איטלקיה בתחנה
בשנת 1892 נבנתה תחנת הרכבת במנשייה, זו הייתה יוזמה של משה מונטיפיורי שפעל מול הסולטאן הטורקי דאז.
לימים היא שימשה את בנימין זאב הרצל ואת קיסר גרמניה ולהלם השני. תחנת הרכבת הביאה נוסעים רבים וקשרים בין העולם ליפו וכך התפתח גם נמל יפו.
בתום הקרבות במלחמת העצמאות וסילוק הבריטים הושבתה התחנה.
שכונות שכונות קמו מסביב והתחנה בודדה ושימשה את צה"ל.
בשנת 2005 החלו לשפץ ולשמר ולבנות את המקום וכך קיבלנו את מתחם התחנה.
באותם השנים שיפצו את התחנה עמד השף אמיר מרקוביץ במסעדת פורלין בפרישמן 10 וצלה דגים וסרטינים ושאר מעדנים במטבח.
ליאור בן עדי השותף שלו עזר מסביב ובנה קשרים חברתיים. איש מהם לא שיער שהבניין הנהדר הזה יעמוד יום אחד להריסה.
החברה האלו לא איבדו עשתונות הם בדקו ופעלו בשטח וגם נסעו לאיטליה למסע קולינרי.
השבוע יצאתי עם רעייתי לחגוג ולהציץ למסעדה החדשה שלהם במתחם התחנה – " איטלקיה בתחנה "
יש לתחנה חניון גדול ואל תתפתו כמוני לחניון קצת מרוחק יותר, לכו על המקום הנכון.
המתחם עצמו שוקק חיים ומדהים. פעמינו היו רק למסעדה ומרחוק זיהיתי את ליאור עובר בין השולחנות שבחוץ.
הימים חמים ובחוץ נעים אבל זה לא בשבילי.
ליאור זיהה אותי מרחוק ולאחר לחיצת יד חברית נכנסנו לתוך " הקרון" לאיזור הממוזג.
מלצרית חיננית אליה שמה ניגשה עם השתייה שהזמנו ( נו תנחשו מה הזמנתי), והגישה תפריטים.
מאוד רציתי שרעייתי תזמין את הסרדינים שעברו ממרסי לסרדיניה,
והיא נאותה להזמין.
היא גם המליצה לי ליהנות ולהזמין פירות ים.
למנה ראשונה הזמנתי שרימפס אליו אוליו ביין לבן ( 46 ₪ מנה יפה וטעימה.
הסרדינים שרעייתי הזמינה על עלי בייבי היו טעימים מאוד (35 ₪ )
למרות שאישית אהבתי את ההגשה בסגנון מרסיי.
היה לי קשה להחליט על מנה עיקרית רציתי לטרוף את כל התפריט.
פיצות, פסטות , קדרת פירות ים, סרטנים. אי אפשר לטעום מהכל
והתפשרתי על מנה איטלקית אופיינית:
פפרדלה א קצ'יטורה, פסטה רחבה עם נתחי פילה בקר ברוחב לב ורוטב צייידים,
שלא תבינו לא נכון הצלחת הזו עמוקה כל כך שכאשר תגיעו לסוף שלה תבינו למה אי אפשר להזמין עוד מנות,
מנה ממלאה וטעימה. הפילה עשוי בדיוק אפילו טיפה מדמם כמו שצריך והרוטב עשוי טוב. 98 ₪ למנה כזאת
היה לי ברור שרעייתי תזמין דג והיא הזמינה את הדניס האפוי עם שמן זית ועשבי תיבול, לא יכולתי לטעום ולא נשאר פירור על הצלחת ( 98 ₪) גם למנה זו.
המקום שוקק חיים , יום שני ואני מופתע לטובה. אני לא רגיל לראות מסעדה מלאה
ומלצריות מחפשות מקום לאורחים שממתינים על הבר הנהדר שבמקום.
לסיום הזמנתי בהמלצת אמיר טירמיסו שהיה נפלא 38 ₪ שווה כל כף
שחופרת בפנים ( מוגש בתוך כוס זכוכית) .
אין לי ספק שאני אשוב למקום הזה " האיטלקיה בתחנה " לפני שנאחר את הרכבת הבאה….