כשכבשו את יפו, מספרים שיצחק שדה חילק בתים נטושים לחיילים שהשתתפו.
אבל כעת משאני חושב על זה, ואינני משפטן שתכף יעשה לי צימס, נשמע לי הזוי.
הרי לא היה רישום קרקעות ורכוש, ובעלי הבית בטח היה ויש להם קושאן מה"טאבו" העותומאני.
כעת נותר לי רק לראות את פניו של הדייר שדופקים לו בדלת ואומרים לו " האדא ביתי רוח מן הון"
.
למה אני מספר את כל זה:
בפרשת חיי שרה מסופר לנו על רכישתו של אברהם את מערת המכפלה.
"ח וידבר איתם, לאמור: אם-יש את-נפשכם, לקבור את-מתי מלפניי–שמעוני, ופגעו-לי בעפרון בן-צוחר. ט וייתן-לי, את-מערת המכפלה אשר-לו, אשר, בקצה שדהו: בכסף מלא ייתננה לי, בתוככם–לאחוזת-קבר. " (בראשית כ"ג)
אברהם רוכש את מערת המכפלה בכסף מלא ועם עדים
" יג וידבר אל-עפרון באוזני עם-הארץ, לאמור, אך אם-אתה לו, שמעני: נתתי כסף השדה, קח ממני, ואקברה את-מתי, שמה. יד ויען עפרון את-אברהם, לאמור לו. טו אדוני שמעני, ארץ ארבע מאות שקל-כסף ביני ובינך מה-היא; ואת-מתך, קבור. טז וישמע אברהם, אל-עפרון, וישקול אברהם לעפרון, את-הכסף אשר דיבר באוזני בני-חת–ארבע מאות שקל כסף, עובר לסוחר. יז ויקם שדה עפרון, אשר במכפלה, אשר, לפני ממרא: השדה, והמערה אשר-בו, וכל-העץ אשר בשדה, אשר בכל-גבולו סביב. יח לאברהם למקנה, לעיני בני-חת, בכול, באי שער-עירו. יט ואחרי-כן קבר אברהם את-שרה אשתו, אל-מערת שדה המכפלה על-פני ממרא–היא חברון: בארץ, כנען." (שם כ"ג)
יש לנו כאן בפרשה את תיאור העסקה הדנה בהעברת קניין בצורה המדויקת ביותר.
אברהם מדייק בתיאור המקום גוש חלקה ומשלם עבורה בכסף
"ט וייתן-לי, את-מערת המכפלה אשר-לו, אשר, בקצה שדהו: בכסף מלא ייתננה לי, בתוככם–לאחוזת-קבר." (שם כ"ג)
המקרא גם מספר לנו את כללי המקח והממכר: עפרון אומר לאברהם קח את הקרקע בלי לשלם" יא לא-אדוני שמעני–השדה נתתי לך, והמערה אשר-בו לך נתתיה; לעיני בני-עמי נתתיה לך, קבור מתך.
( שם כ"ג) אולם אברהם יודע שהוא רוצה את המקום לעד ללא ערעור על בעלות ועומד על התשלום:
"נתתי כסף השדה, קח ממני, ואקברה את-מתי, שמה"
ואז עפרון כבר דורש סכום כסף נאה: "טו אדוני שמעני, ארץ ארבע מאות שקל-כסף ביני ובינך מה-היא; ואת-מתך, קבור." ( שם כ"ג)
כך קבר אברהם את שרה במערת המכפלה ולימים גם הוא עצמו נקבר שם:
"ח ויגווע וימת אברהם בשיבה טובה, זקן ושבע; וייאסף, אל-עמיו. ט ויקברו אותו יצחק וישמעאל, בניו, אל-מערת, המכפלה: אל-שדה עפרון בן-צוחר, החיתי, אשר, על-פני ממרא. י השדה אשר-קנה אברהם, מאת בני-חת–שמה קובר אברהם, ושרה אשתו. " ( בראשית כ"ה)
שימו לב איך מציינים בניו יצחק וישמעאל את המיקום ! ואת הרכוש, להם היה קושאן בטאבו.
וממשיכה קבורת האבות באותו גוש חלקה במערת המכפלה:
"כט ויצו אותם, ויאמר אליהם אני נאסף אל-עמי–קברו אותי, אל-אבותיי: אל-המערה–אשר בשדה, עפרון החיתי. ל במערה אשר בשדה המכפלה, אשר על-פני-ממרא–בארץ כנען: אשר קנה אברהם את-השדה, מאת עפרון החיתי–לאחוזת-קבר. לא שמה קברו את-אברהם, ואת שרה אשתו, שמה קברו את-יצחק, ואת רבקה אשתו; ושמה קברתי, את-לאה. לב מקנה השדה והמערה אשר-בו, מאת בני-חת." ( בראשית מ"ט)
המקום הקדוש הזה הפך לסמל קברי האבות – מערת המכפלה בעיר חברון.
באתר מערת המכפלה שמעתי אגדה נהדרת
האגדה מספרת על הסולטאן הטורקי אשר חרבו נפלה לתוך המערה המובילה לקברי האבות
שלח הסולטאן את חייליו להביא את החרב, מיד לאחר רדתם למערה נשמעו זעקות. איש לא חזר.
כעס הסולטאן ודרש מהיהודים לבוא ולהחזיר את חרבו, בא הרב המקובל אברהם אזולאי המכונה " חסד לאברהם" ונכנס, ביקש מהאבות להישאר במחציתם בגן עדן אך חובה עליו להחזיר את החרב מתוך דאגתו לגורל היהודים. יצא והשיב החרב לסולטאן.
לאחר שלושה ימים נפח נשמתו.
ואגב גן עדן האגדה מספרת כי במקום קבורים גם אדם וחוה.
אישית הייתי שם במקום הקדוש הזה תכף אחרי מלחמת ששת הימים, עדיין הייתי חייל. חווית חרדת קודש המקום.
הפרשה כמובן מספרת על אליעזר שנשלח לחפש כלה ליצחק אבל את הסיפור הנפלא הזה נשאיר לפעם הבאה.