ארוחת מלכים במסעדת הבית בעין חוד
עין חוד זה ישוב ערבי ליד עין הוד, המסעדה הממוקמת בכפר נפתחה ב 2004, אישית הכרתי אותה ב ינואר 200,
ולאחר הביקור כתבתי לה שיר הלל. לא סתם נכתב השיר כיוון שהמסעדה אכן הגישה אוכל ערבי אותנטי בתבשילי בית.
באוגוסט 2007 נסעתי לשם עם רעייתי ומאוד נהנינו, ומאז יש בקשות במשפחה להגיע. בדרך כלל אנחנו כ 12 איש בני דודים עם בני בנות זוג שמגיעים אולם הפעם הגענו שש.
המסעדה הייתה תפוסה בחדר הצפוני ואנו התיישבנו בחדר הדרומי המשקיף גם הוא לנוף הנפלא. אני לא התיישבתי טרם עשיתי עם מובארק סיור במטבח, הכרתי את האימא הבשלנית המהוללת, ראיתי כמה דברים והכרתי את אולם הדיוואן לישיבת המנוחה שלאחר הארוחה ולחפלות.
לינה הבת היא שהגישה לנו ואחר כך הצטרפה עוד אחת הבנות נסרין אני חושב, וגם הבן עמר דאג לנו.
אז מה היה לנו שם ( האמת קשה לזכור)
מנת הפתיחה היא מרק עדשים גרוסים חמצמץ מעט וטעים. המרק הזה הוא מסורת ואינו משתנה כיוון שמדובר בקטניות יבשות. גמענו מהמרק והמגש הראשון של סלטים התקרב
מדובר שוב על סלטים תוצרת בית שחלקם נקבע על פי ירקות העונה.
מה היה לנו שם:
חומוס, בחיי שאני לא זוכר שאכלתי כאן חומוס, אבל הוא בטעם ביתי אז בסבבה
סלט תפוחי אדמה בתיבול מיוחד, פעם כשפתחו את המסעדה סלט תפוחי האדמה דמה לסלט ביצים, ממש מעדן אפילו כתבתי עליו מתכון
סלט הפול שונה מכל מה שאתם מכירים כנראה, זו לא העיסה החומה אלה משהו שלכאורה נראה כמו חצילים בטחינה אלא שזה פול גרוס בטחינה.
סלט ירקות ערבי קצוץ דק מתובל כמו שצריך
טאבולה מעולה , הרבה ירק בריא
הסלט הטורקי היה טעים מאוד כמעט הייתי אומר ריבת עגבניות בשום משהו חוויה
סלט חדש כאן זה המנגולד שהיה מרענן, רעיון לסלט מנגולד טרי ולא חלוט או מבושל כמו שאנחנו מכירים, כאן מכירים בערך של מה שנותן הטבע.
רשום לי שהיו חצילים כנראה לא טעמתי
אחד הסלטים שפגשתי רק כאן הוא " חומוס" מאגוזים משהו שלא פוגשים במקום אחר שווה ביותר.
בשלב הזה ולאחר שהוזהרנו לא לאכול פיתות התחילו התבשילים להגיע, כשבן דודי ביקש ממני לבקש מראש שיכינו תבשילים צחקתי, המסעדה הזו זה המקום של התבשילים, וידיה של סירין האימא אמונות בהכנתם וכל מה שאני יכול לרשום כעת כשאני מסכם את הארוחה זה: אסלמו אדייק يسلم ايديك מקווה שרשום נכון
התבשיל הראשון שמגיע זה סינייה, קבבים קטנים שטוחים מבשר טלה משובח מבושלים בטחינה, בתפריט רשום עגל אבל זה היה טלה והיה טעים שבא לך לטבול את הפיתה ברוטב שנותר בקערית.
כרוב ממולא מגולגל דק דק – מלפוף המילוי אורז והל מטריף את החושים. לידו דוואלי עלי גפן ממולאים בסגנון סורי.
גם כאן אני חייב לברך את הידיים שגלגלו את זה דק דק. מעדנים.
ואז מגיע מגש שרק מלכים זוכים לו בסרטים. פשוט אי אפשר להאמין למראה העיניים. כעת משעברו מעל 24 שעות אני מבין שזו לא ממש מקלובה כמו שהייתי רגיל. זה עוף ממולא או ליתר דיוק ג'אג' מחשי עוף ממולא באורז וצנוברים, תבלינים ומי יודע מה עוד, לנו היה דומה מקלובה ממולאת בעוף. ליד העוף על אותו מגש כבש ממולא או בשמו ח'רוף מחמר גם הוא ממולא באורז לבן שספג טעמים מהטלה. אני מקווה שאתם לא מתעלפים מהצילום , אנחנו התעלפנו.
אובדן חושים בתוך הטעמים. טעמה של המקלובה שאכלנו באבו גוש נשכח ונדחק לצד. אני אומר לכם שווה הזמנה מראש כי זה לא בנמצא כל יום.
אתה לא מספיק להחליט מה אתה אוכל ואיזה חלק מהטלה או העוף מגיע מנסף שאני זוכר את טעם האורז הצהוב שנים.
ממש לא השתנה טעים ומיוחד, גם הטלה צעיר וללא טעם לוואי ידוע.
אחרי המנסף מגיעה ה מלוח'יה המיצרית, אוכל בריאות לערבב עם האורז שמועות אומרות שזו ויאגרה מהטבע.
קערית עם חצילים במיץ עם בשר מגיעה – סיניית ביתנג'אן זהו תבשיל חצילים פירורי בשר ברוטב עשיר בעגבניות ועוד.
תבשיל החצילים השני שהגיע זה חצילים קלופים מבושלים בטחינה מעין סינייה חצילים אני מניח שהשם זה סינייה ביתנג'אן וטחינה. עצם זה שהיום הייתה הפעם הראשונה שניסיתי לאלתר ולהכין בבית את התבשיל הזה אומרת הכל. אין לי מילים לתאר את ההצלחה של התבשיל הזה. אדיר, יצירת מופת.
בצל מטוגן אפוי בתנור עם עוף מגיע, משהו שהוא שילוב של ריבת בצל ותבשיל טעים ומעניין.
ואז כאילו אין מספיק בשר מגיעים כבדי עוף בתיבול טעים שונה ממה שאני מכיר וטעים מאוד
ולאחריו מגיעה הנסיכה של הבית מג'דרה בורגול מדהימה, הכי טעימה שאכלתי בחיים. כזו עדיין לא הצלחתי להכין, אבל אני אפצח את הסוד. אל תוותרו על המנה הזו.
שעועית ירוקה מגיעה. בהחלט עשויה בטעם טוב.
מה עם העולש שראיתי במטבח אני שואל מודאג
אבל בינתיים מגיע פלפל אדום ממולא ומלפפונים ממולאים!! כן מלפפונים ממולאים באורז ותבלין אני חייב לנסות להכין.
והעולש מגיע לאחר קצת זמן, משהו שמזכיר תרד בולגרי ארוך כזה, עדין בטעמו.
גם חוביזה שהצילום שלה לא יצא לאור מגיעה, והיא בהחלט עשויה בטעם טוב. זה הייחוד של המסעדה כל מיני ירק וצמחים שגדלים בהר, בר והידע המסורתי הערבי בהכנתם. אי אפשר למצוא את זה במקומות אחרים.
זהו אנחנו מגלים סימני כניעה מוחלטים להמשך. עמר מציע שנעבור לנוח ולהירגע בדיוואן הקטן למעלה על תה צמחים שמגדלים בחצר ובקלוות
אנחנו יורדים גם לטייל בחצר ובדיוואן התחתון עולים לנוח וללגום מהתה המיוחד ומחליטים לנסוע הביתה לפני שיחשיך ונרדם שם.
על התענוגות שלא נשכח הרבה שנים שילמנו 600 ₪ כולל טיפ ואחרי הנחה
אני מכריז בזאת מסעדת הבית היא הטובה ביותר מסוגה ( ערבית) שאכלתי מעודי.
כעת אני מתבונן באתר של המסעדה ורואה מה לא היה באותו היום וכבר אני מתכנן את הארוחה הבאה
מישהו בא?