החמישית של מאהלר נוגנה במסגרת תכנית הקונצרטים של היכל התרבות והסימפונית ראשון לציון. מהנצח דן אטינגר הפליא לנצח על התזמורת המעולה.
קדם לחמישית הקונצ'רטו ל 2 פסנתרים ולתזמורת של מוצארט בו דן אטינגר ניצח וניגן לצידו של הפסנתרן חגי יודן.
את החמישית הלחין מאהלר, בפרק השני בחייו. כאשר הרביעייה הראשונה נכתבה כשהיה בשנות ה 20-30 לחייו. ארבע הסימפוניות הללו היו ה"ילדותיות" והמזומרות שלו.
הסימפוניה החמישית נכתבה בקיץ שבין 1901 ל 1902 באותם השנים היה המנהל והמנצח על שתי התזמורות החשובות אולי בעולם: הפילהרמונית של וינה והאופרה הוינאית זו תקופת השיא בחייו של מאהלר.
ליצירה חמישה פרקים, כאשר אפשר לחלק אותה גם לשלושה חלקים.
הפרק הראשון והשני שכמעט מתמזגים מעצמם, מהווים את החלק הראשון.
היצירה פותחת באווירה מלנכולית שבה הוא למעשה נפרד מחייו הצעירים
ובסולו של חצוצרה בודדת אשר מעבירה כבר בתחילת הדרך צמרמורת למאזין
ומבשרת על התקווה שמגיעה ובכלל על אופי החמישית כולה.
הטרגדיה שמנוגנת ביצירה או "מארש האבל", פותח את היצירה.זוהי למעשה נבואתו את המלחמות והמוות שתמית מלחמת העולם.
על אף השמחה והאושר שסובבים את חייו באותה התקופה.
הקונפליקט שמתואר כאן עם כניסה חזקה, כבדה, בודדה ועכורה, המשלבת מלנכוליות וזעם רב שמתאימים דווקא לצעירים אשר לומדים על עצמם ונלחמים בטחנות רוח, כך הוא למעשה, מתאר את היפוך התקופות בחייו.
הפרק השלישי, הסקרצו, הוא גם הארוך ביותר ועל כך קיבל חלק שלם לכבודו כמובן.
https://www.youtube.com/watch?v=JFMkpFYsOys
הפרק הרביעי, ה"אדאג'טו", הוא מן המוכרים ביותר במוזיקה של מאהלר, קטע חרישי ומופנם לנבל וכלי מיתר, קצת " משעמם" אבל בסך הכל קטע נעים אם מתמסרים לצלילי הנבל. ואל דאגה ה"רעש" של כל הכלים בסיום יעורר אתכם
יש ביצירה נושאים מלודיים המנוגנים על ידי כלים שונים בתזמון של המלחין ויוצרים מעין הרמוניה נעימה לאוזן ומענגת
לקריאה נוספת ממליץ להכנס לקישור של מרינה גולדשטיין מומחית למוסיקה שהכרתי