גאורג פרידריך הנדל (1759-1685) האורטוריה "התחייה" לסולנים ולתזמורת47 HWV
לא לכאן ולא לכאן: זו לא אופרה, זו לא מוסיקה ליטורגית, זו אופרה קדושה במסווה של אורטוריה.
הביצוע של התזמורת הסימפונית הישראלית מעולה וזו יצירת בכורה בארץ לדעתי ולדעתו של יוסי שיפמן שפתח בדברי הסבר את הקונצרט. האופן בה היצירה נכתבה היה פתרון לאיסור העלאת אופרות בבירה האיטלקית בשל צו אפיפיורי.
קרלו קָפֶצֶ'ה, כותב הליברית, מצא דרך מקורית לגולל את עלילת תחיית ישו. במישור האנושי הדרמה מתוארת בפי אוהבי הצלוב, שתי נשים וגבר ובמישור הקוסמי מאבק איתנים מתנהל בין מלאך אלוהי לבין לוּצִיפֵר (הֵלל בן-שחר), מלאך סורר שהושלך בזמנו מן השמיים והמליך עצמו על השאול.
האורטוריה בנויה משני חלקים. בתמונה א' של חלק א', אחרי פתיחה כלית, המלאך (סופרן) מתייצב לפני שערי השאול ומכריז כי ישוע, אף כי נפח נשמתו על הצלב, עומד להביס את המוות, את האשמה ואת הסבל Morte, Colpa,) Pena). לוציפרקורא לכוחות השאול להתנגד לתכנית האלוהית. בתמונה ב', מריה מגדלנה ומריה קְלֵאוֹפַס מתאבלות על מות ישו, אך יוחנן הקדוש מזכיר להן את הבטחת ישו לקום לתחייה ומציע להן לגשת את הקבר. בתמונה ג', המלאך קורא לנשמות אנוש לדורותיהם – אדם וחווה בראשם – לקום ולחיות מחדש עם ישוע הקם ולהצטרף לחגיגת נצחונו.
חלק ב' מתחיל בפתיחה משלו ובתמונה א' יוחנן מברך את שחר היום השלישי אחרי מות ישו. הוא מביע תקווה כי רעידות האדמה העזות מעידות על ניצחון החיים על המוות. הוא הולך לבקר אצל מרים, אמו של ישו, לראות אם יש בפיה חדשות טובות. בתמונה ב' המלאך מכריז על ניצחון ישוע ומסביר ללוציפר כי ההודעה על כך תתפרסם בארץ תחילה ורק אחר כך בשמיים. לוציפר נחוש למנוע את הצגת קלונו קבל עם ועולם, אך אז המלאך מראה לו את שתי הנשים הקרבות אל הקבר. תמונה ג' מציגה את החשש והאמונה שחשות שתי המָריוֹת בהתקרבן אל קבר ישו ואת נפילתו הסופית של לוציפר אל המעמקים. בתמונה ד' שתי הנשים מגיעות למערת הקבורה ושם המלאך, בדמות צעיר לבוש בדים, מבשר להן שיֵשו קם לתחייה. הוא מעניק לנשים את פרס הפצת החדשה הטובה ברבים, אך להן חשוב תחילה למצוא את ישו החי. בתמונת הסיום, תמונה ה', יוחנן שומע ממרים קלאופס מה התרחש ליד הקבר ומגלה לה מצדו, כי גם מֵרים אם-ישו כבר ראתה את בנה החי. מגדלנה מצטרפת ומתארת את פגישתה שלה עם מי ששב מן המתים. עתה הכל בטוחים שהתחייה היה הייתה, מגדלנה קוראת לכל האנושות לשמוח ושירת שבח מפי כל המשתתפים מסיימת את היצירה.
*הכוונה ליוחנן כותב הבשורה בברית החדשה. אין לבלבלו עם יוחנן המטביל.
ביצוע היצירה על ידי התזמורת הקאמרית הישראלית מהווה אתגר מקצועי ליצירה מורכבת כזו.
חמשת הסולנים מהווים דמויות מתוך האורטוריה:
דניאלה סְקוֹרְקָה (ישראל)מריה מגדלנה,סופרן
רויטל רביב (ישראל)המלאך, סופרן
ענת צ'רני, (ישראל)מריה קְלֵאוֹפַס,מצו-סופרן
אַנְטוֹ אוֹנִיס, טנור(אסטוניה)יוחנן הקדוש, טנור
אַלְוַר טִיסְלֶר (אסטוניה)לוּצִיפֵר, בריטון
והם עולים לבמה ומבצעים את האריות והרצ'יטטיבים במקצועיות ובטונים מעניינים והתזמורת ערוכה כראוי לביצוע היצירה. מעבר לכלי המיתר הבחנתי בשתי חצוצרות, שני אבובים, 2 חלילי צד, בסון וצ'מבלו להחזירנו לתקופת הברוק.
המנצח מוסטונן פורמלי והניצוח שלו שובה לב. הוא מקצוען ויצירות של הנדל כבר הפכו לו לשגרה.
הכנר הראשון היה גיא פיטר, על הצ'לו בלט וירטואוז צעיר רפאל קוסטה ושני האבובים שלקחו חלק רציני ביצירה, מריונה גודאיה ודרימל.
הפתיחה נעימה, אפילו עליזה משהו, הצ'מבלו נכנס וגם כלי הנשיפה הקטנים והכינורות מכים בגלים.
הבריטון עולה לבמה ומי שלא שמע את אַלְוַר טִיסְלֶר לא מבין איזה עוצמות ומנעד יש לקול שלו, הליווי של החצוצרות כתרועה ללוציפר ונכנסת הסולנית (מלאך) רוויטל רביב גם היא לקולות החצוצרה. עם צלילי הצ'מבלו יצטרף הטנור גם הוא מאסטוניה, אַנְטוֹ אוֹנִיס והחצוצרות יורדות מהבמה (הן עוד ישובו). כאן עוד היה שמץ של צלילים שמזכירים מוסיקה כנסיתית והסופרנית מעולה וצלולה. כך על פי הליברית הזמרים עולים ויורדים ומתחלפים לפי התפקידים, המלודיה נעימה והמוסיקה אדירה ואפילו נועזת. ענת צ'רני מצו סופרן ודניאלה סקורקה סופרן מצטרפות בשירה עדינה ומלאת רגש בדואט על פי התפקידים. צליל החלילים מאוד מודגש והצ'מבלו מוחלף בעוגב.
כאן לא הייתי מרוצה כצופה, אופן ההעמדה של הזמרות והסולנים מול המנצח שהוא מאוד פעיל בתזוזות שלו מסתיר את במקהלה הזו, את הסולניות ואת הסולנים וזה ממש לא נעים ולא במקום!
מכאן התחלתי להרגיש בשירה אופראית נטולת כל גוון ליטורגי שהיית מצפה מנושא כמו התחייה, אבל התזמורת כל כך טובה שאתה נהנה, גם אם אני לפחות לא פריק של אופרות. זו פשוט יצירה שמהווה חיקוי "מוסתר" לאופרה.
כך ממשיכים הסולנים בתפקידים ובשירה, הטנור שר באופן מונוטוני אבל דניאלה שחוזרת מעוררת שוב את השירה בתיזמור מלא חיים בליווי הצ'מבלו ומרביצה ממש קולרטור מצויין, סך הכל חגיגה ווקאלית.
החלק השני נפתח ברצ'יטטיב בכי על מות הבורא (ישו) או פרפורי הגסיסה של השאול עם הטנור, אולם הצ'לן המוכשר גיא פיטר הוא זה שמושך בצלילים ובתשומת הלב שלי. זה ממשיך עם הצ'מבלו ושוב רוויטל רביב נכנסת באריה נוספת, ואריה של הבריטון במלוא העוצמה והיא יורדת מקדמת הבמה, שזה מלפני המנצח כבלתי נראית. הטנור מופיע והקצב עולה, התזמורת במיטבה, גם הצ'מבלו והמיתרים. הזמרת חוזרת והקצב שמח יותר והן עולות ומתחלפות והעלילה ממשיכה והמלודיה אדירה. ואז הכנר הראשון והצ'לן הראשון בדואט מקסים, הצ'לו שוב פותח בצליל נוגה הפעם, הסולניות עולות ומתחלפות והתפקידים מתחלפים שם, עם מריה מגדלנה, לוציפר והמלאך, בקיצור אופרה במסווה.
לקראת הסוף דניאלה סקורקה במיטבה עם האבובים וכלי הנשיפה הקטנים ואז כל המקהלה בשיר הסיום הנפלא: יתהלל בשמים ובארץ, מלך הארץ והשמיים, כי שב היום אל הארץ כדי להשיא את הארץ לשמים.
התחייה.
אמן!
אַנְדְרֵס מוּסטוֹנֶן, כנר ומנצח, הוא מומחה עולמי למוסיקת ימי הביניים והבארוק. ב-1977 השלים תואר אמן בנגינת כינור מן האקדמיה למוזיקה של טאלין שבאסטוניה ונסע לאוסטריה ולהולנד והשתלם במוזיקה עתיקה ובנגינה בשלל כלים עתיקים. ב-1972, בהיותו בן 19, הקים את הוֹרְטוּס מוּזיקוּס ((Hortus Musicus, מהוותיקים באנסמבלי המוזיקה העתיקה באירופה, שאת הקלטותיו נושאים עד כה כ-30 תקליטורים. מאסטרו מוסטונן מייחד מקצת זמנו להופעות ככנר סולן, אך עיקר עיסוקו ניצוח. תחת שרביטו ניגנו התזמורות המובילות של אסטוניה, לטביה, ליטא, גרמניה, הולנד, שוודיה, פינלנד ורוסיה, ובהן הפילהרמוניות של מוסקבה וסנט פטרבורג והתזמורת הסימפונית של תיאטרון מרינסקי שבסנט פטרבורג.
דניאלה סְקוֹרְקָה למדה בקונסרבטוריון בכרמיאל, שירתה כמוסיקאית מצטיינת בצה"ל והשלימה תואר ראשון באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. היא העפילה למקומות הראשונים בתחרותהליד ובתחרות מנדלסון, הייתה חברה ב"מיתר אופרה סטודיו" של האופרה הישראלית והופיעה עם הפילהרמונית הישראלית בניצוח מהטה, הקאמרטה הישראלית בניצוח בירון וההרכבים הצרפתיים "האמנויות הפורחות" בניצוח כריסטי ו"הכשרונות הליריים" בניצוח רוּסֶה. על בימת האופרה שרה תפקידים של פרסל, לוּלי, מוצרט וזֶבָּה ועל בימות הקונצרטים ביצירות ויואלדי, הנדל, פרגולזי, מוצרט ומנדלסון. דניאלה זכתה בפרס הראשון ע"ש מיכל אורן בתחרויות האביב בזמרה, במקום השלישי בתחרות לשירת בארוק ע"ש צ'סטי באינסברוק ובפרס על ביצוע מצטיין ליצירה ישראלית.
רויטל רביב, בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים והקולג' המלכותי למוזיקה בלונדון, היא מן הזמרות הישראליות הבולטות במגמת "הביצוע ההיסטורי" במוזיקה. היא הופיעה עם הסימפונית ירושלים, הסימפונית הישראלית ראשון לציון, אנסמבל סולני תל אביב, תזמורת הבארוק ירושלים ואנסמבל בארוקדה, תחת שרביטיהם של אנדרו פארוט, פיליפ פיקט,לורנס קאמינגס, דיויד שטרן, שלו עד-אל ואחרים. היא גילמה תפקידים ראשיים באופרות של מונטוורדי, פרסל, גלוק, הנדל, מוצרט ושוחט, במוסיקה ליטורגית של באך, הנדל ומוצרט, ברסיטלים של לידר ומוסיקה ישראלית ובפסטיבלים בארץ ומחוצה לה. רויטל זכתה במלגות מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל והעמותה הישראלית לאומנות הזמרה ((IVAI.
ענת צ'רני השלימה תואר ראשון בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב, שם זכתה במלגות בית הספר ובמלגות ברקוביץ' ובסר. לאחר תקופת חברות ב"מיתר אופרה סטודיו", החלה לגלם תפקידים באופרה הישראלית, באופרות של מוצרט, בליני, פוצ'יני, ורדי, רוסיני, גונו ודוניצטי. בעונה 2016/17 הייתה הנסיך בסינדרלה של מסנה באופרת פרייבורג בגרמניה. על בימת הקונצרטים הופיעה עם הסימפונית ירושלים באורטוריה שלמה של הנדל ובמיסה בדו מינור של מוצרט, עם הסימפונית הישראלית ראשון-לציון בדיקסיט דומינוס של הנדל, עם הקאמרית הישראלית בתפילת הערבית ליום הקדוש הַמְּוָדֶה של מוצרט, ועם האופרה הישראלית ברקוויאם של מוצרט.
אַנְטוֹ אֶנִיס נולד ב-1979 והחל ללמוד נגינה בכלי נקישה וניצוח מקהלות בבית הספר התיכון למוזיקה בטאלין, בירת אסטוניה. את תוארו הראשון קיבל מן האקדמיה למוזיקה של טאלין. היום הוא נגן כלי הנקישה בתזמורת האופרה הלאומית האסטונית ובמקביל הוא מופיע כזמר בשורת אנסמבלים קוליים אסטוניים: אנסמבל הַיינוַנְקֶר (Heinavanker), ווֹקְס קְלָמַנְטִיס (Vox Clamantis) והוֹרְטוּס מוּזיקוּס ((Hortus Musicus בניהולו של מאסטרו מוסטונן. כאוונגליסט במתאוס פסיון וביוהאנס פסיון של באך הופיע עם תזמורות אסטוניות, סקנדינביות וישראליות.
אַלְוַר טִיסְלֶר קשור לאופרה הלאומית האסטונית למעלה ממחצית חייו. הוא החל את דרכו כילד במקהלת הבנים של האופרה, ולימים החל לשיר במקהלת הבוגרים של האופרה. הרפרטואר שלו כסולן כולל את ישראל במצרים ודיקסיט דומינוס של הנדל, המגניפיקט של באך והריעו לססיליה המוארת (Hail Bright Cecilia) מאת פרסל. אלוור הופיע כסולן עם תזמורות רבות, ובהן התזמורת הקאמרית של טאלין, סינפונייטה ריגה, הקאמרטה הישראלית ירושלים ואנסמבל בארוקדה. מלבד בארצו, הופיע בכל רחבי אירופה, בארצות הברית, בקנדה, ביפן, ברוסיה ובישראל.
