העונה נפתחה בקונצרט חגיגי בניצוחו של עומר מ. ולבר, מנהלה המוסיקלי של סימפונט, עם הסולן הפסנתרן הוירטואוז בוריס גיטלבורג.
בוריס גיטלבורג, יליד מוסקבה (1984), מנגן מגיל 5 בפסנתר ובשנת 2007 סיים תואר שני בבית הספר למוסיקה ע"ש בוכמן- מהטה בת"א. הופיע בזלצבורג, מינכן ובברלין, וכן באליזבט קווין בלונדון, בנאפולי, מדריד, וינה ועוד. ב 2011 זכה בפרס ע"ש רובינשטיין וכן בפרס פנינה זלצמן ובהמשך בעוד פרסים. הופיע עם תזמורות שונות כולל הסימפונית של לונדון והפילהרמונית הישראלית.
בקונצרט בוצעו יצירות מאת: זהר שרון: ארבע דקות בירושלים בליווי אנימציה של טל אנמוט, רחמנינוב: קונצ'רטו לפסנתר מס. 2 בדו מינור, ודבוז'אק: סימפוניה מס. 9 במי מינור ("מןהעולם החדש").
שאלו אותי על היצירה של רחמנינוב, ועניתי " מה אפשר לומר שעוד לא נאמר?" או אולי אצטט את רעייתי שאומרת " אין מספיק סופרלטיביים לתאר את החוויה המהפנטת" היצירה הזו שאני אישית גדלתי עלי מגיל 13 עת קיבלתי את טייפ הסלילים הראשון לבר מצווה היא באמת מאסטר פיס והסולן בוריס גיטלבורג ניגן אותה בוירטואוזיות יחד עם הסימפונט הוסיף עוד הצלחה מרשימה על הקהל שלא הפסיק למחוא כפיים.
הקונצ'רטו בעל שלושה פרקים במבנה קלאסי אשר נוגן על ידי רחמנינוב לראשונה במוסקבה 1901 זכה להצלחה והביא לפרסומו של רחמנינוב. זו באמת אחת היצירות המענגות ביותר את הקהל במיוחד עקב השילוב של הפסנתר עם התזמורת צורה מופלאה ומדהימה. עושר של מנגינות
היוצרות רגש והנאה אצל הקהל.
גם הסימפוניה מס 9 של דבוז'אק היתה הצלחה כבירה. זו פעם ראשונה שזכינו לשמוע אותה על הבמה, וכאן התזמורת הסימפונט רענה עם המנצח עומר וולבר הגישו אותה לקהל הצמא למוסיקה כמתנת חג . יש לציין במיוחד את כלי הנשיפה שהרשימו אותי. בפרק הראשון הקלרינט והבאסון וגם נגני הקרן עשו נפלאות. בהמשך החלילן הראשי של הסימפונט הגיש לנו צלילים נפלאים שלוו עם התזמורת. יכולנו לקום ולרקוד מחולות צכיים שם…
