מסעדת הקומה ה11 של קראון פלאזה סיטי סנטר עזריאלי מארחת בלוגרים.
מלון קראון פלאזה סיטי סנטר עזריאלי מקום שיש לו אצלי דימוי של מגדל שן אי שם ברקיע השביעי, מפעיל את אחת המסעדות הכשרות הטובות בתל אביב- " הקומה ה 11 "
גילוי נאות: הייתי אורח המקום!
המסעדה ארגנה ערב בלוגרים לארוחת טעימות, טובי הבלוגרים באוכל ומסעדות הוזמנו והתוצאה מעבר לאוכל היא ערב חברתי מעולה.
זהו האירוע השלישי של רשת קראון פלאזה לבלוגרים ואולי המוצלח מביניהם. היינו ב"פאסיפיק" בחוף תל אביב, והיינו
ב"ג'ספאציו" באשקלון. הפעם היינו רגע אחד מניו יורק לשלש שעות של ארוחת טעימות.
אני מניח שלעשר בלוגרים יש טעמים שונים, התרשמויות שונות וחוויות אחרות מהמקום. מה שלא טעים לאחד לא בהכרח לא טעים לי וההפך. אי אפשר באירוע כזה לפגוע בכל הטעמים והציפיות וגם לפעמים ההכנה אולי לא מוקפדת די ויש שונות ביו המנות הזהות.
שף המסעדה הוא אייל רוזנברג אשר החליף את השף הקודם איתן מזרחי שעבר למלון אחר. לשף אייל רוזנברג ניסיון רב בבתי מלונות " הילטון " ו "שרתון" יודע את המלאכה ואין ספק שהמטבח והתפריט מאורגנים כראוי.
כמו כן מן הראוי לציין לשבח את הסו שף ניר אשר הוא אחראי על הטעמים ההגשה והכל.
צילום: טמיר כהן , השמנמנים
סמנכ"ל המלון דורון דוד פתח את הארוחה בברכות ותקציר על המלון והמסעדה אם לא ידעתם יש כאן את ארוחת הבוקר הכי עשירה וארוחות עסקיות ב99 ₪ בצהריים שכוללות ששה סוגי טאפאס ועיקרית שכדאי לבדוק אותן, ומכאן לארוחה:
יש מעין קוד בלתי רשום בארוחות בלוגרים וזה שלא נוגעים באוכל לפני הצילומים, בארוחה הפעם היו שני צלמים מקצועיים יולה וטמיר אשר הפליאו בצילומים עד שלפעמים נדמה לי לא הספיקו לאכול כראוי. אני צילמתי עם המצלמה המצ'וקמקת שלי וגם אכלתי.
מנות ראשונות ומנות הפתיחה הוגשו בבום על קולי אחת אחרי השניה וקצב הטעימה והקליטה שלי תוך המולת הצילומים קצת נפגע, לא ממש, אבל כדאי להאט קצב בארוחות כאלו בעתיד ( אני רושם לי הערה בהתארגנויות הבאות).
יש לציין כי הודגש שגודל המנות זהה לגודל המנות בהזמנה אישית וזה חשוב מאוד להתרשמות אמיתית.
היין היה מסדרת יוגב קברנה מרלו בנימינה היה מעולה. על בקבוק תשלמו כאן 120 ₪ או 30 ₪ לכוס יין.
לשולחן הוגשה פוקצ'ה בליווי שלושה מטבלים, בדיוק עברתי סדנה להכנת פוקצ'ה וזו הייתה מעולה, אהבתי את טפנד זיתי הקלאמטה ופחות התחברתי לשמן זית עם הבלסמי, לטעמי כדאי לטפטף יותר בלסמי. הפסטו היה כמו כל פסטו ירוק וטעים.
סלט הקומה ה11 חסות (ירוקה, אדומה, מסולסלת), עלי בייבי, אנדיב צרוב בגריל, עגבניות מיובשות בשמש, אבוקדו, צנובר ופיסטוק בויניגרט לימון. מנה נחמדה מלאה דברים טובים והרבה חסות ( מי ממלא את הבטן בחסות לפני ארוחה…)
42 ₪ מנה שמספיקה ליותר מזוג.
מנת הקרפצ'יו סינטה או ברזאולה קשה לי כרגע לקבוע בגלל ההמולה סביב המנה ובכלל הייתה נמסה בפה.. וטעימה תוצאה מעולה לסינטה. 58 ₪ למנה נשמע לי קצת יקר אבל טעים.
סלט שקדי עגל גם הוא מוגש עם חסה ערבית אדומה ומסולסלת, אספרגוס, חמוציות וצנובר, אכלתי רק את השקדים שהיו טעימים עשויים בדיוק ולא קשה לקלקל שקדים. גם שמענו סיפור מהשף על ימי הביניים ועל לחם שקדים אשר תפקידם היה להמתיק את הלחם ( האצילים לא אכלו כידוע חלקי פנים הנחשבים לנחותים). 55 ₪ למנה נאה.
כבדי האווז היו נפלאים לא פלא שברגעים אלו שאני כותב אני מרייר. הם מוגשים עם שני טוסטים של בריוש ורבת שרי עם
ג'ינג'ר. זו לא ממש מנה לזוג אבל מדובר בכבדי אווז שכידוע מיובאים ומסמלים את מטבחי הגורמה. 79 ₪ למנה.
לאחר איסוף הצלחות והחלפתם החלה מתקפת המנות העיקריות, כאן נאמר לי על ידי חלק מהמשתתפים כל שהיה עקב צילום או המתנה פגמה בחום המנות למרות שהגיעו לשולחן כראוי ויותר מזה.
מאחר וישב בינינו אחד הבלוגרים המתמחה בהמבורגרים בארץ ואף מדרג את המסעדות: טמיר כהן אני אמתין לדיווח שלו.
אני טעמתי והיה לי טעים ולא מעבר לזה אבל אני לא איש של המבורגרים. מעבר לזה ההגשה של המנה הזו לדעתי משהו שאף מסעדה שביקרתי לא הגישה כך. שאפו.
על המבורגר 300 גרם תשלמו כאן 77 ₪ זה מגיע עם פלחי פוטטוס חמוצים ורטבים.
צילום יולה זובריצקי
נתח פילה הבקר שהוגש היה עשוי לפי טעמי אם כי אולי מעט עשוי מדי לטעמם של אחרים או המקובל. מדובר בנתח נאה של 350 גרם מוגש עם פנכת אורז ואספרגוס, בשר רך אולם מי שמבין, מבין שלבשר הזה אין טעם בשרי ממש. 120 ₪ למנה קצת יקר לטעמי. הייתי מוותר עליה.
על נתח הפריים ריב בטח יהיו חילוקי דעות, מדובר בנתח עם עצם במשקל 800 גרם, מהחלק האחורי של האנטריקוט שאמור להיות רך מאוד, היה לי קשה לחתוך אותו בהתחלה, אולם לאחר שנחתך ככל שהתקרבתי סביב העצם לא יכולתי להפסיק לאכול ממנו. כאן הורגש טעם הבשר ואני בכל לא יודע מה היו התוספות סביב כי היו . ברגעים אלו שאני כותב אני מבין עד כמה הייתי קרניבור. בכלל לא אכלתי תוספות O.M.G למנה כזו שמספיקה לזוג אכלנים תשלמו כ 220 ₪.
את צלעות הטלה לא רציתי לאכול, השף אחז אחת ביד ואכל להנאתו," זה רך, לא צריך סכין ומזלג" ניסיתי ואכן אלו היו הצלעות הטובות ביותר שאכלתי לאחרונה, הרבה בשר על הצלע ביחס לשומן וטעם הלוואי חלש יחסית. השף הסביר את סוד ההצלחה בבשר טלה אוסטרלי טרי. מחיר מנה של כ 3-4 צלעות 160 ₪ משכנתא!
מאיה כותבת על פילה דניס, את האמת לא ראיתי ולא אכלתי.
כאן בתמהיל הארוחה נעשתה טעות לדעתי כיוון שכאשר אנחנו מפוצצים מבשרים הגישו סושי ומאחר ולא קיבלתי הסבר מפורט מה כל סוג- סושי סשימי נגירי וכו' לא אכתוב על כך. מה גם שהטעמים לא היו מודגשים דיים והרטבים הוגשו באיחור ולא בפיזור מספיק. לטעמי הסושי שאכלנו בקראון פלאזה תל אביב – פאסיפיק היה הרבה יותר טוב וטעים.
על כל פנים אם יש טונה אדומה בסביבה פראייר מי שלא אוכל…
את הסושי לדעתי היו צריכים להגיש כמנת ביניים לפני העיקרית. נכון שמגש סושי המכיל: 4 ניגירי, 4 סלמון פריך, 4 מאקי טונה, 4 סלמון הפוך, 4 ירקות קליפורניה, 6 סשימי ועולה 120 ₪ זו ארוחה בפני עצמה, אבל בתמהיל של ארוחה זו לאחר העיקרית זה היה too much.
צילום יולה זובריצקי
בין העיקריות כולל הסושי גם הייתה הפסקה ארוכה לטעמי, נכון הורידו צלחות וערכו הכנות להפצצה הבאה בעיקר בקלוריות. ההמתנה הייתה מיותרת.
מה היה לנו שם:
ואפל בלגי בשלוש סוגי סורבה מנה סבירה אהבתי את סורבה המשמש. 36 ₪ למנה , סביר בהחלט
סברינה עם חלבה, פקאן סיני ברוטב מישמשים הוגשה עם הרבה פירות יער גם סבירה , מנה פצפונת לדעתי במחיר של 38 ₪
קרפצ'יו אננס עם כדור גלידה פסיפלורה היה לי טעים בכיף, מי שלא אוהב אננס טרי שיעביר לי… 39 ₪ למנה
עוגת שוקולד בתוך ספל, לא טעמתי 36 ₪
תחרה שקדים ותפוז מנה חדשה לא התחברתי אליה משהו שם בבסיס היה לי קשה 39 ₪ למנה
המסמר של המנות האחרונות היה ללא ספק " אגוזי" עם נוגט שקדים חבל על הזמן! זו מנה חדשה המחיר כנראה כמו כל הקינוחים.
לסיכום אם הייתי נכנס ומזמין ארוחה הייתי הולך על שקדי העגל , צלעות הטלה והאגוזי כמובן מחיר מנה כזו ליחיד יעלה
מעל 250 ₪ בלי יין או שתייה. יקר בהחלט מה שמביא אותנו לצהריים עסקית ב 99 ₪ אולם לא נקבל שם את התמהיל הזה או אחר מהארוחה שאכלנו.
המלון הוא מלון עסקים, והחדרים הם חדרי עסקים עם מחשב אישי, רשת אינטרנט חופשית , מסך 42 אינטש המאפשר צפייה או גלישה מהמיטה בכיף. קומת עסקים עם אוכל חופשי כל הזמן. מתאים לי כמו כפפה.
.
