יופיו של הנבל קונצרט בסימפונית הישראלית ראשון לציון

התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון קיימה את הקונצרט מס' 4 שלה בהשתתפות הנבלאית הסינית, יואינג צ'ן, אשר ניגנה יצירות לנבל ולתזמורת מאת הנדל ודביסי. בנוסף, ביצעה התזמורת את הסימפוניה מס' 5 של המלחין ווהן וויליאמס ואת "מטמורפוזות לכלי מיתר" של ריכרד שטראוס. המנצח: ג'יימס ג'אד.

במה חטאנו? אני שואל את עצמי, על הפתיחה הצורמת תרתי משמע שבחר המנהל המוסיקלי עם יצירה של שטראוס, ולו רק בשל היצירה הצורמת מוסיקלית, חסרת הרמוניות, מלאה בדיסוננסים שלפעמים נדמה שכל כנר מנגן סולם אחר. התרגלנו ליצירות מודרניות אבל כאן לטעמנו הוגדשה הסאה!

23  נגני  כלי מיתר כאשר כל הכנרים עומדים (לכבוד מי?) מנגנים יצירה משעממת, מעצבנת. אבל זה לא חדש, ריכרד שטראוס יידוע כמי שמרד במוסכמות. מלחין יהיר שאולי הדי ההפצצות על ברלין  (1945) השפיעו על מצב רוחו ולכן גם כאן התחושה של מוסיקה נוגה כמו מארש אבל וקינה. יש פה ושם ניצוצות של תקווה שמשהו חיובי מתפתח עם הדמיון לארואיקה של בטהובן,  אולי משהו מווגנר גם. וגם שמעתי משהו שמזכיר קצת את spente le steleאבל מהר מאוד המלחין משנה את הסגנון ומגיש משהו מאכזב לטעמנו.

חשוב לציין שיצירותיו של ריכרד שטראוס הוחרמו בארץ משנת 1938 ואולי רק ב-1990 נוכחותו בבתי הקונצרטים בארץ החלה בראשון לציון,  משהו שלא עבר לסדר היום. "כמעט 26 שנים עברו מאז שהתזמורת שלנו ביצעה לראשונה את 'מטמורפוזות לכלי מיתר' של ריכרד שטראוס, ביצוע שהיה מהפכני ופורץ דרך באותם ימים", מסביר מנכ"ל התזמורת, אריאל כהן.

האולם שלא התמלא כמו היציעים הריקים מעיד על החלטת הקהל מאידך.

אפשר היה לוותר.

מאידך הבחירה בקטעים שנוגנו בנבל על ידי הנבלאית הסינית, יואינג צ'ן היו פנינים וזהב, כל כך יפה ונוגע שבא לבכות מאושר. הנבלאית הסינית, יואינג צ'ן תמירה, צנועה ומוכשרת.

יואינג צ'ן,  הזוכה בפרס הראשון בתחרות הנבל ה-19 שהתקיימה בישראל, הוזמנה לנגן בקונצרט זה, בפתח השנה החדשה הסינית, שנת התרנגול, ולרגל מלאת 25 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לסין. היצירות שנבחרו: הקונצ'רטו  בסי במול מז'ור לנבל ולתזמורת אופ' 4 מס' 6 מאת הנדל ו"מחולות קודש וחול לנבל ולתזמורת" מאת דביסי.

דביסי , מחולות קודש וחול לנבל ולתזמורת. Debussy – Danses Sacrée et Profane

כאן ביצירה של דביסי כבר היה הרכב מלא של נגני כלי מיתר בלבד של התזמורת ונגינת הנבל הייתה דומה לי כפריטה סינית אבל זה שייך כנראה לדמיון מודרך. קיים קושי לאבחן את המחולות העדינים שרקם המלחין. המחול הראשון דתי מושפע ממוסיקה פורטוגזית, ואילו המחול השני מתחבר ליצירות של דביוסי שמקורן במוסיקה ספרדית.

יש ביצירה הרמוניות מודיאליות, האקורדים שהנבלאית  מפיקה ממש מיוחדים (פנינים) שמתחברים בהרמוניה עם התזמורת. גם יחסי הגומלין בין הנבל לכלי המיתר נעימים.

ההתמקדות כאן מבחינת הקהל היא באמת בנבלאית שמקסימה בפריטה על הכלי. למוסיקה עצמה אין מבנה מיוחד שתואם מסגרות.

על צ'ן יואינג, נבלאית

הנבלאית הסינית צ'ן יואינג זכתה בשנה שעברה בפרס הראשון בתחרות הנבל הבינלאומית ה-19 שהתקיימה בישראל באולמות האבירים בעכו. עוד באותה תחרות זכתה בפרס על ביצוע יצירה צרפתית. צ'ן יואינג זכתה בפרסים נוספים בתחרויות בליל (צרפת), סנט פטרבורג (רוסיה) ובתחרות בארצות הברית. צ'ן יואינג היא בוגרת הקונסרבטוריון למוסיקה בשנחאי. מאז סיימה את לימודיה הופיעה צ'ו יואינג בפסטיבלים מובילים באירופה ובהם פסטיבל שלזוויג-הולשטיין בצפון גרמניה. היתה סולנית בסיורי קונצרטים עם המנצחים כריסטוף אשנבך ואיוון פישר. עוד רכשה לעצמה מוניטין כמבצעת של מוסיקה חדישה ובין היצירות שנגנה בביצוע בכורה ניתן למצוא את "ספר הנשים" של טאן דאן. הופיעה כסולנית עם תזמורות פילהרמוניות של סין, שנחאי, ענגז'ו, הסימפונית של סן דייגו, תזמורת מקאו ועוד.

היצירה של הנדל

הנדל, קונצ'רטו בסי במול מז'ור לנבל ולתזמורת אופ' 4 מס' 6. Handel – Harp Concerto op.4 No. 6

אלגרו אנדנטה

לרגטו

אלגרו מודראטו

מתנה משמיים ועונג צרוף. זהו הקונצ'רטו היחיד שהנדל הקדיש לנבל. המקור הוא איטלקי כנסייתי משהו מה שמוגדר קונצ'רטו גרוסו.  הפרקים מנוגנים איטי- מהיר- איטי- מהיר.  התזמורת מלווה באוניסון את הנבלאית ואינה מנגנת ללא הסולנית. משחקי הכלים צ'לו וכינורות יחד עם הנבל יוצרים הרמוניות כאשר יש ליווי בפריטה של הקונטרבס והויולות מענגות. כאן בהרכב יש גם צ'מבלו וגם חלילנית מעולה שהצטרפה להרכב נרחב יותר. הפרק הראשון מוכר ונאהב, הפרק השני בו החלילנית והצ'מבלו התבלטו היה מקסים ולאחריו שוב מחול שמח. בקיצור היצירה שעשתה את הערב עד כדי כך שהקהל לא נתן לנבלאית לרדת מהבמה עד שנתנה הדרן – המולדבה של סמטנה.

נסיכה!

החלק השני של הקונצרט היה גם שונה  ממה שמנגנים בבתי הקונצרטים, אבל לא פלא, המנצח הבריטי ג'יימס גאד הביא לנו מלחין בריטי עם מוסיקה קלאסית אנגלית .

ראלף ווהן ויליאמס, סימפוניה מס' 5 ברה מז'ור. Ralph Vaughan Williams – Symphony No. 5

המוסיקה של ראלף ווהן ויליאמס מקובלת פחות באולמי הקונצרטים שמחוץ לאנגליה אבל גם שם באימפריה הבריטית  המינון שלה בקונצרטים נדיר.

מדובר במוסיקה נעימה אבל בלי מסר, נחרט לך כחוויה מוסיקלית, כאילו משהו לא התגבש שם. הפתיחה העוצמתית משהו (פרלוד)  משהו במבנה של סונטה אלגרו שבה יש מקום בולט לכלי נשיפה, במיוחד לקרנות.

הפרק השני (סקרצו)  כמו מחול סוער שבו בולטים כלי המיתר, ממש עבודה יפה של חטיבת הכינורות, להתמוגג.

הפרק השלישי (רומנצה)  משעמם מעט בשל האיטיות שלו, אבל רומנטי כזה שמתאים לסרטים. לפחות הסיום לפרק מהיר ומעורר.

אבל הפרק הרביעי (פסקליה)  מסב הנאה ולו במיוחד עם נגינת הקלרניט והחלילנית וגם ציון לשבח לכנר הראשי אקהרט לורנצן שנתן סולו קצר ושמימי. האיש מנגן נפלא.

בחלק זה מאוד אהבתי את המקצב שהיה בו אולי גוון של מחול ספרדי, קשה לקבוע ליצירה ששומעים פעם ראשונה בחיים, בטח אחרונה.

השלווה שנוסך המלחין בסיום לאחר הסערה נעימה ומלווה את סיום הקונצרט במחיאות כפיים.

התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון
נוסדה בשנת 1988 על-ידי עיריית ראשון לציון. בתוך זמן קצר התמקמה בקצה העליון של הפירמידה האמנותית כגוף מוסיקלי מוביל ומחדש בישראל. משנת 1989 משמשת התזמורת בהצלחה רבה כתזמורת הבית של האופרה הישראלית.

ג'יימס ג'אד, המנצח

מנהלה המוסיקלי של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, ניהל לאורך הקריירה שלו בין היתר את התזמורת הסימפונית של ניו-זילנד במשך שמונה שנים, את התזמורת הפילהרמונית ואת האופרה של פלורידה במשך ארבע-עשרה שנים והיה מנצח אורח ראשי של תזמורת לִיל בצרפת.