סלבדור ברוטונס המנצח על הקונצרט בביצוע התזמורת הסימפונט רעננה הוא המלחין של הקונצ'רטו על שמו נקרא הקונצרט.
קונצ'רטו לפיקולו ותזמורת אופ' 126 – " דיאלוגים עם אקסל "
ד"ר סלבדור ברוטונס יליד ברצלונה , מנצח על לא מעט קונצרטים בארץ, הקשר שלו לפיקולו פשוט מאוד. הוא ניגן על חליל משנת 1977 עד 1985 בתזמורת בברצלונה. ברוטונס הלחין יותר מ 115 יצירות שונות וזכה בפרסים רבים.
שימש בין היתר כמנהל מוסיקלי ומנצח של הסימפונית ונקובר, תזמורת בברצלונה ועוד. משמש כיום מנהל מוסיקלי של ההרכב הסימפוני בברצלונה ומשמש מנצח קבוע בסימפונט..
על הפיקולו בקונצרט ניגן בוריס סולומוניק הנגן הראשי בחליל צד ובפיקולו בתזמורת הסימפונט רעננה. נו אחד שמנגן מגיל 6 למד באקדמיה ע"ש רימסקי קורסקוב בפטרסבורג, ובארץ באקדמיה למוסיקה בתל אביב ועוד, ברור שייתן ביצוע טוב.
החלק הראשון "אושר נאיבי" ( הפרקים קרויים ע"ש פרקי הספר " דיאלוגים עם אקסל ") ניסוי להשמיע את התמימות של הילד ( שנאבק במחלה הנוראה של ניוון שרירים). מקצבים משתנים בלתי סדירים של מוסיקה נעימה שלעיתים צורמת בטונים הגבוהים של הפיקולו.
החלק השני "בלבול- בעומק התהום" שקט ונעים בתחילה עם ליווי נבל נפלא, כמו שתהליך המחלה הולך ומשתנה בדרמטיות כך המוסיקה משתנה עם הצטרפות כלי הנשיפה ושוב יש קטעים שהאוקטבות של הפיקולו גבוהות מדי לדעתי. מאידך בוריס סולומוניק מפיק צלילים שלא ידעתי שניתן להפיק מפיקולו, עבודה מצוינת ראויה לשבח.
החלק השלישי " מאבק פנימי – העימות " פרסטו נמרץ מאוד הממחיש את המאבק במציאות הקשה והאתגרים לנסות להתגבר על הקשיים, חלק עשיר בצלילים, עבודה ראויה לציון של כלי הקשה הידניים והקלרנית, נוצר על הבמה דו שיח מרתק בין הכלים, זהו הדיאלוג עם אקסל!
חלק רביעי " כוחם של חלומות " מלודיות נעימות כמו שיר ערש אתה מרגיש כמאזין לניצחון של הילד שמקבל ביטוי בשלווה נפשית, אתה חש בסערת הרגשות. גם כאן כלי ההקשה עושים עבודה נפלאה. והסערה המוזיקלית לקראת סיום היצירה מגישה לצופה הרמוניה נשגבה של צלילים . מעולה. בראבו.!
אבל! אבל! את ההצגה של הקונצרט גנבה דוראל גולן, הפסנתרנית היפה, הווירטואוזית המוכשרת, הדור הצעיר של פסנתרני העתיד שלנו. פסנתרנית עם עתיד מבטיח ומוניטין בינלאומי, מנגנת על הבמות החשובות בארץ ובעולם וזוכה לביקורות מלהיבות. ניגנה בקונצרטים ורסיטלים עם גדולי המוסיקאים וגדולי המנצחים ובאולמות הכי מפורסמים בארץ ובעולם ויש לנו את זה כי דוראל גולן היא ילידת הארץ שסיימה בהצטיינות את לימודי התואר הראשון והשני בבית הספר למוסיקה ע"ש " בוכמן – מהטה" תל אביב.
היצירה אותה היא ניגנה: סזאר פראנק וריאציות סימפוניות לפסנתר ולתזמורת. יצירה לא קלה לחלוטין. יצירה מלאת וריאציות מאתגרות וגולן הוכיחה את כישרונה שהתיק מאתנו נשימה! שליטה כזו על הפסנתר ביצירה כל כך קשה, ייחודית, עם שינויים הרמוניים ושיאים חוזרים ונשנים בלתי שיגרתים , לפעמים דומה שהמלחין "מותח" את הצלילים לאוקטבות נמוכות כאילו אין סוף ומיד עובר לעוצמה אדירה ודוראל גולן עושה זו בשלמות.
תמיד אני מתפעל מהאומץ של אורית פוגל שפרן והמנהל המוסיקלי שלה עומר מ. ולבר לבחור יצירות בלתי שגרתיות ולתרום לפרספקטיבה המוסיקאלית של באי המשכן, כמו גם לחלק להם סוכריות ופיתוי, הפעם הפיתוי לדעתי היה דוראל גולן וגם שופן ביצירה: אנדנטה ספיטנטו וגרנד פולונז בריליאנט אופ 22, יצירה שמתחילה בסולו של דוראל גולן השולטת ביצירה האתגרית זו בשלמות, גם כשהתזמורת מצטרפת השליטה שלה והיכולת המוסיקלית שלה ( בלי תווים) היא מדהימה. ( תודה אורית, תודה דוראל) הפולונז של שופן ידוע כיצירה תובענית ומאתגרת לפסנתרנים. הקהל כל כך התפעל שמחיאות הכפיים וזרי פרחים שנשלחו לבמה החזירו את דוראל להדרן נפלא.
היצירה האחרונה גם היא הייתה לדעתי בחירה מיוחדת (אולי גם פיתוי לקהל יוצא רוסיה) מלחין שאני בבורותי המוסיקלית לא הכרתי: וסילי סרגייביץ' קליניקוב – סימפוניה מס 1 בסול מינור,מלחין שהחל דרכו כנער במוסיקה כנסייתית והמשיך והפגין יכולות מוסיקליות , ניגן בבאסון ולמד קומפוזיציה במוסקבה.
פתיחה אלגרו מודראטו עיבודים של הנושא המלודי, הזיקה הלאומית שלו מקבלת ביטוי בניחוח מוסיקלי רוסי, אוניסון שמתנגן בליריות המרתקת את המאזין, כלי קשת מחד וכלי נשיפה מאידך מנהלים מעברים עדינים וקטעים הרמוניים.
לפעמים אני חייב להתייחס לנגני כלי הנשיפה בסימפונט כמו גם למנצחים שיודעים לשלוט בכלים האלו ולהפיק את המרב גם בלי לפוצץ לנו את עור התוף ( והקוראים שלי יבינו….) . פרק עשיר מאוד.
הפרק השני, אנדאנטה קומודמנטה איטי מאוד, יפה ונעים לאוזן. מלודי מאוד מזכיר מנגינות ידועות המרחפות מעל כעננים רכים שאי אפשר לגעת בם. בפרק הזה כלי הקשת וניתאי צורי בראשם ראויים למדליה ( ברוסיה מחלקים מדליות לא?) כאן רק מחיאות כפיים. הסיום של הפרק עם הצטרפות הקלרנית והבסון מרגשים בחזרה על הנושא הראשוני ואז האבוב מחזיר אותנו בסיום וקודה נוגה.
פרק שלישי נמרץ מאוד, אלגרו נון טרופו, עוצמה מלודית גאונית של המלחין. מנגינות של מחול עם רוסי. יופי של פרק.
והסיום: אלגרו מודרטו נמרץ עם חזרה על הנושא הראשוני בעוצמות אחרות עם מלודיות אחרות ומנגינות אחרות שמביאות לסיום אדיר של היצירה, בראבו!