"אדמה מובטחת"
לפני יותר משנה פנה אלי אחד מחברי לעבודה שאצטרף ואסקור הפגנה נגד קידוחים למציאת פצלי שמן בחבל עדולם. האמת שלא ממש עשיתי דבר, והסרט הזה " אדמה מובטחת" עורר בי עניין מחדש בנושא.
נכון שאנו כעת בדיוק בנקודת זמן שהפקת גז בקידוח הימי כנראה תהווה מפנה בנושא האנרגיה באזור, אבל מפנה ורווח למי?
זו בעצם העלילה של "אדמה מובטחת", היכולת הכלכלית האדירה של התאגידים וחברות הענק לנתב את המשאבים לצדם.
תקציר העלילה הוא שחברת גלובל העוסקת בקידוחים למציאת גז טבעי גלתה כי בישוב נידח בפנסילווניה יש אוצר של גז מתחת האדמה. כדי להפיק את הגז יש להחתים את התושבים על חוזים ולשם כך הם שולחים את הטיפוס האמריקאי ביותר, מאט דיימון בתפקיד סטיב, ומצרפים לו שותפה שמפקחת על העניינים, פרנסס מקדורמנד בתפקיד סו.
העלילה מסתבכת כאשר מופיע בשטח פעיל " ירוק" שמסב את דעת התושבים, שחלקם כבר בשלים לחתום וחלקם מתנגדים, לנזקים הבלתי הפיכים לאדמה ולחקלאות ממנה הם מתפרנסים. מה עוד שבאספה קם אחד התושבים, מדען וקצין לשעבר (האל הולברוק בהופעה מרשימה) ומצביע על אותם הנזקים אפשריים.
בעצם הייתי מצפה למלחמה רצינית, כי זה לא הסרט הראשון שדן בבעיה האקולוגית שיוצרים התאגידים וחברות הענק, אלא שכאן הכל מתקיים על מי מנוחות יחסית. כל הטענות של סטיב כלפי התושבים וההסברים שלו הם רציונליים לאנשים קשיי יום שפתאום מסתבר להם שמתחת לאדמה שלהם יש מיליונים. הרצון של הפרט להתעשר ומהר מעוור.
האדמה לרוב אינה זועקת, ואנו מרחוק לא שומעים את קריסת הקרחונים. הסרט הזה עם הנופים המרגיעים ועם התושבים התמימים מול התאגיד הענק הזה מצביע על היכולת של התאגידים לנתב הכל לצד שלהם ואין כל חוק מוסרי שימנע זאת מהם.
הסרט הזה בהחלט טופח על פנינו את הבעיות האקולוגיות שלתאגידים יש חלק בהן אבל זה בחלק של הרווחים ולא בבעיות שנוצרות.
יחד עם זאת כפי שציינתי זה סרט די שקט יחסית, רגוע, אולי אפילו משעמם לפרקים והייתי מצפה ממנו ליותר. אבל רק אם חושבים על זה המסר עובר.
השחקנים מאט דיימון, פרנסס מקדורמנד, ג’ון קראסינסקי, רוזמרי דוויט, האל הולברוק.
במאי גאס ואן סאנט.