סוכריה על מקל בעטיפת צלופן מרשרשת!
קונצרט סוכריה, אבל עטיפת צלופן מרשרשת זה הטלפונים הסלולריים שלא נסגרו עד כדי כך שהמנצח עמד וחיכה שהצלצול יפסיק לפני מעבר לפרק הבא! סדרנים !!
את קונצרט סיום העונה בחרה הנהלת התזמורת במחשבה רבה, תמיד צריך להביא משהו שהקהל מכיר ואוהב, ואכן הסימפוניה מס' 29 של מוצארט העניקה רגעי חלום מענגים, הפתיחה אלגרו מודארטו שכולם מכירים, פשוט שמחה בלב.
על התזמורת ניצח הפעם עזיז שוחקימוב, מנצח צעיר, חביב והופעה מיוחדת מרשימה.
יליד טאשקנט, אוזבקיסטן בשנת 1988.
את ראשית תהילתו הבינלאומית רכש עזיז שוחקימוב כאשר זכה בפרס השני בתחרות המנצחים ע"ש גוסטב מאהלר החשובה בבמברג. בעקבות הזכיה הוא זומן לנצח על מספר תזמורות חשובות כגון: הסימפונית דיסלדורף, הפילהרמונית ברמן, הפילהרמונית בולוניה, תזמורות במונטריאול ובוויניפג בקנדה ותזמורות רבות נוספות. בעונת הקונצרטים הנוכחית הוא מוזמן להופעות עם הפילהרמוניות של לונדון, מונטה קרלו וסטרסבורג, והאופרה על הריין שם ינצח על "כרמן".
את לימודי המוסיקה הוא החל בגיל שש. הוא למד כינור ויולה וניצוח בכיתתו ש פרופ' ולדימיר ניימר. בן שלוש עשרה ניצח לראשונה על התזמורת הסימפונית הלאומית של אוזבקיסטן בסימפוניה החמישית של בטהובן, בשנה שלאחריה ניצח באופרה הלאומית בארצו על "כרמן" ומאז שב לנצח על התזמורת ובבית האופרה. בשנת 2007 כשהיה בן שמונה עשרה היה למנצח הראשי של התזמורת הלאומית של אוזבקיסטן למספר שנים. באותה שנה ניצח לראשונה על התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון בקונצרט מיוחד בפסטיבל האביב הבינלאומי, וכעבור שנתיים ניצח על סימפונט רעננה. לאורך שנות לימודיו הסתייע שוחקימוב במלגות של קרן ולדימיר ספיבקוב וכן זכה ב"פרס ניהוֹל" הנחשב באוזבקיסטן.
כאמור החלק הראשון של הקונצרט,
מוצרט: סימפוניה מס' 29 בלה מז'ור, ק' 201
הסימפוניה מס 29 בלה מז'ור ק.201 נכתבה ב-1774, היא אכן כתובה להרכב מסורתי של כלי מיתר, שני אבובים ושתי קרנות. הפרק הראשון שקט ועשיר באוקטבות מתחלפות, פרק שאהוב על חובבי מוסיקה קלאסית בנעימותו האצילית. בפרק השני רצף של מלודיות נעימות לאוזן ובשיא דואט בין חטיבות הכינורות כמעין תעלול מוסיקלי, סוג של מוסיקת רוקוקו של חצרות המלוכה. הפרק השלישי מלודי, מינואט של אולמות הריקודים מחצרות המלוכה, שימוש מושכל ונעים של כלי הנשיפה שלא צורמים באולם. הסיום הנמרץ, מהיר וחי עם אוקטבות משתנות. כפיים.
החלק השני של הקונצרט הוא האתגר, חלק שאורכו 75 דקות באולם שקבוצת הגיל בו אינה פחותה מחמישים ומעלה, זה בהחלט דורש סבלנות והיתה סבלנות! פשוט יצירה מהפנטת.
ברוקנר: סימפוניה מס' 4 בסול במול מז'ור- הרומנטית.
ברוקנר, נולד באוסטריהAnsfelden ב -4 בספטמבר 1824, היה מרקע מעמד הפועלים באוסטריה העילית הכפרית. הוא קיבל שיעורי המוזיקה הראשונים שלו מאביו ובת דודתו המוכשרת, יוהן המטביל וייס, ובאמצע 1830 מאוחר החל להראות כשרון צנוע אך שאין לטעות בו לנגינת עוגב, מספיק כדי לאפשר לו מדי פעם כדי למלא את מקום אביו ברמה המקומית בכנסייה. ברוקנר התקבל כנער מקהלה במנזר האוגוסטיני הגדול ברחוב פלוריאן, שבו הוא קיבל חינוך מוסיקלי וכללי יסודי סנט פלוריאן היה להיות הבית הרוחני שלו לשארית חייו. אולם הוא החל לנגן בעוגב בוינה והתגלה שם והוכר על ידי ועדת הקבלה של האקדמיה הקיסרית, מכאן דרכו הצליחה בלימודים ותוצאות הן היצירות שהלחין.
מעניין מתי בתי הקונצרטים בארץ השמיעו לאחרונה יצירות של ברוקנר, לי עם כל הצניעות לא יצא לשמוע יצירות שלו בבתי הקונצרטים.
היצירה הזו אם תרצו לא סתם נכתבה בתקופה הרומנטית ונקראת הרומנטית, כך ברוקנר מתאר "מצודה מימי הביניים, שחר. תרועת השכמה נשמעת מן המגדל. שערים נפתחים. אצילים על סוסיהם נעים קדימה, טבע בקסמו…" איזו נפש רומנטית.
ואכן קול הקרן הפותחת ורביעיית הקרנות שנשמעים לאורך הקונצרט עושים את זה, את האווירה.
הפתיחה איטית, והופכת לסערה, ההלחנה של הפרק הזה ושאר הסימפוניה היא ממש מלאכת מחשבת. אחרי השקט באה סערה מהפנטת. הקלרניטות וחליל הצד מנהלים רומן של ציוץ ציפורי שיר ומביאים אותנו לסיום פרק עוצמתי.
הפרק השני הרמוני, הפריטה על כלי המיתר ממש מעצימה את היצירה, הצ'לות והוויולות מול הכינורות יוצרים יחד קטעים מלודיים נעימים לאוזן ומסקרנים. גם כאן דו-שיח בדואט בין הקרנות לקלרנית פשוט נפלא, יחד עם זאת החצוצרות קצת תורמים למרות גובהו של ההיכל. הקרן והתוף מכריזים על הסיום הנוגה משהו.
הפרק השלישי שנפתח בתרועת הקרנות וכלי הנשיפה, חגיגת מחול הציידים, משהו מאווירת ארמונות האצילים. ארבע קרנות עושות כאן עבודה נהדרת.
בפרק האחרון שוב הקרנות וכלי נשיפה מול הצ'לו בקצב ההולך ומתגבר, המוסיקה שופעת מפגש הכלים, כלי המיתר מול כלי הנשיפה במוסיקה קצבית נעימה המוליכה אותנו שוב ושוב במספר שיאים עוצמתיים לקראת הסיום שהוא תרועת ניצחון.
התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון נוסדה בשנת 1988 ובתוך זמן קצר התמקמה בקצה העליון של הפירמידה האמנותית, כגוף מוסיקלי מוביל ומחדש בישראל. משנת 1989 משמשת התזמורת בהצלחה רבה כתזמורת הבית של האופרה הישראלית. על עשייתה יוצאת דופן והצטיינותה בביצועה של היצירה הישראלית המקורית, בהפצתה ובקידומה זכתה התזמורת בפרס אקו"ם לשנת 1991 (תשנ"א). התזמורת הינה הראשונה שביצעה בישראל בקונצרטים פומביים יצירותיהם מאת ריכרד שטראוס ואלכסנדר זמלינסקי והשתתפה בפסטיבלים בינלאומיים יוקרתיים. החל משנת 2010 לוקחת התזמורת חלק חשוב ומרכזי בהפקות האופרה במצדה בשיתוף האופרה הישראלית, עד כה עלו האופרות "נבוקו" (בשנת 2010), "אאידה" (בשנת 2011), "כרמן" (בשנת 2012) ו"לה טרוויאטה" (בשנת 2014). החל בעונת הקונצרטים 2014-2015 מונה ג'יימס ג'אד למנהל המוסיקלי החדש של התזמורת והחליף את דן אטינגר אשר כיהן בתפקיד 7 שנים ומונה כעת למנצח אורח ראשי.
מחכים כבר לעונה הבאה.