הראשוןבזמרה בביה"ס למוסיקה ע"ש בוכמן מהטה בתל-אביב בכיתתה של הגב' אפרת בן-נון. כיום לומדת בסטודיו של הגב' אבי פורמנסקי ובסטודיו של ג'ון נוריס בברלין, גרמניה. עֵינַת שרה במקהלת מורן ובאנסמבל זמרי מורן וכסולנית שרה באופרה הישראלית מבחר תפקידים.

הופיעה בקונצרטים עם מיטב התזמורות בארץ ובחו"ל, ביניהן התזמורת הפילהרמונית של האג, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ואחרות. הופיעה עם פרופ' אריה ורדי במספר קונצרטים ועם הפסנתרן עידו אריאל בקונצרטי לידר רבים וברסיטלים במדינות שונות ברחבי העולם ובתפקידים שונים בתיאטרון הקאמרי.

השתתפה בפסטיבלים רבים בהם פסטיבל אבו גוש, פסטיבל מוסיקה ווקאלית בירושלים, פסטיבל המוסיקה בכפר-בלום, פסטיבל ימקא קאמרי, פסטיבל צלילי ילדות, כיתת האמן לפסנתר תל-חי ועוד.

עֵינַת זכתה במלגת קרן התרבות אמריקה-ישראל בשנים 2014-2008 וכן בפרס הראשון בתחרויות האקדמיה לזמרה לשנת 2010-2009. זוכת מלגת המכון לאמנויות הזמרה וקרן רונן וכמו כן זכתה בפרסים שונים בעולם. בין התחייבויותיה לעונה זו – הופעה בבית האופרה בלוקסמבורג, בבית האופרה בבון, גרמניה ועוד.

יאיר פולישוק(בריטון) נולד בישראל. השלים את לימודי השירה והניצוח לתואר ראשון באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. הופיע עם התזמורות והמקהלות המובילות בארץ ביצירות אופראיות ובכלל זה הופיע בתפקיד פיורלו בספר מסוויליה (רוסיני) עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, עם הסינפונייטה הישראלית באר שבע, וכן בקונצרטים סימפוניים עם תזמורות שונות. הרפרטואר האופראי שלו כולל את פיגרו בנישואי פיגרו (מוצרט), אניאס בדידו ואניאס (פרסל) וכן הופיע באופרות הזמרת הקרחת (ישראל שרון) והרמאי )מנחם אבידום). במקביל לקריירת הזמרה, לומד פולישוק ניצוח. חבר במיתר אופרה סטודיו של האופרה, שם הרפרטואר שלו כולל תפקידים מהאופרות של מוצרט, דוניצטי, ורדי ועוד. זוכה במלגות קרן התרבות אמריקה ישראל, קרן רונן ואלי לאון.

יאיר פולישוק- יחצ
יאיר פולישוק- יחצ

מקהלת עדי, שליד האנסמבל הקולי החדש

הוקמה בשנת 2006 על ידי ישי שטקלר וגוני בר סלע ומונה כ-25 זמרים צעירים. ב 2009 החלה לפעול בחסות "האנסמבל הקולי הישראלי" בניהולו של יובל בן עוזר ותחת שרביטו של המנצח עודד שומרוני. רפרטואר המקהלה כולל מגוון רחב של יצירות החל מהרנסנס ועד למוזיקה בת-זמננו, כאשר שירת א-קפלה עומדת בראש סולם העדיפויות שלה.

מאז כניסתו של עודד לתפקיד המקהלה משתתפת בסדרות המינויים של התזמורת הסימפונית ירושלים, התזמורת הסימפונית ראשון-לציון, התזמורת הקאמרית הישראלית ותזמורת הבארוק ירושלים ומשתתפת באופן קבוע בפסטיבלים רבים למוסיקה.

מקהלת שחר
מקהלת "שחר" נוסדה בשנת 1994 על ידי גילה בריל, המנצחת והמנהלת המוזיקלית של המקהלה עד היום. למקהלה מתקבלים זמרים צעירים בלבד, על כן היא מתאפיינת בצליל צלול ורענן.
רפרטואר המקהלה רחב ומגוון, אך במיוחד מתמחה "שחר" בביצוע מוזיקה מתקופת הבארוק, המתאימה לקולות קלים ודורשת היכרות טובה עם הסגנון. כמו כן נהנית המקהלה לבצע מוזיקה מודרנית, אומנותית ופופולארית. בהופעותיה ביצעה "שחר" קונצרטים א-קפלה, וכן שיתפה פעולה עם מגוון אנסמבלים ותזמורות, כגון תזמורת בארוקדה, דואו הנקשנים "פרקדו", התזמורת הסימפונית ירושלים, תזמורת הבארוק ירושלים, סימפונט רעננה, אנסמבל "פניקס" והתזמורת הסימפונית אשדוד. המקהלה מופיעה הן בניצוחה של גילה בריל, המנהלת המוזיקלית, והן תחת שרביטם של מנצחים מן השורה הראשונה מהארץ ומהעולם. "שחר" מופיעה על מיטב במות המוזיקה הווקאלית בישראל, בהן פסטיבל אבו-גוש, מוזיאון תל אביב וסדרות מוזיקה מגוונות. המקהלה פועלת ברחובות ומושכת אליה זמרים מכל הארץ. מקהלת "שחר" פועלת באמצעות "החברה העירונית רחובות לתרבות, ספורט ונופש", בתמיכת עיריית רחובות ובתמיכת מינהל התרבות של משרד התרבות והספורט.

התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון נוסדה בשנת 1988 על-ידי עיריית ראשון לציון. בתוך זמן קצר התמקמה בקצה העליון של הפירמידה האמנותית, כגוף מוסיקלי מוביל ומחדש בישראל. משנת 1989 משמשת התזמורת בהצלחה רבה כתזמורת הבית של האופרה הישראלית.

התזמורת מציעה לקהלה מגוון רחב של יצירות מכל התקופות בתכניותיה הכוללות סדרות קונצרטים למנויים, קונצרטים רבים לכל המשפחה, מופעים מוסיקליים לקהל צעיר וקונצרטים מיוחדים לגיל הזהב. התזמורת יצאה לסיורים באירופה כתזמורת האופרה וכן כתזמורת סימפונית לכל דבר. בשלהי שנת 2014 קיימה התזמורת סיור קונצרטים בסין בניצוחו של מנהלה המוסיקלי החדש, ג'יימס ג'אד. אולמות הקונצרטים בצ'ינדאו, בבייג'ין ובשנחאי (שם השתתפה התזמורת בפסטיבל שנחאי וניגנה קונצרט שהוגדר כאירוע מרכזי של הפסטיבל) היו גדושים בקהל שקיבל את התזמורת בתשואות רמות ונלהבות. בקיץ 2008 בפתח עונת העשרים החגיגית יצאה התזמורת למסע הופעות מוצלח במיוחד בארגנטינה ובברזיל.

החל בשנת 2010 לוקחת התזמורת חלק חשוב ומרכזי בהפקות האופרה במצדה בשיתוף האופרה הישראלית. עד כה עלו האופרות "נבוקו" (בשנת 2010), "אאידה" (בשנת 2011), "כרמן" (בשנת 2012), "לה טראויאטה (בשנת 2014), "טוסקה" (בשנת 2015) בניצוחו של דניאל אורן והפקה בימתית של "כרמינה בורנה" בניצוחו של ג'יימס ג'אד. התזמורת זכתה לשבחי הביקורת. 50,000 איש מהארץ ומחו"ל שמעו את התזמורת בהפקות הענק לרגלי המצדה. החל בעונת הקונצרטים  2014-2015 מונה ג'יימס ג'אד למנהל המוסיקלי החדש של התזמורת והחליף את דן אטינגר אשר כיהן בתפקיד 7 שנים . אטינגר מכהן עתה כמנצח אורח ראשי. ג'יימס ג'אד מונה לאחרונה גם כמנהל מוסיקלי וכמנצח ראשי של התזמורת הפילהרמונית של סלובקיה.

 

עוד הופעות בהרכב שונה:

שני קונצרטים נוספים ברעננה ובחיפה בגרסה קאמרית בניצוחו של המנצח/ זמר גיא פלץ. חברי האנסמבל הקולי הישראלי , סולנים ו- 16 נגנים מתוך התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון

 

רעננה: המשכן למוסיקה ואמנויות, שלישי 21/6/16, 20:30 09-7464036

http://www.mishkanraanana.com/

 

חיפה: הכנסייה הקתולית, שבת 25/6/16, 12:00

http://www.hchamber.co.il/

מחירי כרטיסים לרעננה ולחיפה: 95-130 ₪

שתפו את הפוסט!