האזנתי לקונצרט הווקאלי המהנה הזה באולם רקאנטי במוזיאון ישראל. כל השירה בשפה הרוסית עם כתוביות בעברית ו"תרגום" לטיני לא קריאולי.
המנצח סיגברדס קלבה , לטבי, נעים הליכות , מעודן וסובלני , אחד המנצחים הידועים בלטביה, מהחשובים בעולם מארץ מוצאו. קלבה קידם מאוד את המקהלה בביצוע של יצירות נדירות. סיגברדס קלבה זכה בפרס המוסיקה בלטביה, והופיע באולמות קונצרטים מהידועים בעולם.
האנסמבל הקולי הישראלי מורכב מזמרים מקצועיים (נוסד ב- 1993) שר וזוכה להערכה והצלחה במקומות שונים בארץ עם רפרטואר מימי הביניים עד ימינו אנו. מופיע עם תזמורות שונות כמו הפילהרמונית האנסמבל משתתף בפסטיבלים בעולם וכבר זכה בתחרויות בינלאומיות למקהלות.
המנהל המוסיקלי הוא יובל בן עזר בוגר האקדמיה למוסיקה בירושלים ובית הספר למוסיקה באוניברסיטת אינדיאנה, ארה"ב. כמנצח אורח ניצח על כל התזמורות החשובות בארץ ועל תזמורות באירופה ודרום אמריקה. בן עוזר מרבה לשתף פעולה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, עימה עבד כמנצח המקהלה תחת שרביטם של גדולי המנצחים בעולם, ביניהם: ג'ימס לווין, זובין מהטה, דניאל ברנבוים, אנטוניו פפאנו, דניאל אורן וג'וזפה סינופולי.
על הפסנתר ניגן טימור שפירא יליד אזרביג'ן. הצטיין בלימודי פסנתר בארץ. זכה בתחריות, בחור מוכשר מאוד.
על אף היותה של רוסיה מדינה גדולה וחשובה באירופה וחלק חשוב בהיסטוריה שלה, הרי המוסיקה הרוסית המקהלתית נותרה ברובה מחוץ לרפרטואר המרכזי המבוצע תדיר. זאת, בשל נסיבות היסטוריות-גיאוגרפיות, מגבלות השפה והדומיננטיות של הכנסייה האורתודוקסית. עד למאה ה 19, קשה למצוא יצירות מקהלתיות מחוץ לשימוש הכנסייתי.
מאידך, למוסיקה הרוסית, כמו לתרבות הרוסית כולה, היה מאז ומתמיד מקום מיוחד בליבותיהם של רבים מהישראלים, למן החלוצים מייסדי הארץ.
המוסיקה הרוסית היתה, ואולי עדיין, אי מוסיקלי המעורר סקרנות רבה. מוסיקה אקזוטית, מרובת השפעות אך שונה בבירור מהקאנון המקהלתי האירופי של המוסיקה הגרמנית, האיטלקית או האנגלית
האנסמבל הקולי מגיש תוכנית מיוחדת שכולה מוסיקה רוסית, משתי המאות האחרונות. פסיפס מגוון של סגנונות ורקעים כפי שיצאו תחת ידם של גדולי המלחינים הרוסיים. התהילים של סרגיי רחמנינוב שהיא אולי היצירה המקהלתית הרוסית המוכרת ביותר, בצד שירים חילוניים יפהפיים של סרגיי טנייב. קטעי מקהלה מאופרות של צ'ייקובסקי ובורודין, פואמה למוסיקה של מוסורגסקי וכמובן שלא ייפקד מקומם של שירי העם עליהם גדלו לא מעט מאיתנו.
הקונצרט התחלק לכמה חלקים
מוסיקת קודש ובה ששה פרקים מתוך " אשמורת לילה מאת סרגיי ו. רחמנניוב. אלו ששה פרקים מתוך 15 פרקים של תפילת ערבית, אשמורת לילה שבוצעה היא טקס אורתודוקסי הכול 3 תפילות ששרים אותן בערבי יום הראשון שלפני חג בכנסיה. שירה שיש בה כמובן השפעה ממזמורים דתיים מסורתיים.
הפרק הראשון : נעריצך הוא עוצמתי מאד בו בעצם יש קריאה לבוא לתפילה. ארבע פעמים נשמעת הקריאה שמתחילה בעוצמה ויורדת לקריאה חרישית
ההמשך " אשרי האיש" שירה מאוד נעימה בעיקר הנשים תוך ליווי הגברים. שירה שבעיקר מהלת את הבורא, " ההללויה… אשרי אלה השמים בה' מבטחם הללויה..
אווה מריה הוא החרישי מבין הפרקים אולם מסתיים בעוצמה. קריאה למים מריה הקדושה , הבתולה, " הפגיעי בעד בני קהילתך החוטאים עתה בשעת פקודתנו" יש בפרק הזה הרמוניה מושלמת בין קולות הגברים לנשים.
ההמשך שיר תהילה ( גלוריה) גם הוא שקט מאוד, ליטורגי , שלובי קולות נפלאים מתערסלים ונמשכים לקולות של דממה המתעצמת לתפילה ועוברת לפרק הבא שוב " הללויה" הלו את שם ה' הללויה מפרקי תהילים. עיבוד נפלא של שילובים גברים נשים באוקטבות גבוהות.
שרת צבאות זה הפרק המסיים את מוסיקת הקדש של פרוקופייב , שיר הל ותהילה לשר הצבאות המושיע. שירה כנסייתית אופיינית לכנסיות רוסיות במיוחד.
החלק השני של הקונצרט, שירים אומנותיים למקהלה.
שלושה שירים מאת סרגיי איוואנוביץ' טנייהמתוך מחזור שירי מקהלה לטקסטים מאת יעקב פולונסקי אופ. 27
טנייב רחש אהבה לאסתטיקה ושלמות של הרנסנס הוא נקט בגישה שאומרת שהאדםממשיך ומשלב את מה שכבר קיים. בעצם התכוון שהוא רק משבח על פי תפיסתו והופך את הקיים למושלם. המחזור לשירים זה מהווה את שיא כתיבתו המוסיקלית למקהלה השיר הראשון " לילה" מלודי. שיר שקט שיש בו סולמות שונים כניסות הבס לשירת הסופרן הנשים מאוד נעימה ומהוות למעשה רקע לשירת הנשים.
לילה
ההמשך חורבות הצריח, שיר רוסי קלאסי ללוחמים בקרב, שיר שיש בו המון דרמטיות גם במילים וגם במלודיה והעיבוד.
" חורבות הצריח, קן הנשרים,
נישאים אל הרום צוקים אפורים,
נטויים על תהום…
שיר הביא לידי ביטוי את הרוח החורצת בסלעים תוך שימוש קלאס הקולות מקהלה. ששיר מעולה
ראו כיצד צללים חומקים מבטא את השימוש בקולות מקהלה בו זמנית כשלכל קול יש עצמאות ריתמית משלו, שיר קשה מאוד לביצוע מקהלה וכל קול מהווה נדבך נפרד ביציקה שהופך אותה סימפוניה של קולות עצמאיים. חבל שהשיר קצר…
היצירה " השכמה " של גיורג'י וווסילביץ' סבירדוב, מתוך הקונצ'רטו למקהלה של " זר שירי פושקין" אשר משמש במקהלה כקולו של העם , העם, כאן בעצם מזמזם את המלודיה של השיר , כאשר הסולן הבס רונן רביד עם הקול העמוק והמרשים ממש יכול לצמרר. המנצח משתמש כאן בטריק על מנת להשמיע צלילי בוקר כקריאת התרנגול או פעמון בשולחו את הסולנית נאוה סהר אל מאחורי הקלעים להשמיע את התרועה. מושלם.
בחלק של מוסיקת במה " יבגני אונייגין " של צ'יקובסקי. שירת נשים אופראית
חורבן סנחריב מאת מודסט פטרוביץ' מוסורגסקי, שלילובים מפותלים כסחרחרה בשירה.
והשיר הענק מתור האופרה הנסיך איגור של בורדין. טוב זה כבר קלסיקה של שירת אופרה מפורסמת שהסבה הנאה צרופה לקהל. שירת נשים נפלאה , לא הייתי מאמין לביצוע כזה של שילוב קולות הסופרן עם האלט בישראל , מושלם.
מחולות פולבציים,
ההמשך עם כמה שירים עממים היווה את הדובדבן שבקונצרט.
עץ לבנה בשדה מאת פאול צ'סנוב, מנצח מקהלה מהתקופה הצארית ברוסיה. למד אצל טנייב ניצח על מקהלת הבולשוי ועוד. עץ הלבנה הוא עיבוד של שיר עם עתיק. נעימת השיר כובשת. שיר ערש לא?
בנפחייה בעיבוד גרגורי סמירנוב.
עיניים שחורות
אין ספק שקולות רוסיה זה מסע נוסטלגי, אקזוטי לקלאסיקה אחרת.