אבי מלמד שף פרטי בארוחה למשפחתי
את אבי מלמד יצא לי להכיר מחוץ לרשת בקודוברו בארוחה פרסית.
אני אוהב ארוחות ל תבשילים ובטח תבשילים אתניים, כך גם בן דודי, אלוני.
כל כמה זמן אנו עורכים ארוחות במסעדות או בבתים שמבשלים בהן ארוחות תבשילים.
הפעם החלטנו יחד לערוך את מפגש כל בני הדודים אצל אלוני בבית ולהביא שף פרטי שיבשל לנו.
טבעי היה שאזמין את אבי מלמד, כבר הרבה זמן אנחנו מדברים על זה
את הארוחה ביקשתי לארגן בבית של אלוני שיש בו מרחבים, מקום, ומטבח מעולה.
קבעתי מראש יחד עם אבי תפריט מתאים והנה התוצאה:
מנות פתיחה:
לחמעג'ון בשר בקר- בצק שמרים ועליו תערובת בשרים טעימה מאוד.
"קארני יארק" ירושלמי –חציל קלוי עם עוף טחון בטעם ירושלמי ( המתכון באתר של שף אבי מלמד).
איחור קל בהגשת הארוחה גרמה לאורחים להיות רעבים והמנה נעלמה כאילו לא הייתה , מזל שהספקתי בקושי לצלם. בכלל בני הדודים שלי אינם בלוגרים ואין להם קוד כזה שלא נוגעים באוכל עד הצילום..
שתייה אלוני ארגן קווה ודרור סנגרייה ואילו השף הכין קנקני לימונענע ותמרהינדי.
לאחר הפוגה קלה הגיעו המנות העיקריות שקבענו והנלווים
קדירת ירקות כתומים ושורשים בחלב קוקוס, אני לא ממליץ על זה למי שאינו מורגל בטעם הלוואי של חלב קוקוס.
שפטה ברנג'י –קציצות אורז עם בשר – זה בעצם המאכל שאכלתי בקודבורו שמשך אותי לאוכל הזה ( יחד עם הגונדי) הקציצות בחלקן התפרקו מהעומס בתוך הסיר אבל זה לא פגם בטעמן. ( יש מתכון באתר)
קציצות עוף ופירות יבשים במנגולד – המנה הזו הדהימה אותי בטעמה ובמרקם המיוחד שלה. אני בהחלט ממליץ לנסות להכין בבית. (יש מתכון באתר)
ליד זה היה סלט כפרי ירוק בתיבול מיוחד ואגוזי מלך
ואורז ירוק
לקינוח השף הגיש לנו עוגיות סולת בשם חלווה ( בפרסית מבטאים הלווה)
האורחים ציפו לחלווה אבל קיבלו עוגיות סולת בטעם מי ורדים שאין בינן לבין אחותם המצרית ולא כלום.
לסיכום בהחלט ארוחה טעימה ומשביעה שאני ממליץ לנסות אותה.
רק אליה וקוץ בה, בבית פרטי שאינו מסעדה נשאר המון בלאגן וחבל.
צריך וכדאי לחשוב על זה ולהתארגן בהתאם.