קצת אחרת זה באמת שם מתאים לקונצרט זה של אנסמבל סולני תל אביב בניצוחה של גי'זל בן דור.
יש כאן מסע מאירופה של מוצארט עם הדיברטימנטו לבואנוס איירס של פיאצולה כשהשיא של הקונצרט הוא נגן הבנדוניאון הבינלאומי הארגנטינאי חואניו מוסליני .
כמו כן גם היה ייחוד נדיר בקונצרט והוא העיבוד של אריה בר דרומא מנכ"ל האנסמבל שניגן בויולה יחד עם ברק טל (כינור) ואורית צלניקר על הבס כסולנים בביצוע מיוחד, שונה ונדיר.
מנצחת: ג'יזל בן דור
סולנים:
חואניו מוסליני (ארגנטינה) – בנדוניאון
ברק טל – כינור
אריה בר דרומא – ויולה
אורית צלניקר – בס
התכנית:
מוצרט: דיברטימנטו ק. 136
פיאצולה/ברדרומא: הקונצ'רטו כפול לכינור וויולה
סוק: סרנדה למיתריםבסי במול מז'ור אופוס 6
פיאצולה: Aconcagua קונצ'רטו לבנדוניאון
וגם היו שני הדרנים של חואניו מוסליני
מה עוד אפשר לומר על מוצארט? הוא היה בגיל 15 בערך כשעשה סיור באיטליה ובהשפעת סיור זה הלחין את שלשת הדיברטימנטי (סימפונית זלצבורג) בעצם אלו קטעי ביניים קלילים ונעימים להאזנה, אפילו מוסיקת בידור. כאן בקונצרט ניגנו כ -14 כלי קשת למרות שהערכה שבמקור נכתב לארבעה כלי קשת. הביצוע מצוין, פשוט הנאה צרופה. מתחיל בקטע מהיר ושמח, עובר לאיטי אפילו עגמומי למדי ואז החלק השלישי נועז עם קודה אדירה.
הקונצ'רטו הכפול לכינור וויולה של פיאצולה עבר עיבוד של אריה בר דרומא מה שהופך אותו לשונה. בעצם היצירה הפכה לאוסף של וריאציות על היצירה עצמה, התחילה בסולנים עצמם בר דרומא, ברק טל ואורית צלניקר שהפגינו שליטה בכלים בצורה מהפנטת ולאחר קטע ארוך התזמורת הצטרפה אליהם. היצירה היא קונצ'רטו לכינור וויולה מוסיקה שנמשכת ואפשר לתת לה להמשיך בעיבודים מתאימים. כאשר התזמורת מצטרפת יש מנגינת טנגו ברקע מול הניגון המודרני משהו של הסולנים, נוצרת תחושה של שמחה קצבית וצלילים מתנגשים. יש כאן קטעים וירטואוזים מדהימים של הסולנים למרות העיבוד הכבד משהו או מודרני מדי של בר דרומא.
אריה בר דרומא הוא כנר, ויולן ומלחין, בוגר בי"ס לאמנויות "תלמה ילין", בוגר רביעית צה"ל, בעל תואר שני בכינור וקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה תל אביב ותואר במוסיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב. החל מ- 1977 היה נגן בכיר בתזמורת הקאמרית הישראלית.
בעל קריירה סולנית ענפה בארץ ובחו"ל, מוזמן באופן קבוע להופיע בפסטיבלים בינלאומיים, בכיתות אמן למוסיקה קאמרית וקומפוזיציה וכן לשמש שופט בתחרויות בינלאומיות. יצירותיו זכו לתגובות נלהבות של הקהל והביקורת בישראל, ארה"ב, גרמניה, יוון, רוסיה וסינגפור.
בשנים, כיהן בר דרומא כמנכ"ל התזמורת הקאמרית הישראלית וכן מנהל השיווק ומנהל ההפקות של התזמורת. מ-2010, לאחר סיום תפקידו כמנכ"ל, חזר לשמש וויולן ראשי של התזמורת, תפקיד בו החזיק עד לפרישתו מן התזמורת ב-2012.
ברק טל, המייסד והמנהל המוסיקלי של אנסמבל סולני תל-אביב משנת 2001 הופיע על בימות מרכזיות בעולם, בהן אולם הקרנגי בניו-יורק, אולם הפילהרמונית בסנט פטרסבורג וה"קונצרטהאוס" בוינה וכן בפסטיבלים בינלאומיים מרכזיים ובשידורי רדיו וטלוויזיה רבים בארץ ובאירופה.
כמנהל מוסיקלי של אנסמבל סולני תל-אביב שיתף פעולה עם גדולי הסולנים הבינלאומיים, בהם הכנרים מקסים ונגרוב ואידה הנדל, הויולנית טביאה צימרמן, הצ'לנית נטליה גוטמן, זמר הקונטרה-טנור אנדראס שול ועוד.
כמנצח אורח הופיע עם מרבית התזמורות בארץ וכן עם תזמורות בגרמניה, ברוסיה, בפולין, באסטוניה, בפינלנד ועוד. בשנת 2012 מונה ברק טל למנהל המוסיקלי של מקהלת זמרי קולגיום, תפקיד בו כיהן במשך כשנתיים.
ככנר, היה חבר ברביעיית המיתרים ארד, עימה הופיע בפסטיבלים מרכזיים בארץ ובחו"ל (ביניהם פסטיבל קול המוסיקה בגליל העליון, פסטיבל אורלנדו בהולנד ועוד). ניגן בהרכבים קאמריים רבים ובשידורי רדיו רבים.
ברק מקדיש הרבה מזמנו לעבודה עם מוסיקאים צעירים ולחינוך מוסיקלי, בין השאר כמנצח התזמורות הסימפוניות של ביה"ס התיכון "רעות" (לשעבר ויצ"ו) לאמנויות חיפה ושל קונסרבטוריון גבעתיים וכיוזם של תכניות חינוכיות בקונסרבטוריונים ברחבי הארץ בשיתוף עם אנסמבל סולני תל-אביב.
בהמשך ניגנו חברי האנסמבל את היצירה של סוק שלא שומעים עליו הרבה למרות היותו תלמידו של דבוז'אק ואחד מהדמויות המוסיקליות המרכזיות בצ'כיה. הוא היה גם תלמידו וגם חתנו של דבוז'אק ונענה לפניה של דבוז'אק לכתוב יצירה קלילה יותר במבנה של סרנדה. בלטו ביצירה הפרק השני שהוא מחול במקצבים הפולקלוריסטים של צ'כיה שמקורב למוסיקה של דבוז'אק אך שונה ממנה וכמובן הפרק השלישי הארוך שמאפשר לנו לשמוע סולו של הצ'לו שהיה נעים להאזנה. לקראת הסוף הקצבים משתנים והפרק הרביעי היה קצבי ומיוחד.
אבל את ההצגה או הקונצרט ליתר דיוק "גנב" נגן אחד!! נכון עם האנסמבל, אבל נגן אחד עם כלי קטן אחד הבנדוניאון מעין אקורדיאון זעיר) הצליח להביא לא רק את בואנוס איירס לקדמת הבמה במרכז עינב, אלא להביא את הקהל לתשואות אדירות וכן הוא היה אדיר ומרגש.
פיאצולה: אקונאגווה קונצ'רטו לבנדוניאוןחואניו מוסליני (ארגנטינה)
שלושה פרקים
אלגרו מרקטו
מודראטו
פרסטו
הפרק הראשון מדגיש את הייחודיות הווירטואזית של הנגן והבנדוניאון ממש מיצוי של הכלי עם האנסמבל, פרק קצבי מענג.
הפרק השני איטי, כאן יש סולו ארוך של חואניו מוסליני שמפגין שליטה מלאה על הכלי ואז התזמורת מצטרפת תוך הדגשה על היכולות של הכלי המדהים.
הפרק השלישי אנרגטי ומלא עוצמה, ממש ארגנטינה על הבמה. הפסנתר והנבל וכל כלי ההקשה מסעירים את הקהל, העולם של הטנגו סוחף את הקהל לתשואות מה שמביא את הנגן לתת שני הדרנים.
חוּאַניוֹ מוֹסָליני, נגן הבנדוניאון הארגנטיני מנהל קריירה מצליחה מזה יותר מעשרים שנה ומוכר כאחד הנציגים הראשיים של האוונגרד הארגנטיני באירופה. נמנה עם נגני הבנדוניאון הבודדים המופיעים עם תזמורות קלאסיות. הופיע כסולן עם הפילהרמונית של רוטרדם, הפילהרמונית של סיאול, הסימפונית הישראלית ראשון לציון, תזמורת ברטאן, תזמורת פיקארדי, התזמורת הלאומית של חבל הלואר והקאמרטה בורגון בצרפת, הסימפונית של סנטה ברברה, ארה"ב, עמה הקליט לחברת דֶלוֹס, ותזמורות באיטליה, בגרמניה, בהונגריה וביוון. כן מופיע בהרכבי מוסיקה קאמרית. מוסליני נולד ב-1972 בבואנוס איירס לאב שהיה מן הדמויות המובילות של הטנגו הארגנטיני. מנגן בבנדוניאון מגיל 16 בהדרכת אביו. בין השנים 1997-1992 החל להתפרסם כנגן בנדונאון עם תזמורתו ועם טריו גוֹמינָה בראשות לאונרדו סנצ'ז. כיום מנגן עם הרכבי טנגו מובילים ושיתף פעולה במופעים עם טוּטסטילמנס, מינוֹ צ'ינֶלוּ, להקת פרויקט גוטאן, קרקס השמש, קתרין לארה, ז'וליין קלר, אלי מדיירוס, ז'ולייט, אי מובריני וג'וליה מיגֶנֶס. ניגן בסרט "כנפי האומץ" של ז'אן-ז'אק ארנו, בסרט "לאון" של לוק בסון ובסרט "ז'אן והגבר המושלם" של אוליבייה דוקסטל וז'אק מרטינו, שבו גם הלחין את המוסיקה בשיתוף עם המלחין פיליפ מילר.
הרבה זמן לא ראיתי את אנסמבל סולני תל אביב, זה בהחלט היה קונצרט שונה "קצת אחרת" וראוי לציין את המנצחת ג'יזל בן דור וההסברים שלה לקהל, העדינות והשליטה בקונצרט ראויים לציון.
ג'יזל בן דור, מנצחת בעלת שם עולמי. נולדה באורוגואי, עלתה לישראל כנערה ולמדה באקדמיה למוסיקה בת"א. כמו כן למדה בבית הספר הגבוה למוסיקה ייל . כשרונה הוכר בשלב מוקדם על ידי לאונרד ברנשטיין. קיבלה את פרס "אחוות לאונרד ברנשטיין" והוזמנה על ידי ברנשטיין לנצח על תזמורת הרדיו הבאוורית עם הקמתו של פסטיבל שלזוויג -הולשטיין. הובילה תזמורות חשובות ברחבי העולם, בהן הפילהרמונית של ניו יורק, התזמורת הסימפונית והפילהרמונית של לונדון, התזמורת הקאמרית האנגלית, הבי.בי.סי, הפילהרמונית של לוס אנג'לס, תזמורת העולם החדש, בית האופרה בג'נבה ורבות אחרות.
מנצחת של כבוד של התזמורת הסימפונית סנטה ברברה, שם כיהנה כמנהלת מוסיקלית ומנצחת מאז 1994,מנצחת של כבוד של התזמורת הקאמרית של בוסטון "פרו-ארטה" שם כיהנה כמנהלת מוסיקלית מאז 1991, באותה העת הייתה גם המנהלת המוסיקלית של תזמורת אנאפוליס ומנצחת הבית של התזמורת הסימפונית של יוסטון, עליה ניצחה בין השאר במרכז קנדי בוושינגטון די .סי בטקס כניסתו לתפקיד של הנשיא בוש. התקליטור החדש שלה עם פלסידו דומינגו יצא לאור באפריל 2016, בתחילת חגיגות יום הולדתו ה-100 המלחין הארגנטינאי הגדול, אלברטו חינסטרה.