29 במרץ 2024 15:39
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שנת חורף – סרט טורקי שונה ומרשים

 

זוכה פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן

טורקיה , גרמניה, צרפת 196 דקות , טורקית תרגום לעברית ואנגלית

הסרט מופץ על ידי סרטי אורלנדו

החל מן ה 23 באוקטובר בבתי הקולנוע "אורלנדו סינמה" בבית ציוני אמריקה תל אביב, "אורלנדו סינמה" מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, "אורלנדו סינמה" בית שמואל בירושלים, וברחבי הארץ

 086443 - __ NURI BILGE CEYLAN

סרט מיוחד, שונה מכל מה שחשבנו על "סרט טורקי" שאורכו יותר משלש שעות ללא הפסקה, שלש שעות שלא תרצו לקום מהכיסא. הסרט מתאר הווי חיים של תושבים באזור קפדוקיה בצפון מזרח טורקיה.

איידן, (חאלוק בילגינר) גיבור הסרט, שחקן תיאטרון ידוע בארצו, קיבל את מלון ההרים השוכן בתוך הסלעים של קפדוקיה ומנהל אותו יחד עם עוזרו. איידן מתגעגע לעברו וחולם על פרויקט חייו: לכתוב את ההיסטוריה של התיאטרון הטורקי.

אישתו ניהאל (מליסה סוזן) צעירה ממנו ויפה ונאה מנסה למלא את חייה בתוכן ומנסה לעסוק בין היתר בפעילות פילנטרופית למוסדות לימוד.

וישנה הגיסה אחותו של איידן, נקהל, (דמת אקבאג)שיש לה כנראה חלק בירושת הוריה, גרושה משועממת ומרירה שאינה עוסקת במאומה, גרה עימם. וישנן עוד כמה דמויות.

המקום הזה מנותק מהעולם, למרות שיש שם אינטרנט וחשמל, מדובר על משהו שאנחנו מכנים  "סוף העולם" ובכל זאת מגיעים לשם מעט תיירים בהתאם לעונות השנה.

החורף שם קשה מאוד, הכל מושלג, הבוץ מתכסה בשלג לבן וצחור והאנשים מסתגרים יותר, זה הזמן בו קונפליקטים יכולים להתפתח, במיוחד במקום בו חיה שלישיה כששתי נשים חסרות מעש אבל עם אינטליגנציה גבוהה נמצאות יחד שעות.

הסרט מתמקד במערכת היחסים בין כל הדמויות, זיכרונותיהם, שאיפותיהם, והאכזבות שחוו. וגם הסביבה שלהם. מלבד מערכת היחסים בבית עם אשתו ואחותו יש גם מערכת נוספת בכפר בו הם גרים, שם יש בעלי חוב עניים שלא משלמים את חובם ויש כאן פרץ רגשות מסעיר.

086531 -__ NURI BILGE CEYLAN

086747 - __ NURI BILGE CEYLAN

הסרט משופע דיאלוגים ארוכים מאוד, אך מעניינים ומאתגרים. למרות שכיניתי אותו "סרט החפירות הטוב ביותר שהופק", יש בדיאלוגים הללו המון תוכן אינטליגנטי ולפעמים רווי פרץ רגשות ועימותים קשים. יש בו בסרט גם צילומי חורף ונופים יפים וגם סצנה מקסימה ומיוחדת של עדר סוסי פרא במרוצה, הבמאי אומר: "בטורקית הפירוש של קפדוקיה הוא 'הארץ של הסוסים הטובים'. יש סוסים נהדרים באזור הזה, כך שזה היה לא הגיוני לא להשתמש בנושא הזה בסרט שלי. אין להם כל מגע עם בני האדם אבל מיד כשתופסים אותם הם מתחילים להילחם על החופש שלהם. חשבתי שזה מתאים לסרט."

רוב רובו של הסרט מתרחש בחדרים הסגורים במלון וזה משרה הרגשה של הצגת תיאטרון, ולא בכדי כי חאלוק בילגינר חי זמן רב באנגליה. שם היה במאי תיאטרון, ואז הוא חזר לטורקיה, בה הוא יצר קבוצת תיאטרון. הוא מאד מפורסם והוא משרה אווירה מיוחדת במקום, אפילו שם המלון   "אותלו" ויש שם פוסטרים של הצגות.

https://www.youtube.com/watch?v=h5O-Hgq1QvM

 

 086535-2 - __ NURI BILGE CEYLAN

על אורך הסרט אומר הבמאי: "בתסריט היו בו 163 עמודים בניגוד לספר 'אנטוליה' שהיו בו רק 96 עמודים. אבל זה לא היה חשוב בשבילי. אני חושב שאני צריך את אותו החופש כמו שיש לסופר, שבזמן הכתיבה לא חושב כמה עמודים הוא צריך לכתוב. אלה הם שיקולים מסחריים שמאלצים את הבמאים לעשות סרטים של 90-100 דקות. זה מעולם לא היה מה שהניע אותי בעשיית סרט ויצאנו להרפתקה".

המשחק מעולה ומרשים ומשכנע, צריך לבוא מוכנים לאורך של סרט כזה שעתיר בדיאלוגים, אך הוא מאתגר ומי שישרוד (ואנחנו שרדנו עד הסוף יצא) בתחושה שזה היה שווה את הזמן.

בימוי : נורי בילגה ג'יילן

תסריט ודיאלוגים : אברו ג'יילן ונורי בילגה ג'יילן

הפקה: זינפ אוזבטור אטקאן

צילום: גהוקן טירקאי

עריכה: נורי בילגה ג'יילן , בורה גוקסינול

 

שחקנים

איידן: חאלוק בילגינר

ניהאל: מליסה סוזן

נקהל: דמת אקבאג

הידאיט: אייברק פקאן

האמדי: סרהט קיליץ

אסמעיל: נג'ט איסלר

 

הסרט מלווה בפס קול הסונטה מספר 20 של שוברט.

על הבמאי

 

נורי בילגה ג'יילן

יליד איסטנבול 1959. החל ללמוד הנדסת כימיה באוניברסיטה הטכנית של איסטנבול.

ב-1978 עבר ללימודי הנדסת חשמל. הוא הצטרף לחוג הצילום של האוניברסיטה. שם גם פיתח את חיבתו לאמנות פלסטית ולמוסיקה קלאסית. החל לקחת שיעורי קולנוע והצטרף להקרנת סרטים בחוג לקולנוע. שם חידד את אהבתו לקולנוע שהחלה שנים קודם באולמות האפלים של הסינמטק באיסטנבול.

לאחר שסיים את לימודיו ב-1985. נסע ללונדון ולקטמנדו ושם הגיע למסקנות לגבי עתידו. כשחזר לטורקיה שירת בצבא שנה וחצי וכשסיים את שירותו החליט להקדיש את חייו לקולנוע.

למד קולנוע באוניברסיטה של מימר סינאן, ועבד כצלם מקצועי לפרנסתו. לאחר שנתיים החליט לעזוב את הלימודים ולהתחיל להתאמן. החל כשחקן בסרט קצר שבויים על ידי חברו מהמט ארילמז.

ב-1993 החל לצלם את סרטו הקצר הראשון שהיה לסרט הטורקי הראשון שהשתתף בתחרות בקאן.

אחר כך יצר טרילוגיה פרובינציאלית ובשלושת הסרטים הללו הוא גם עסק בכל צד טכני אפשרי: צילום, עיצוב קול, הפקה, עריכה וכמובן כתיבה ובימוי.

שני שחקני הסרט השלישי בטרילוגית Uzak זכו בפרס המשחק בפסטיבל קאן בשנת 2003 והסרט העניק לו הכרה בינלאומית. הסרט זכה ב-47 פרסים בפסטיבלים שונים בהם 23 פרסים בינלאומיים, והיה לסרט המעוטר ביותר בהיסטוריה של הקולנוע הטורקי.

כל סרטיו הבאים זכו לפרסים בקאן.

Climate זכה בפרס פיפרסקי, בשנת 2006. "שלושה קופים" זכה בפרס הבימוי בשנת 2008 . "היו זמנים באנטוליה" זכה בפרס הגדול של חבר השופטים בשנת 2011,

והשנה זכה "שנת חורף" בפרס דקל הזהב ובפרס פיפרסקי.

שתפו את הפוסט!