חוות התבלינים בגלבוע
את ההכרות שלי עם השף של חוות התבלינים התחלתי בפברואר 2009 עת אירחתי אותו בקהילת האוכל בקפה דמרקר.
מאז יש לנו שיחות, ובאחת מהן הוא הזמין אותי למסעדה. לא אגזים אם אומר שחלפה לה חצי שנה עד שהצלחתי להגיע.
וכשהגעתי ממש לא הצטערתי . השף אומר שאם אני זוגתי יצאנו מהמסעדה בחיוך מהמסעדה סימן שהיה לנו לא רק טעים אלא גם נעים, בכיף כמו שהוא אומר.
מסעדת חוות בתבלינים הוקמה על ידי זוג מס ב 1994 הרעיה היא בשלנית מעולה ואנשים החלו נוהרים למסעדה.
ידידה טובה שלי ממליצה לי שנים להגיע לאכול שם. אבל קשה להזיז אותי מהמחשב. אפילו לתל אביב לוקח לי חודשים להחליט להגיע למסעדה.
אבל טארק מדבר איתי כל הזמן ומאז שהתחלתי להכין מג'אדרה קינואה שהו לימד אותי ועוד המון מתכונים המיצים בבטן עובדים.
אז לקחתי מלון בטבריה ב 5000 שקל לחופשה שתאפשר לי להגיע…
הכביש במעלה הגלבוע מוביל לחוות התבלינים. נכון יש קטע של שביל משובש אבל זה שווה.
הדרך למסעדה רצופה המון צמחי תבלין. המסעדה מסווגת כצרפתית אולם עם פיוז'ן ים תיכוני מובהק, שוכנת במבנה עץ כפרי וככל הפנים מעוצב כמסעדה כפרית שנעים לשבת בה. אם אתה מרים ראש נעליך צמחי בר ותבלין במגרות. בכניסה בר קטן ונחמד וגם פינת תבלינים ליקרים ותכשירים. אבל לא למהר יש בחוץ חנות " צבעי אדמה "
השולחן שלנו היה מוכן. רק אמרתי ששת וכבר המלצרית מחייכת בשמחה ומובילה אותנו, " השף כבר יצא לקראתך" ואני ממתין בכמיהה.
עולם האינטרנט יוצר רשתות חברתיות ובעת האחרונה אני מוצא עצמי נפגש עם שפים ועם בלוגרים וסועדים שהופכים ממש לידידים שלי.
מאחר והייתי אורח המסעדה השף קבע מה נאכל כמובן בהתאמה לרצון שלנו.
חמוצי הבית שמכינים לבד הגיעו וגם קנקן מים קרים עם נענע ולימון.
המלצרית מגישה משהו מרענן :
מרק יוגורט עיזים קר עם שקדים מולבנים פסי פרמזן וליד סלסלת שמנת חמוצה עם ירקות קלויים ונבטי עדשים.
מרק היוגורט ממש מרענן אחרי נסיעה של שעה מטבריה זו ממש פתיחה טובה והשמנת ליד פינוק אמיתי.
והשף טארק יוצא לקראתי מתוך המטבח, אנחנו ממש מתחבקים. געגועים שמעבר לזכוכית קרמו עור וגידים.
הפגישה ממש מרגשת אותי, אני שואל כמה שאלות על המקום ועל טארק שעובד שם כבר שנה, ומאחזר מידע ששכחתי מאז ראיינתי אותו לקהילת האוכל בדה מרקר. כעת אני נזכר שבפעם הראשונה ראיתי אותו בתכנית של ישראל אהרוני שאני לא הצלחתי באודישן שלה עם הבמיה.
ההפסד כולו של אהרוני.
בעוד השף יושב מגישים לנו צלחת ענקית עם חציל קלוי ברוטב טחינה עם שמן זית שבא ללגום ממנו, סלט עגבניות קצוץ דק ירקות קלויים שהמלון יכול ללמוד להכין,וגם זיתי קלאמטה מעולים. האמת המלצריות שלכל אורך הארוחה החליפו לנו צלחות וסכו"ם שכחו להביא לנו צלחות אישיות. אבל הייתה פוקצ'ה עם עשבי תיבול שהשף מכין, דקה וטעימה שיחד עימה אפשר לנגב בטחינה המעולה ועם המזלג למשוך מהחציל והירקות. ואני טובל את הפוקצ'ה בכלל בשמן זית שהיה ממש ממש טעים. אני מחליף דעות עם השף ומספר לו שהבן שלי מגדל זיתים ומביא לי שמן זית מעולה מזיתים מסוג פיקואל.
זו העת להציץ החוצה לנוף הנשקף מהחלון- העמק נשקף במלוא הדרו.
השף שואל ומציע מנה עיקרית, אני בוחר בחוויה של פעם ראשונה פילה יען, והיא בוחרת בקרפ ממולא בכבדי עוף טחונים עם תרד וקאשיו מוגש עם בצל מושחם וקשור בסרט מבצל ירוק. אם לפרגן לה הבחירה שלה מיוחדת, המנה
( טעמתי) מיוחדת וטעימה מאוד, אפילו בקרפ יש נקודות ירוקות של תבלין ותרד – מלאכת אומנות.
הפילה יען ממולא עם גבינת קשקבל וחזה אווז מעושן ומעל צ'ימיצ'ורי עשבי תבלין מדהים. פילה יען כמוהו כבשר ציד הוא רך יחסית וטעמו כבשר משובח המנה שהוגשה לי כ 600 גרם, אבל מי יכול לסיים מנה כזו אני חותך עוד נתח ועוד נתח ובסוף נכנע כי אני חייב לטעום גם מהמנה של זוגתי.
כעת אני חושב רק על הדיאטנית שלי ומחליט לא ללכת מחר לשקילה, לא עושים צחוק מהמקצוע לא מספיק מלון חמישה כוכבים ולא אל באבור כעת עם האוכל הנפלא הזה אני מרגיש אבוד.
וכאלו לחתוך את קו המחשבה שלי השף שואל אותנו על קינוחים, זוגתי אומרת לו רק תה צמחים כי היא מפוצצת. ואני מתפשר על קינוח אחד.
אבל השף לא מוותר:
עוגת גבינה אפויה, רוטב פירות יער ותאנים כשתאנה טרייה מעטרת אותה ומסביב רוטב מרווה ופיסטוק. אם לא אכלתם אי אפשר לתאר לכם מה אכלנו.
לי מגישים הר געש בסגנון סופלה שוקולד עם רוטב קפה וגלידת טחינה מעוטרת בשערות חלווה וקדאיף ברוטב סילאן וטחינה – מנה סוף
ואז מגיע תה צמחים שמרגיע את הבטן והנשמה.
שף טארק לוקח אותנו לסיבוב קטן לחנות המשפחה של דגנית " צבעי אדמה" ואני קונה ליקרים לא זולים אבל אי אפשר לעמוד בפני לליקר שוקולד תפוז שיישאר בדרך אצל הבת שלי, וליקר ריבת חלב בשבילי וליקר קפוצ'ינו לבת השנייה.
במקום בדיוק מתארגנים לחתונה בערב המסעדה תהה סגורה אבל השמחה רבה
עלית להשאיר טיפ למלצרית ויצאנו עם חיוך מאוזן לאוזן כשזוגתי לחשה לי " ארוחת מלכים"
גילוי נאות הייתי אורח של השף והמקום
חוות התבלינים
דרך נוף הגלבוע
שווה להגיע.
טארק שהואן מספר כי למד טבחות בהדסה בירושלים וניהול והקמת מטבחים במכללת משלב בתל אביב וכן קורס קונדיטוריה אצל אסטלה. עבד ב"מאסטר חומוס", אחר כך התקדם ועבד כסו שף במסעדת "פורמג'ו" האיטלקית בראשון לציון ובקייטרינג "פרי הארץ".6 שנים כסו שף בהמשך היה השף של מסעדת "קלע דוד" ושל מסעדת "קפה נמרוד" בנמל תל-אביב וכיום הוא מנצח על המטבח של מסעדת "חוות התבלינים בגלבוע".