זה ערב מיוחד שהורכב מיצירותיהם של ברהמס ושומאן, מגדולי המלחינים הרומנטיים, לא יצירות כל כך מוכרות בבתי הקונצרטים. הו נעימות לשמיעה מרשימות אבל אין בהן וירטואוזיות, המנצח היה הפסנתרן, כריטסיאן זכריאס, שנחשב לאחד מהמנצחים והפסנתרנים החשובים בעולם. יש לציין מנצח עם תנועות מאד מעודנות על הבמה.
היצירות שנוגנו
הפתיחה לאופרה "ג'נובבה" אופ' 81 מאת רובט שומאן
קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת בלה מינור אופ' 54 מאת רוברט שומאן
סימפוניה מס' 4 במי מינור אופ' 98 מאת יוהנס ברהמס
הפתיחה לאופרה "ג'נובבה" אופ' 81 מאת רובט שומאן
הפתיחה העגמומית והדרמטית מנבאת לנו את הסיפור הדרמטי המתחולל באופרה היחידה ששומאן כתב, ואשר לא זכתה להצלחה מרובה בבתי האופרה. מאידך הפתיחה נחשבת מאוד ומנוגנת לרוב ברדיו והטלוויזיה.
התזמורת הסימפונית ראשון לציון בהרכב מלא כל הבמה בניצוחו של כריטסיאן זכריאס. העוצמה של בתזמורת האוד מורגשת בדיסוננסים של הכינורות תוך שימוש רב בכלי הנשיפה במיוחד תרועת החצוצרות בסוף הפתיחה.
קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת בלה מינור אופ' 54 מאת רוברט שומאן
יצירה זו שנכתבה כמשהו חדש שאינו וירטואוזי אולם יוצר תנועה מיוחדת ונעימה מה שהופך אותה לאחת המושמעות ביותר של שומאן.
הפרק הראשון אלגרו אפטואוזו מה שאומר עדינות. מעבר לסולו ולנגינה עם הפסנתר עליו ניגן המנצח בלט הקלרניט מאוד בחלק זה. היצירה מלאת שמחה וכלי הנשיפה הקטנים בנוסף לקלרנית שציינתי תורמים המון בביצוע, כמובן שהפסנתר מורגש המרכז היצירה.. הפרק מתחבר לפרק השני האינטרמצו ללא הפסקה. יש בו בפרק את הקצבים שכלי המיתר מכתיבים ולא רק בקשת אלא במיתרים עצמם וזה נפלא .
הפרק השלישי האלגרו ויווצ'ה נעים ורומנטי בולטות לחליל הצד וכלי הנשיפה הקטנים פרק משנה את קצבו האיטי למהיר ותוסס כמו ריקוד ניצחון בסיומו.
סימפוניה מס' 4 במי מינור אופ' 98 מאת יוהנס ברהמס
רבים רואים בסימפוניה הרביעית את השלמה מארבע הסימפוניות שחיבר ברהמס. היא נכתבה בין השנים 1884-1885 והייתה ליצירה התזמורתית הלפני אחרונה שחיבר. ידידתו של ברהמס תיארה את הפרק הראשון של הסימפוניה "כאילו אתה שוכב באביב בערוגת פרחים כששמחה וצער ממלאים את נשמתך לסרוגין".
הפרק הראשון נפתח בנושא רחב ועגול המתרחב לממדים מלכותיים על רקע ליווי צלילי המיתר הנמוכים. זהו פרק נעים להאזנה ממש רומנטי, הרבה עבודת מיתרים (פיציקטו) אבל בפרק הזה מצאתי שכלי הנגינה הקטנים הבסון, הקלרנית, והחלילים פשוט מענגים את המאזין. בתחילת הפרק השני נשמע עם הפתיחה צליל הקרן ולאחריו מצטרפים שאר כלי הנשיפה הקטנים והקרנות בפרק השני הנושא מוצג על ידי הקלרינתות והצ'לות הרבה דרמטיזיה עם כניסת כל הכלים, הצלילים רק מתגברים והסיום עדין מאוד. אופיו של הפרק השלישי שנון והומוריסטי. הפרק השלישי הוא היחיד מכל ארבע הסימפוניות הכולל את צלילו של המשולש צליל הפעמונים הזה מוסיף כל כך הרבה חן ורגש ליצירה שאי אפשר לתאר, הוא מוסיף ברק מיוחד לקצבים החדים. בפרק הרביעי פסקליה המבוססת על הקנטטה מס' 130 של באך. לפסקליה הוסיף ברהמס טרומבונים ליצירת ממד של פאר והוד. הפרק מסתיים במסע של כ-30 ווריאציות של הנושא.
כריטסיאן זכריאס, מנצח ופסנתרן
זכריאס נחשב לאחד מהמנצחים והפסנתרנים החשובים בעולם, ואף לאחד מאנשי ההגות המוסיקלית. זאת, לאור שילוב של יושרה אמנותית, סגנון ייחודי, יכולת ביטוי מרשימה, תובנה מוסיקלית מעמיקה ואינסטינקט אמנותי ההולכים יד ביד עם אישיות כובשת וכריזמאטית.
בעונה הקודמת נבחר לשמש כמנצח האורח הראשי של התזמורת והמקהלה של מדריד למשך שלוש עונות שבהן הוא מציג בין היתר את פסטיבל שומן – מכלול הסימפוניות והקונצ'רטות. זכריאס משמר את קשריו עם תזמורות בהן עבד כמו הפילהרמונית לו אנג'לס, תזמורות גטבורג, סנט פול, הסימפונית בוסטון, הקאמרית בזל, הקונצרטהאוס ברלין, הסימפונית במברג.
עבודתו רבת השנים בתחומי המוסיקה השונים זכתה אותו בפרסים בהם "פרס מידם" לשנת 2007, תואר "אביר מסדר האמנויות והספרות" בצרפת, פרס ברומניה על תרומתו לעשייה התרבותית וכן היה לחבר האקדמיה המלכותית השוודית למוסיקה. הקלטת מחזור קונצ'רטות לפסנתר של מוצרט עם התזמורת הקאמרית של לוזאן כשהוא הסולן והמנצח זכתה בפרס "דיאפזון הזהב" ובפרס אקו –קלאסיק. הקלטתו האחרונה כוללת את הסימפוניות של שומן ואת הסימפוניות שחיבר קרל פיליפ עמנואל באך בברלין. בשנים האחרונות שימש זכריאס כיו"ר חבר השופטים בתחרות קלרה האסקיל לפסנתר וכן כנשיא צוות השופטים בתחרות גזה אנדה ובה גם ניצח על קונצרט הגמר. שתי התחרויות מתקיימות בשוויץ.