הזמיר הוא סרט צרפתי על סין, ואפשר בהחלט לקרוא לו סרט סיני. הסרט צולם ברובו בבייג'ינג, במחוז גונקשי ובכפרים של בני המיעוט דונג.כמובן שכל הסרט בנוי וערוך לפי קודים סיניים שעמדו בפני הצנזורה הסינית , אולם אין זה מורגש. הקהל הצופה מקבל כאן יצירת מופת!
זה סרט מרהיב על מסע שעורך אדם קשיש עם נכדתו בחזרה אל הכפר בו הוא נולד. יש כאן עימות בין דורי, פער הדורות והטכנולוגיה מובהק כאן. הבמאי מצליח לגעת בכל הרגשות שלנו כצופים, ומצליח לגרום לנו לסערת רגשות והזדהות עם הדמויות לכאן ולכאן.
העימות הוא בין האב ( הסב ) לבנו שמנוכר ממנו בגלל כעסים ומשקעי עבר. עימות מול נכדה שתלטנית , מפונקת, ועם זאת כובשת. יש כאן עימותים בתוך המשפחה של הילדה – האם מול האב, עימותים שמתגברים עקב הסכמת האם לתת את הילדה לידי הסב במסעו.
התחושה שאדם נושא עימו, משא אותו הוא חייב לפרוק ( הזמיר ) בסוף ימיו ולחזור למקום ממנו בא על מנת לזכות בשקט נפשי, יש בה משהו פילוסופי במיוחד שהמסע הזה מבליט את כל הניגודים בין הדור הישן לדור החדש ( גם מקבל ביטוי בדור של הטלפון הסלולרי). אבל המסע רצוף המכשולים לוקח אותנו לתהליכי שינוי בהם הילדה המנוכרת מגלה עולם אחר ומגלה את עצמה כאדם.
יש בסרט הזה מפגש של תרבויות, מצד אחד בייג'ינג שנראית כמו עיר של גורדי שחקים מודרניים מזכוכית ופלדה, ומצד שני הכפרים הנידחים של סין תוך מעבר בנופים המרתקים של סין , זאת ועוד זה מפגש תרבויות של המודרניזציה מול העולם הישן. מפגש של משפחה עשירה שחיה בסגנון די מערבי מול התרבות הסינית האמיתית הישנה . הבמאי אומר שבחן האם ההתנהגות של הדמויות מתאימה למה שנהוג בסין, "מה הם הקודים המקומיים וכן הלאה. רציתי ליצור קונפליקט בן האב לבן לצרכים דרמטיים ונאמר לי שבסין נהוג לכבד את ההורים לא משנה מה, והבן לא יכול להגיב באופן גלוי נגדו. זו המורשת והמנהגים שלהם המבוססים על הפילוסופיה הקונפוציאניות שדורשת לכבד את המבוגרים. בסוף פגישת העבודה אמרתי לאסיסטנטית שלי, ששימשה גם כמתורגמנית שאינני מבין את זה , היא בעצמה אמרה לי שהיא לא דיברה עם אבא שלה, אבל מעולם לא הייתה איתו בקונפליקט. ולכן בסיפור שלנו לאחר שהסבא עשה טעות איומה, כשהיה צריך לשמור על הנכדה שלו הבן מסרב לדבר איתו, אבל לא מוכן להתעמת איתו. מיותר לציין שתהליך הכתיבה היה ארוך מאד."
גם הזוג בסרט הוא אמיתי, התפאורה אמיתית, והיחסים עם הילדה הקטנה אמיתיים גם כן. הדמויות מדויקות מאד, הם לא פנטזיה, גם לא קריקטורה, אלה דמויות המושפעות מן המציאות.
זהו מסע שורשים. הסב נוסע אל העבר שלו ואילו הנכדה מגלה מאיפה החל הכול . הילדה עומדת לפגוש את הזהות האמיתית שלה, את העולם ממנו צמחה ושלעולם כנראה לא ישתנה.
סרט עשיר בצילומי נוף, במוסיקה מיוחדת שאינה סינית ממש, סרט שמחזיר אותנו מהעיר הסואנת עם גורדי השחקים במסע של מאות שנים אל בכפר והכל בקצב איטי שמאפיין את התרבות המזרחית, ומפגיש אותנו עם עולם ישן בו כולם מאושרים ומסבירי פנים.
משחק טבעי ומשובח.
מומלץ!
תסריט, עיבוד, דיאלוג ובימוי: פיליפ מוייל Philippe Muyl
מוסיקה : ארמן עמאר Armand Amar
ניהול הפקה: ואנג ינג קאנג
עיצוב: לי ון בו , אנתיקוס מלטופולוס
עריכה דומיניק גבריאו
הפקה,Pan Euroasia filma & envision films
בשיתוף Stellar mega film
שחקנים
הסבא: לו באוטיאן Li Boatian
הנכדה: יאנג שין לי Yang Xin Yi
האם: לי שיאו רו Li Xiao RAN
האב: קין האו Qin Hao
צרפת/ סין , מנדרינית תרגום לעברית ואנגלית. 100 דקות.
הפצה בישראל: סרטי אורלנדו
החל מן ה19 ליוני בבתי הקולנוע "אורלנדו סינמה" בית ציוני אמריקה ומוזיאון ארץ ישראל וברחבי הארץ.