בייגלה ירושלמי

בייגלה ירושלמי

אני מאוד אוהב בייגלה ירושלמי כזה אמיתי עם שומשום ( פעם היו מוכרים את זה עם זעתר בנייר עיתון), גילוי נאות, ראיתי פוסט של רויטל מהמערוך המוקפץ ובדיוק קיבלתי משטיבל קמח לבן חדש להתנסות. החלטתי להכין בדרכי את הבייגלה.

הקמח הוא שטיבל 405 , זה קמח מקצועי* מנופה שכל עוד הוא סגור לא צריך לנפות, אבל להרגשתי הרבה יותר מזה הבצק היה נהדר.

המרכיבים לבצק:  (7-8 בייגל)

חצי קילו קמח,

2 כפות שמרים יבשים,

כף שמרית,

מאג מים חמימים ועוד טיפה.

כפית סוכר להתססה.

2 כפות סוכר.

2 כפיות מחוקות מלח דק,

4 כפות שמן זית.

לציפוי:

כוס חלב או פחות,

שומשום,

ביצה,

ההכנה:

אני אוהב להתסיס את השמרים בכוס מים עם סוכר לראות אותם עובדים.

מערבבים את כל חומרי הבצק ולשים לפחות 5 דקות

מכסים במגבת ומתפיחים חצי שעה.

מכדררים כדורים ומתפיחים רבע שעה.

יוצרים חור בכל כדור עם אצבע ומרחיבים עם שלש אצבעות לקבלת צורה  רצויה, אפשר לגלגל באוויר …

מניחים בתבנית ומתפיחים מעט.

בקערה מערבבים חלב וחצי ביצה.

מכינים קערה עם המון שומשום

טובלים כל בייגל בחלב, ובשומשום משני צדדים ומניחים על נייר אפיה משומן בספריי

מכסים במגבת ומתפיחים חצי שעה לפחות ( בחורף יותר).

מברישים במחצית הביצה שנותרה ומכניסים לתנור שחומם 220 מעלות,

אופים 20 דקות ב200-220 מעלות בחלק התחתון של התנור ( רצוי חלק מהזמן על טורבו ).

 1

2

3

4

יאמי זה נטרף מיד ביציאה מהתנור כשזה קראנצ'י

• על הקמח:
• קמח שטיבל 405 מהווה פרית דרך של "שטיבל" בטכנולוגיה ובכושר הייצור שנותנת כעת למשקי הבית, לצרכן הפרטי בשוק הקמעונאי מענה לצורך בקמח מקצועי לא פחות ממאפיות הבוטיק.

קמח זה מיוצר בהתאם לסטנדרט הארופאי ( הגרמני) ומכאן המספור שלו. הוא עשוי ומיוצר מהחלק הפנימי ביותר של החיטה.

מה זה נותן לנו:

אלסטיות,

פלסטיות,

מה שאומר שהבצק נח לעבודה ולא נקרע במתיחה. גם התפיחה שלו משופרת. אין בו הרבה מינרלים (ככל שמתרחקים מהקליפה יש פחת מינרלים) וספיגת המים שלו נמוכה יחסית לקמחים מלאים יותר ( שטיבל 505, שטיבל 605) ולכן פחות נוזלים בהכנה.

הקמח עובר ניפוי מיוחד ונארז באריזות פלסטיות אטומות  שמונעות הימצאות חרקים ומגן על הקמח בנוסף לטיפול שהגרגרים עוברים.

הניסוי שלי וההתנסות להכין בייגלה ירושלמי הוכיחו לי שמדובר בקמח מצוין.