השבוע חזינו בבכורה של הדה גאבלר, המחזה המוצלח של איבסן.
המחזה
מאת : הנריק איבסן
נוסח עברי : רבקה משולח
בימוי : כפיר אזולאי
דרמטורגיה : שחר פנקס
תפאורה : יהודית ארנון
מוסיקה : אלדד לידור
השחקנים
הדה גאבלר : הילה פלדמן
טסמן, בעלה : אמנון וולף
לווברג, אהובה לשעבר : יוסף סוויד
עו"ד בראק : אלון אופיר
תיאה, חברתה : ריקי בליך
דודה יולה : רות לנדאו
ראשית אציין שלדעתנו זה מחזה מצוין, הביצוע מעולה, המשחק מצוין.
תפאורה מינימליסטית יחסית עם נוף ורקע סוריאליסטי במידה לא פחותה. השחקנים אינם מסתתרים מאחורי הקלעים אלא נמצאים סביב הבמה בין עצי היער מתבוננים, זזים , כאילו הם רוח מרחפת.
סיפור המחזה הדה, בתו של הגנרל הנודע, גאבלר, מתחתנת עם החוקר יורגן טסמן, שבעצם אינה אוהבת, ואינה רואה בו בעל ראוי לאחת שכמותה. השופט בראק, רווק מושבע, נהנה לראות את עצמו כצלע השלישית במשולש.
תיאה אלפסטד, חברה ללימודים של הדה, באה לביתם כדי לבקש את עזרתו של יורגן ; היא עזבה את בעלה – נציב מס מזדקן – ואת ילדיו, בהם טיפלה, כדי ללכת אחר אהבתה, איילרט לווברג, שהיה פעם מחזרה של הדה. תיאה, הצליחה לגמול את לווברג – סופר כשרוני אך שתיין והולל – ולשמש לו השראה בכתיבת הספר, שמאפיל על ספרו של יורגן.
בקנאתה לתיאה, מפעילה הדה את כוחה ואת קסמיה ומפתה את לווברג להצטרף למסיבה בבית השופט בראק, שם הוא שב ומשתכר ומאבד את כתב היד של ספרו, שטרם יצא לאור.
יורגן, שמוצא את כתב היד, אך לא נחפז להחזירו לבעליו, משאיר אותו בידי הדה, והיא מצידה, אינה מגלה ללווברג, כי הטקסט שלו ברשותה. היא נותנת לו אקדח, מציעה לו לסיים את חייו בצורה יפה, ושורפת את ספרו, דף אחרי דף.
יורגן ותיאה מנסים, בכוחות משותפים, לשחזר את ספרו של לווברג, ובכך להקים אנדרטה לזכרו. בראק, שיודע כי האקדח שנמצא על לווברג הגיע מהדה, מאיים עליה בחשיפה אם לא תסכים לתנאיו. הדה, שאינה מוכנה להיות כלי שרת בידיו של בראק, בוחרת בפעם הראשונה, בפתרון שהיא שלמה עמו.
יש כאן משחק מצויין של הדה, הילה פלדמן, אשר משחקת את קרירות והריחוק מבעלה והדודה החביבה יולה, רותי לנדאו. כל ההצגה עוסקת בצביעות מחד ונאיביות מאידך ומערכות יחסים שאולי קיימות לפעמים, אבל בהחלט מסובכות. התמימות והנאיביות של הבעל יורגן, אמנון וולף גוברת בגאון חנון מנותק מהמציאות שחי בעולמו של של כתבי היד.
הדה ספק מרושעת, ספק מציאותית ודואגת לבעלה מתרסקת עת בעלה אינו מבין את מניעה והמטרות שלה ולא זו בלבד דוחף אותה לזרועות העורך דין בראק החמדן, מכאן כבר אין מוצא ומפלט, הדה נדחקת לקצה גבול היכולת שלה.
איבסן כנראה אימץ את דמותה של אשת מלחין נורווגי שבפרץ זעם שרפה את היצירה שזה עתה כתב.
דרמה חזקה מאוד
מומלץ