29 במרץ 2024 1:06
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

עוגת קישואים

עוגת קישואים

 

 

 

לפעמים אני תופס רעיונות שאין לי מושג איך לצאת מהם.

ככה היה כשחגגנו אירוע מיוחד והחלטתי להזמין את כל המשפחה

לליל שבת בבית מלון.

ניסיתם פעם להזמין לילה אחד בסוף שבוע?

אני ניסיתי! "מינימום שני לילות" זהו.

"טוב" אני נכנע "כמה יעלה לי"

"8000 שקל חצי פנסיון" עונה הסוכנת.

" 8000 שקל!? אז למה כותבים מבצע 250 שקל?"

"תקנה במבצע" עונה לי

"במחיר הזה אני לקח את כולם לטורקיה" אני אומר

וזו עונה "נכון"

"סגרנו?"

"סגרנו!"

ואני, כמו שנחתתי, הריחות והדמויות עשו לי געגוע למדריכת טיולים

בת לאחת המשפחות היהודיות, שפגשתי לפני כארבע שנים בטיול הקודם.

הזיכרונות מציפים ואני מתרגש…

אז בזמן שהמשפחה עשתה שופינג, קפצתי למסעדה ההיא.

"היא" לא הייתה, גם לא האבא המפחיד, אבל האימא הייתה וזה הספיק.

מילאה לי שולחן עם טעימות ואמרה:

"תבוא אלינו הביתה וגם תביא משהו שישמח את אבא ואת כולם"

"כולם???"

"כן! אתה כבר תראה"

ואני רק ליקקתי את השפתיים וחייכתי:

 

המרכיבים לעוגת הקישואים:

 

4-6 עלי מנגולד
2 כפות שמן זית
4 קישואים, חתוכים לקוביות של 1 ס"מ
1/2 בצל, קצוץ גס
מעט אגוז מוסקט
50 גרם גבינה צהובה או קשקבל
3 ביצים
מלח ופלפל שחור

 

ההכנה:

 

שוטפים את עלי המנגולד ומסירים את החלקים הלבנים שבתחתית.

חולטים במים רותחים רק עד שהם מתרככים קצת ושוטפים מייד

במים קרים.

משמנים קערת סופלה במעט שמן זית ומרפדים בעלים מהתחתית

עד שיגלשו למעלה מעבר לדפנות.

את השאריות קוצצים למלית.

מטגנים בצל חתוך גס מוסיפים את הקישואים ושאריות המנגולד כ 10 דקות עד להתאיידות.
מכבים את האש ומגרדים פנימה מעט מאוד אגוז מוסקט.

מוסיפים את הגבינה ואת הביצים ומערבבים.

מתבלים ומעבירים את התערובת לקערה.

מכסים בעלי המנגולד שנותרו.

ואופים בתנור בחום בינוני (170 מעלות) שעה.

הופכים את העוגה על צלחת הגשה ומגישים.

 

 

וכך, בהדרת כבוד הגעתי עם מגש מיוחד והתקבלתי בנשיקות וברכות

עיני האם נצצו כאילו ראתה קופסת תכשיטים יקרה, ובשמחה הרימה

את הכיסוי מעל הטס.

היה שקט ואז פרצה בצחוק:

"ששתתת תגיד, ממתי מביאים מתנה תרבוש לבית של טורקים???"

באותו רגע אני שומע מהחדר השני קול ילדותי:

"נונהההה, מי בא?"

והיא ממשיכה לצחוק וקוראת:

"ששטיקו מי אינייטו, בוא הנה צ'יקו, יש לנו אורח חשוב."

אל החדר נכנס בריצה ילד חמוד כבן שלוש.

ואצלי הדם ירד לרגליים.

מולי עמד ילד, שתי טיפות ערקיטו עם תמונה באלבום הילדות שלי.

 

 

(לדינו – מי אינייטו = נכד שלי)

 

** המתכון בהשראת השף חיים כהן מתוך "שום פלפל ושמן זית"

שתפו את הפוסט!