20 באפריל 2024 1:32
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

יקב צ'ילאג משיק יינות לשנה החדשה

 

 

האמת היא שחוץ משמות של היינות שלא משתנים, היקב הזה  מפתיע אותי כל פעם ביינות משובחים חדשים. אורנה צ'ילאג נעה בין הצפון בכרמי בן זימרה,הרי הכרמל, לדרום לכרמים במצפה רמון. ובוצרת ענבים לתירוש, שהופך שם בדודים ובחביות ליין שלא פוגשים כל יום. ואם אתם מאלו שקונים יין בסופר או בחנויות כל בו ורהיטים תעשו לי טובה, תעברו לבלוג הבא.

 

היין הראשון שטעמתי בהשקה היה סובניון בלאן 2011, יין קצת צעיר ושובב, מאוחר יותר מצאתי את הדוד נירוסטה שיביא לנו סובניון בלאן בעוד שנתיים כנראה, עדיין תירוש שריח הענבים ממש מורגש בו וטעים כל כך, שיכולתי לשתות לה את כל הדוד, אם לא היו עוצרים אותי. אני כל כך אוהב בקיץ יין לבן שאני לא מבין למה אנשים שותים יינות אדומים.

VIVO זה שם של סדרת יינות ביקב צ'ילאג, האמת אני לא בעד שמות לועזיים אבל מי יודע אולי שם כזה עושה שמח, מי שראה אותי ביציאה יכול להיות בטוח שהסדרה הזו עושה שמח…

סירה 2008: אני כבר לא מבין, מזגו לי מקראף ואמרו לי שהיין נגמר, אני מקווה שאחרי כוס יין אחת השמיעה שלי לא נפגעה, כי ההשקה כללה את היין הזה. אז איך הוא נגמר? על כל פנים זה יין פירותי מאוד יש לו נוכחות. זה באמת יין למי שמבין ביין ובענבים. כנראה ככל שהוא פתוח לאוויר בכוס הוא משתבח ונפתח אבל למי יש זמן כשיש כל כך הרבה יין לשתות.

 

זהו שכעת הלכתי לטעום את היין שבסופו של צהרי שישי אני אתאהב בו ואקנה לי בקבוק. (אני לא קונה ארגזים כי אין לי  עם מי לשתות וחבל לבשל עם יין כזה טוב…) קריניאן 2009 .

תשמעו, ליין הזה יש ניחוח של דובדבן ושזיפים שחורים כאלו, ואני ממש לא מתפלצן כאן!

זה יין זני מיוחד שרק מי שמבין ביין יעריך אותו, אני לא חושב שיש עוד הרבה מהיין הזה וכדאי לכם לקנות אותו. נראה לי שהחברים שלנו ייהנו ממנו ביום העצמאות, לא יודע באיזו שנה כי למדתי שיין טוב כדאי שיחכה לי 5-6 שנים. ( רק שאין לי זמן לחכות כל כך הרבה שנים)

 

אחרי שניקיתי טעמים עם השמנים של Olia  שאהבתי ( במיוחד הפיקואל) למרות  שלא הבנתי מי מייצר את השמן ולכן לא קניתי, פניתי ליין הבא שמתחרה קשות בקריניאן!

קברנה סובניון 2008 מסדרת הפרימו על עיקרון – פרימיום. אלו יינות הדגל של אורנה והם עומדים בכל החוקים של איטליה והעיקר נשמרים שמירה מיוחדת של 24 חודש בחבית ועוד שלש שנים בבקבוק. וכאשר אתה פותח אותו יוצא ממנו שד שכולו פירות ושזיפים וטעמי החבית עם שוקולד ואולי וניל. והשד הזה אומר לך, לגום ואל תירק! כי יין כזה לא יורקים אלא לוגמים לאט לאט עד שאתה נשבה בידי השד הזה שיצא משם.

אז נכון שהיין הזה בלבל אותי בבחירה מי יותר טוב והתחלתי להזיע, ואיפה אתקרר אם לא בחדר החביות שהתגנבתי אליו. שם טעמתי מעט מהיינות הצעירים שאולי אתם תיהנו מהם בעוד שנה שנתיים. לגמתי בלנד של סירה וקברנה 2010 ואני אומר לכם, יש למה לחכות!

איך היא יודעת להכין יינות כאלו טובים?

יצאתי משם מעט יותר רענן. אז זה היה הרגע שלגמתי את התירוש של הסובניון מהמיכל נירוסטה.

ציון לשבח לעתיד טוב יותר…

ופניתי ללגום את המרלו 2007 זה כבר יין מוכן להגשה, איזה צבע, איזה טעמי פירות ווניל ממש חלומו של כל איש קולינריה שעל שולחנו יוגש יין כזה…שלמות,  פשוט יין שמכיל כל כך הרבה עושר של טעמים.

 

זה היה הזמן שלי לוותר בקרב הזה של ההחלטה איזה יין טוב יותר כי בתחרות הזו אין מנצח.

הטעם של הקריניאן היה המנצח הפרטי שלי, אבל אני בכל לא מבין ביין.

שנה טובה

 

 

שתפו את הפוסט!