שאלו אותי, מה לי ולאופנה ועיצוב, ואכן זה לא תחום ההתמחות שלי, אולם כל מי שחי כאן בארץ כמה עשרות שנים או נולד פה כמוני, אינו יכול להתעלם מהמותג " גוטקס".
מדובר כאן על " חתיכת היסטוריה " לא צריך להבין באופנה, עיצוב, טכסטיל או דוגמנות, מדובר כאן על תערוכה מרהיבה, יחידה בסוגה המאפשרת חשיפה חד פעמית לעולם היצירה של לאה גוטליב.
התערוכה הזו מסכמת בקומה העליונה 60 שנות עבודה, ובקומה התחתונה את העכשווי העתידי.
מה שמאפיין את התערוכה הוא החזון, בגדי הים, הבדים, הצבעים והטכניקה. זו לא תערוכה של אופנה ועיצוב זו חוויה.
הצצה חטופה לכמה פינות בהנחיית האוצרת איילה רז מגלה את המעוף והטכניקה או הכח המניע את היוצרת.
כך אני נחשף לסגנון רקמת קלוצ'ה, הבסיס למעוף הוא סינר שראתה בהונגריה ארץ הולדתה, הרקמה עוברת לבגדים ובגדי ים רקומים ומכאן הטכנולוגיה שהחליפה את הרקמה הידנית היקרה.
בקולקציית צארד'ש אנחנו נחשפים לטכנולוגיה של הדפסת משי ב 24 צבעים, עבודה שדורשת דיוק רב מאוד
קולקצית טופקאפי חושפת סגנון שונה המעביר אותנו לחוויה של טורקיה ורקמה פקיסטנית " רקמת שישא" המון מראות שבורות, עגולות או אחרות בברק או במט מודבקות בדבק חם עם רקמה סביב למראות , מרהיב.
קולקציית " ירושלים של זהב זה בכלל משהו מרגש, עוד יותר מרגש לשמוע את הסיפור שמאחורי היצירה וההצלחה העולמית.
סיימתי בקולקציית ואן גוך, כאן ראינו כיצד מבגדים המעוטרים בציורי איריסים מרהיבים הדגמים והמוטיבים משתנים ונוצר משהו יחידני עשיר בצבעים ומדהים.
יש עוד קולקציות נוספות שלא התעמקתי מפאת קוצר הזמן ואני חייב לשוב לשם והפעם לא לבד.
בקומה התחתונה הבדים והציורים שמאפיינים את הקו העכשווי העתידי
וכן יש המשך לפועלה האדיר של לאה גוטליב
התערוכה מתקיימת במוזיאון העיצוב והוצגה לנו על ידי מר ספן שהוא המנהל של מתחם המדיטק. יש לציין לשבח את עיריית חולון על כל הפעילות התרבותית והאומנותית שמתקיימת במתחם המדיטק בפרט ובחולון בכלל.
בהמשך מידע עיתונאי כללי באדיבות המשרד של אורה לפידות משרד הפרסום המוביל את התחום התרבותי .
"הגברת עם החרציות"
מחווה ללאה גוטליב 1918 – 2012
19 במרץ – 4 במאי 2013
מוזיאון העיצוב חולון יציג באביב הקרוב תערוכה מקורית המוקדשת ללאה גוטליב, מייסדת בית האופנה "גוטקס", מעמודי התווך של האופנה הישראלית, שהפכה לחלוצת אופנה ישראלית בעולם כולו, ומי שהביאה לשינוי פניו של ענף בגדי הים המסורתי. גברת גוטליב עסקה בכל התפקידים גם יחד – חזון, השראה, עיצוב, קניינות, חדשנות חומרית וחדשנות ייצור, פתיחת שווקים חדשים ואיתור שותפים – מפעל ציוני שלם בדמות קטנה ונמרצת. תערוכת המחווה ללאה גוטליב ז"ל, נערכת בשיתוף חברת "גוטקס סווימוור ברנדס בע"מ".
העבודה לקראת התערוכה החלה בקיץ האחרון, כחצי שנה לפני מותה של גב' גוטליב ז"ל. התערוכה תיפתח ב-19 במרץ, לקראת חג הפסח, ותעמוד במרכזו של שבוע העיצוב חולון 2013, שיתקיים במהלך חול המועד פסח (26.3 – 30.3). במסגרת שבוע העיצוב חולון מקדיש המוזיאון מדי שנה תערוכה למעצבים בישראל, ומוצג חזונם הייחודי והמקצועי, הן בקשר עם התעשייה המקומית והן בהקשרים הבינלאומיים.
לאה גוטליב הפכה לסמל הצלחה בענף הטקסטיל, בארץ ובעולם. היא הפכה בכישרונה וביזמותה בית מלאכה קטן למפעל בקנה מידה בינלאומי – גוטקס.
כבר מההתחלה ריכזה גוטקס, תחת הנהגתה של גוטליב, את מאמציה בכיוון שווקי היצוא, וייצגה את האופנה הישראלית בתצוגות אופנה וירידים בינלאומיים בפריז, לונדון, קאן, דיסלדורף, ניו יורק, לוס אנג'לס, סינגפור ועוד. בשנת 1972 זכתה לאה גוטליב בפרס ראשון בפסטיבל האופנה הבינלאומי בקאן, כאשר לאורך כל הדרך היא מביאה תהילה ומוניטין בינלאומיים לאופנה ישראלית "כחול לבן". לאורך השנים מתנוססים הדגמים של לאה גוטליב על גבי שערים צבעוניים של המגאזינים היוקרתיים לאופנה בכל רחבי העולם. בין הדמויות הבולטות שלבשו את עיצוביה לאורך השנים – המלכה אליזבת, הנסיכה דיאנה, המלכה נור, גב' ננסי קיסינג'ר, כוכבות קולנוע כמו אליזבת טיילור וברוק שילדס.
במשך שנות עבודתה פיתחה גוטליב כתב יד ייחודי ואישי, המבוסס על מקורות השראה מתחומים שונים: מקורות אתניים, יצירות אמנות, מקומות בהם ביקרה, אופרה ומחזות, נופים ועוד. לכל קולקציה שעיצבה קדם מחקר רחב של חומרים, הדפסים, טכניקות-תפירה ופיתוחי גזרות, שכתוצאה מהם נוצרו שיתופי פעולה עם מיטב היצרנים בעולם והוכנסו לשימוש הטכנולוגיות המתקדמות ביותר מסוגן.
נרטיב התערוכה הנוכחית, "הגברת עם החרציות", ממשיך את רעיון שבוע העיצוב חולון, במסגרתו נושא התערוכה הוא קולם של מעצבים. השנה, באמצעות קולה וסיפורה של לאה גוטליב ז"ל, אנו מתוודעים לפרק נוסף בעיצוב וביזמות ושומעים את קולה של תקופה. גוטליב הביאה לשינוי פניו של ענף בגדי הים המסורתי. אל מול שיטות הקונפקציה שהיו נהוגות עד אז, הדגמים הייחודיים שעיצבה יוצרו בשיטות של תפירה עילית.
האוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב חולון, גלית גאון:
"גברת גוטליב מסמנת עבורנו דוגמה יוצאת מגדר הרגיל למעצבת יזמית, יוצרת ללא לאות. אישה בעלת חזון עסקי, מסחרי כמו אמנותי, שהפכה את תחום הטקסטיל ועיצוב בגדי הים לחוד החנית של תעשיית האופנה הישראלית. בשנות פועלה בארץ ובעולם, הפכה את החברה שבבעלותה, גוטקס,_לשם נרדף למילה 'בגד ים'. בפגישתנו במוזיאון בחודש אוקטובר ניכר היה שהיא מתרגשת לקראת התערוכה. מותה בחודש נובמבר השנה הותיר אותנו עצובים על כך שלא נוכל להראות לה עד כמה אנו מוקירים ומעריכים
את עבודתה, ומצרים על כך שלא תזכה לראות את התערוכה בחלל המוזיאון".
בשנתיים האחרונות עוסקת חברת גוטקס באיסוף, קיטלוג ורישום של עבודותיה של גב' גוטליב, החל מתיעוד עשרות הקולקציות שיצרה ועד לארכיון האישי שלה. עם ההבנה כי מדובר בהיקף יוצא מגדר הרגיל ובעל חשיבות בהסטוריה של התעשייה והעיצוב הישראלי נעשתה פניה למוזיאון שהכיר בחשיבות האוסף ובתיעודו – ונענה לאתגר.
את החזון העכשווי והעתידי תציג בתערוכה מולי גרד, המנהלת הקריאטיבית של חברת "גוטקס סווימוור ברנדס בע"מ" משנת 2009. גרד תציג דגם ייחודי שנוצר במיוחד עבור התערוכה ומבטא חזון מתמשך. את הדגם ילוו רישומי הכנה וציורים של גרד, וציטוטים המייצגים את עולם ההשראה שלה.
על גברת גוטליב, מייסדת "גוטקס", אומרת מולי גרד:
"יש לי כבוד רב למורשת של לאה גוטליב, למורשת של החברה ולד.נ.א. המסוים שלה שמבחינתי אין כמותו. הפעולה הראשונה שעשיתי בגוטקס הייתה ללמוד את הארכיון, כל פרט בו. מה שמרשים בעיניי הוא המגוון והוורסטיליות של היצירה. הייתה לה חדוות יצירה מתמדת.
כיום, אני עובדת עם הרבה מאוד כבוד לעבר, אך עם ראיה מוחלטת של העתיד. אני לא מתבססת על דגמי העבר ולא יוצרת מהם, אני יוצרת בנפרד, תוך הבנה של הד.נ.א. ולאן אני רוצה לקחת אותו. באיזה שהוא מקום, זה כמו לזכור אבל לשכוח".
על הרישומים אומרת מולי גרד: "הרישומים בתערוכה הם מעין טביעת אצבע שלי, ייצוג של התהליך האישי והחוויה המרכזית שלי כאמן יוצר. הם אינם מסמנים רגע או זווית מסוימת אלא הווה מתמשך שאינו תלוי זמן ואינו רגעי או מתפוגג. תמיד רשמתי, מאז שאני בת שלוש בערך. לכל מקום אני הולכת עם עיפרון וכל מה שאני נחשפת אליו, מתבטא דרך הציור".
על נשים וגוף אומרת מולי גרד: "הכול מתחיל ונגמר בגוף. הגוף הוא מרכז היצירה שלי. גוף האישה על כל זוויותיו הוא הזירה שבה אני פועלת. אני חושבת על נשים, מנהלת איתן דיאלוג, לא אישה אחת מסוימת או שתיים, אלא נשים באשר הן. אני עובדת סביב גוף האישה, יוצרת עבורה".