הטרקלין ביסטרו בשר ויין חוגג יום הולדת
אנשים חושבים שאני חית מסעדות, ממש לא. אני מכיר אישית מעט מסעדות בתל אביב ואת אלו שאני מכיר ונהנה אני פוקד שוב ושוב.
כך היא מסעדת הביסטרו "הטרקלין" של יוסי בן אודיס. מקום שכיף לחזור אליו, מה עוד שכאשר מדובר בהזמנה ליומולדת שלש שנים, ועוד עם בלוגרים.
גילוי נאות הייתי אורח המסעדה עליה אני כותב וכאילו לא די הבאתי עימי חמש אורחים נוספים, כי אתם יודעים מה אומרים על מי שאוכל לבד…
אם לגלות עוד סוד יין לא ממש מסתדר עם כל מיני ורודים שאני בולע, אבל אצל יוסי אני יודע שהיין חובה ולא בשל הנימוס או גינוני שולחן.
היין הראשון ששתיתי היה קברנה של בן זמרה, ותוך כדי לגימת היין ערכתי סיור במקום.
יוסי הגדיל בתחילת השנה את המסעדה, ויש לנו כעת חדר נוסף לטעימות יין ואירועים לדעתי לחמישים איש. וכן את החדר האינטימי לעשרים איש בערך בו ערכנו את תחרות מתכוני הקדרה בניצוחו של שף יאיר פיינברג.
כעת לארוחה: מדובר בתפריט מיוחד לארוחת היומהולדת שמחירה הוא 89 ₪ לזכרוני.
לחם הבית של הטרקלין הוא לחם מרוקאי הנאפה על חלוקי נחל מה שנותן לו קריספיות מבחוץ ורכות טעימה מבפנים.
המנות הראשונות הוגשו על ידי חמוטל אותה כבר הכרתי בגיחות הקודמות.
סלט חצילים עם טחינה וסלט חצילים עם יוגורט, מאוד אהבתי את מצע היוגורט עלינו נח החציל לכמה שניות.
פטה כבדי עוף עשיר בחמאה עם ציפוי תאנים אגוזים וג'ינג'ר. תנו לי פטה כבד ואני שוכח מכל בעיות הכולסטרול, כי שווה לשכוח לרגע לפני שיגמר.
ברזאולה שהייתה מוצלחת לטעמי מדובר בניתחי שייטל כבושים במלח גס ומוגשים לצד פרוסות מלון טרי.
הקרפצ'יו היה חסר טעם לטעמי אולם שבבי הפרמזן עשו לי את זה וליקטתי אותם אחד אחד.
היה גם קרפצ'יו ללא גבינה למי שלא מערבב.
המנות הראשונות לוו ביין קברנה פרנק של יקב בן חנה, היין הזה ראוי לפרס.
ואפילו הגישו לנו כבד קצוץ להזכיר שפסח קרב ובא ואפילו כשאני כותב אני מרגיש כמיהה אדירה למאכל הזה: כבד קצוץ ורדרד…..
אם אתם לא יודעים על הבשרים שהגיעו לשולחן אחראי השף משה יוחנן שיכול לתת לכם הרצאות על פרות שמנות.
אבל בינתיים הגיעו הנקניקיות, מקווה שקראתם על ארוחת הנקניקיות שלי שם.
http://cafe.mouse.co.il/view.php?t=1107278
נקניקיה מקסיקנית עם פלפל צ'פולטה, מוגשת על מצע כרוב כבוש מבושל עם כל מיני תבלינים כמו קימל ופלפל אנגלי, וקערית קטנה של חרדל גרגרים.
עוד נקניקיה של בקר ביין אדום ושזיפים מיובשים, יבשה קמעה אבל טעימה
ונקניקית הדגל – טולוז שהיא בשר וגבינת פיקורינו, עסיסית וטעימה עד כדי שהיו צריכים להביא עוד מנה. על מנה כזו בהגשה מיוחדת של הבית תשלמו 34 ₪ ויחד עם בירה זו פתיחה טובה לערב טעים. אגב הנקניקיות מיוצרות על ידי אלן טלמור.
אם לזכור נכון היין שהוגש לנו היה בלנד של שיראז, מרלו וקברנה, קשה לי לזכור אם הוא היה אוסטרלי או יהודי השם שלו היה בכל גרמני DUTSCHS
בשר!!: פורטרהאוס במשקל של כ800-90 גרם הונח על השולחן מוגש על מחבת לוהט ומדבר.
אז שהאוכל ידבר! החלק החיצוני של הסינטה היה סיבי ואנמי מעט אולם ככל שהעמקנו לתוך הבשר הורוד אדום הטעם והרכות השתבחו.
החלק של הפילה נטרף, לדעתי היה צריך להיות עוד דקה על האש כיוון שהבשר שטרפתי ליד העצם היה רייר. על המנה הזו יש תוספת מחיר של 70 ₪
האנטריקוט שהוגש בלהבות עלה וירד מהשולחן לצורך הצגת הלהבות לא היה מוצלח לדעתי ואכלתי כאן אנטריקוט טוב בהרבה. על האנטריקוט יש תוספת מחיר של 50 ₪
אבל מנת הדגל הייתה שופרא דשופרא – פרוסות סינטה לצלייה עצמית על חלוקי נחל, אין ספק שאם בא לכם להתענג זו המנה הנבחרת. על המנה יש תוספת של 20 ₪ ואם תרצו להזמין אותה כמנה נפרדת תשלמו עליה 98 ₪
אני לא יודע מה גרם לי לבקש לטעום פרגיות, אולי לפנק את האורחים ולהכיר להם את התפריט,
אבל הגיעו נתחי פרגיות צלויים על לחם חלוקי נחל, בצל מוקפץ ופלפלים קלויים בליווי טחינה, בהחלט טעים , המחיר לסועד קצת יקר אולם זו מנה לשניים 72 ₪
זהו הגיע עת הקינוחים
על הפלצ'ינקה אפשר לכתוב ולכתוב, אני מכיר את המנה ושמה הולך לפניה.
הסברינה היתה לי טעימה אחרי המון זמן שלא טעמתי סברינה.
הגלידה סורבה תות טעימה אבל הקיווי זה לא זה
המלאבי היה משהו לא מוגדר, טעים אבל זה לא מלאבי.
על מנת שלא נטעה בדרך הביתה יוסי מזג לנו ליקרים של יקב אפרת אהבתי את האוכמניות והשוקולד הלבן.
תודתי ליוסי בן אודיס המארח הנפלא, לעדי פדר אשר על
ההזמנה, למירה בל שטועמת נפלא, לאודליה ששמרה עלי, לשמן ושמנת זוג נפלא וליאיר שצילם נהדר וגם היה חבר טוב ומעניין בשולחן.
