זה התחיל ברעיון של אירוח קונדיטור לחנוכה בקהילת האוכל בדמרקר קפה אותה אני מנהל.
לכאורה תכנית אירוח שף זה פשוט, אתה קובע יום ושעה עושה את ההכנות, והקפה את הקידום,
וזהו זה רץ. לפעמים זה מצליח לפעמים קצת פחות. מה שבטוח שמרוויחים חוויה וכן גם עצות ומתכונים.
אבל הפעם שהתחלתי להבין במה מדובר היו לי תחושות בטן שאני חייב ללכת להריח, לגעת, לטעום. פשוט לא יכולתי להתאפק. וכן גם בחג קודם רציתי לביא קונדיטוריות מהולות משנקין.
אבל שנקין זה שנקין והן לא באו.
אז חברים בוא איתי למסע המופלא לקונדיטורית PIECE OF CAKE
קונדיטורית PIECE OF CAKE שוכנת ביפו ברחוב יהודה הימית 17. לכאורה ממוקמת בפינה מוצנעת. אבל אז אתה מבחין בתנועה שיש שם כמו דבורים שמצאו מקור לצוף ודבש. אנשים מחנים מכוניות באמצע הכביש ורצים לקנות עוגיות או עוגה. מצחיק אותי לומר זאת כי יש שם הכל, לחמים, לחמניות גרנולה, מאפים בלי סוכר, ומאפים לא גלוטן,ועוגות נפלאות. ואתה תוהה איך זה שמקום כזה מרוחק מלב העניינים תופס לו שם שרץ למרחקים ומביא אנשים מכל המטרופולין.
אבל משאני נכנס פנימה אני מבין הכל. זה משה הבעלים עם צוות עובדים שאפשר לכתוב סיפור יפואי על כל אחד, ויש שם שפיםשל ממש או אשפים בהכנת המטעמים. לכל נושא יש את המומחה משלו והשילוב בין העובדים עם הידע והאהבה של משה למקצוע עושים את זה ובגדול.
מוזר איך זה שמשה שהתחיל עם מיקסר שאימא נתנה לו ב 300 ₪ למכור עוגות לחברים התפתח דרך שוק האוכל של דיזינגוף בנה לעצמו מקום קטן והתרחב בו צעד אחרי צעד עד למקום אליו נכנסתי להתרשם, ולא באתי לבד, לקחתי עימי את איירין אש שיש לה ידע בקונדיטוריה כמומחית,
מה זה מצחיק מסתבר שבעלה נוסע כל יום שישי לשם לקנות מאפים, עולם קטן.
איך שנכנסנו קיבל אותנו משה אהובי בחיוך המקסים והשובה לב שלו, אתה מרגיש שאתה בידיים טובות. באנו בעניין האירוח של הסופגניות לחנוכה…. איזה סופגניות או מיי גוד, כאלו בחיים לא אכלתי ( דיאטנית לסגור דפדפן מיד)!
אבל משה מסביר את סוד הסופגניות יותר חלב וביצים ופחות קמח. תבואו לאירוח לשאול שאלות וללמוד כי בכנות כאלו לא אכלתי מעולם.
אבל משה לוקח אותנו לסיור תוך שהוא מציג את המוצרים ואת האנשים, אנשים עם סיפורים וסיפורים על אנשים.
זו עוגת שטולן שנירה רוסו כתבה עליה והוא מסביר על החומרים שמרכיבים את העוגה: חלב, גבינה,פירות יבשים, צימוקים, גרידת תפוז, וניל ואפיה שנותנת לו מרקם של לחם מיוחד, לא סתם היא נקראת עוגת חג המולד. כשאכלנו ממנה בבית שמענו צלצול פעמונים.
ויש גם אקלרים, ופונדנט גנאש, סלסלת בקלוואה עבודת יד, פלוט, עוגת נוגט, מבחר ענק של עוגיות מכל הסוגים וגם ללא גלוטן, עוגות שיש וסברינות שח"ל במקרר, ועוגת תפוזים שמכים מומחה הונגרי. ומה שמשה הכי אוהב סהרונים ואז הולכים ללחמים וללחמניות ואני אומר לעצמי,
זה לא יכול להיות.
משה צוחק ומסביר שהם מכינים הכל לבד, והכל מחומרים טריים והכי טובים. "כאן זורקים רק קליפות של ביצים" חמש שנים הקונדיטוריה כאן אבל הוא קונדיטור כבר שמונה שנים, את השכלתו רכש בתדמור והוא מקפיד להתעדכן בחו"ל בתערוכות וכו'.
משה מציג לי את העוגיות שלמד מאימא להכין " עוגיות צילה" ואני אומר לו מנדל ברוייט צוחקים אבל זה הרבה יותר טעים.
בואו הוא אומר ניכנספנימה…
פשוט לא הצלחתי לכתוב מילה בפנקס. אני רואה את המיקסרים והתנורים המשוכללים, את העובדים המיומנים ואני לא מתאפק וטועם מהבצק של השטולן " בשביל מה לאפות אפשר לאכול את זה ככה" אני מציע.
והכל כל כך מסודר ונקי, ומשה מסביר לי על FIFO ואני מביט במחסן ובחדר הקירור.
את כל השאר ידברו התמונות..
וכעת זה ברור
משה אהובי אתה האורח הבא שלי בקהילה. לפני שתהיה אימפריה.
על קפה עלמה בו בילינו בראנץ' עם משה כתבתי בנפרד.
ואיך שלא יהיה צריך לציין בגילוי נאות כי הייתי אורח המקום אם זה לא ברור.
