כשצפיתי בסרט אגורא המחשבות שלי גם הן הפכו פילוסופיות במידת מה, נזכרתי והרהרתי במאמר האקדמאי של סמיואל הנטינגטון שנפטר לפני שנה לערך, " התנגשות הציביליזציות"
" העולם מתעצב לנגד עינינו שונה באופן מהותי, אך לא בהכרח יהיה נאור יותר או שוחר שלום… העימותים בין הציביליזציות יתפשו מקום במקום העימותים בין מדינות"
הוא מציין בין היתר את הציביליזציההמערבית הנוצרית מול הציביליזציה המוסלמית.
הסרט אגורא הוא פילוסופי בקשר של השחקנית המרכזית בו היפאטיה אשר עוסקת בחקר מקומו של היקום במערכת השמש. היא כל כך עסוקה במחקר ולימוד עד שהיא לא מתייחסת בכובד ראש למתחולל
בעיר.
העיר היא אלכסנדריה, והתקופה היא המאה הרביעית לספירה. יש באלכסנדריה עובדי אלילים עליהם משתייכת היפאטיה , נוצרים, ויהודים.
במרכז העלילה והעיר עומדת הספרייהבה שלטו הפגאנים ושם גם למדו בני האצילים משני הדתות.
המתח בין הנוצרים לעובדי האלילים הולך וגובר כאשר עובדי האלילים מפירים את הסטאטוס קוו השברירי שבין מחזיקי הדתות ותוקפים את הנוצרים.
כאשר אתה תוקף אינך יודע מה תהיה התגובה וכאן הנוצרים שיש להם כוח קיסרי מאחור וקיצוניים משולהבים, תקפו מיד חזרה אפיים.
בין תלמידיה של היפאטיה היו תלמידים נוצרים,עובדי אלילים ומתנצרים, אחד התלמידים הנוצרים רצה באהבתה אולם היא סירבה לו בדרכה.
גם אחד העבדים אהב אותה בסתר, והוא בין המתנצרים.
היפאטיה הייתה דמות נערצת על כל הצדדים, היאממשיכה במחקריה את תורת תלמי על מקום כדור הארץ והתנועה סביב השמש , אולם באותה העת מתחוללות הפגנות ועימותים בין הדתות השונות כאשר ידם של הנוצרים על הגובה. הדם נשפך ברחובות והיפאטיה ממשכה לשרטט שרטוטים על החול ולייחס את תנועת הכוכבים.
אביה נרצח על ידי העבד שלו, התלמיד הנוצרי שאהב ואוהב אותה, אורסטס הופך לנציב, והעבד שלה לקנאי.
הנאיביות שלה היא הרת אסון והיא מובילה את עצמה בתוך מלחמת הציביליזציות הזו לסוף המר.
הסרט אינו זוכה לביקורות טובות מספיק
אולי משום שהוא מעין הצגה ולא סרט עלילה מרתק, אולי משום שהוא פילוסופי במידה מסוימת.
או אולי הצבת הברבריות והחיתיות של האנשים במרכז העלילה לצד הנושא המרכזי.
בטיזר לסרט כותבים האתרים כי מדובר בסיפורו של עבד המתאהב במורה, ומתחזק בגל הנצרות.
אני לא ראיתי זאת כך, אני ראיתי בסרט את קורותיה של היפאטיה לצד ההתפתחויות הדתיות בעיר.
חקירתה את היקום, כאשר מסביב הכול תוסס כמרקחה שהיא בלי להרגיש נמצאת במרכז ומשמשת כלי להתנגשות בין הגופים הנוצריים המנסים לשלוט ולהשליט את הנצרות.
" ישו היה אל והוא יכול לסלוח" אומר אחד המאמינים, אנשים בשר ודם ימשיכו את מאבקי הכוח, השנאה והנקם על פגיעה או עלבון. זהו אחד הנושאים הבולטים בסרט. והעולם ממשיך לנוע בכל הזה של השנאה ומלחמת הדתות. התמימים משלמים את המחיר.
