להעיר את מקס: – הארוחה בבוקצ'ו

ארוחה בבוקצ'ו, יין תבור, ומבצע מדהים של שלש מסעדות

לפני 200 מליון שנה האי איסלנד נוצר כאשר היבשת פגיאה נפרדה ונחלקה, מאז הפעילות הוולקנית  שם היא שם דבר.

כיצד נוצר המגף האיטלקי, האם איטליה בעתה באפריקה? ומרקו פולו האם לזכותו יאמר כי הפסטה איטלקית ולא סינית?

ולמה הדיון הוולקני הזה? בזלת זה שם העניין. כאשר השבר הסורי אפריקני לפני מיליוני שנים

פרץ גם כאן הלבה זרמה וסלעי גיר פרצו מהאדמה והאדמות האלו של הבזלת והגיר או משקעים אחרים בשטחים הנמוכים החלו לתת תנובה חקלאית.

כפר תבור הוקם על ידי חלוצים ב 1901 על ידי העלייה הראשונה, כיום יש שם יקב מעולה, יקב תבור. את זני הענבים הם מגדלים על הבזלת, זנים אחרים על האדמה הגירית של סלעי הגיר, ויש זנים הגדלים באדמת החמרה האדומה הנאספת במקומות הנמוכים. המכנה המשותף הוא סדרת אדמה של יינות תבור והחיבור בין האדמה לטיב הענבים והיין.

מקס נורדאו היה פעיל בשנים אלו ולפניהם לעליית יהודים לארץ ישראל לאחר שתכנית אוגנדה נכשלה, מעניין כי גם מקס נורדאו מצא סיבות לניוון היהודי – מיעוט האור והאוויר המים והאדמה.

אדמה היא גם משהו שהיה בעיר תל אביב בשנים אלו של 1920 ובשכונה שהוקמה לאט לאט תושביה הראשונים היו בעיקר אנשי העלייה השנייה  יוצאי מרכז אירופה, חילוניים מן המעמד הבינוני הזעיר בורגני, שנמנו אל ה"אינטליגנציה" שנתהוותה בשכונות היהודיות של תל אביב יפו. הם היו אלו שהשפיעו על אופייה וחזותה של השכונה בראשית דרכה.

כיום רק שני סימנים הקיימים עד היום מזכירים את העובדה שבאזור שתחום בין חוף הים, רח' מאפו; רח' שלום עליכם ורח' טרומפלדור הייתה פעם שכונה על שמו של מקס נורדאו –  רובע תל-נורדוי. הסימנים הם בית הספר הממלכתי נורדאו וסניף קופת חולים תל-נורדאו. בשנות ה 20 וה-30 של המאה שעברה הייתה תל-נורדוי שכונה תוססת של המעמד הבינוני-גבוה, שתושביה רצו לבדלה מיתר השכונות שקמו בתל אביב. עם השנים נבלעה השכונה בין רחובות תל אביב המתפתחת ושמה נשכח. היום שלושה מבעלי המסעדות הוותיקות באזור מבקשים לעשות צדק היסטורי עם הרובע ולהזרים אליו חיים חדשים.

אז מה יש לנו עד עכשיו?

פסטה איטלקית שהולכת עם אוכל איטלקי, ואוכל הולך מצוין עם יין ובמקרה זה סדקת אדמה ואחרות של יקב תבור וכל אלו מתחברים למנות של מסעדת בוקצ'ו ברחוב הירקון פינת פרישמן.

מסעדה שמשתתפת עם עוד שתי מסעדות במבצע המצוין עליו אמליץ בהמשך " להעיר את מקס"

בוקצ'ו היא מסעדה איטלקית מיוחדת שאחת הבעלים ניצה בן שלום שהביאה עימה את האוכל האיטלקי מעת שליחותה  באתיופיה שהייתה קולוניה איטלקית בעבר. והחשוב מכל הוא הפסלים והציורים שמעטרים את המקום הם פרי ידיה של ניצה בן שלום. העיצוב המיוחד החם של המקום עם הנוף הנדיר לים המשולב ביצירות האומנות מתחבר לאוכל האיטלקי והאווירה המשפחתית זהו הסיפור עליו אדבר כאן.

גילוי נאות: הייתי אורח המסעדה

כאמור יש כאן מבצע משתלם של שלש מסעדות ויקב, במסגרת פרויקט שחלקו הראשון ימשך לאורך כל חודש מאי, מציעות שלוש מהמסעדות הוותיקות בשטח, "וויטהול", "פורלין" ו"בוקצ'ו" בשיתוף יקב "תבור", מבצע שיזרים רוח חדשה לאזור, בעיקר בשעות הצהרים ואחה"צ המוקדמות. במסגרת המבצע, מציעה כל אחת מהמסעדות בימים א-ו' בין השעות 12:00-19:00 תפריט ארוחת צהרים עסקית במחיר של 89 ₪, כאשר אכילה בשתיים מהמסעדות מזכה בארוחה במסעדה השלישית בחינם. בנוסף יוצעו מבחר יינות של יקב תבור בהנחה משמעותית, ומי שירכוש כוס יין עם כל שלושת הארוחות יוכל להשתתף בהגרלה של מקרר יינות יוקרתי לבית מלא במיטב יינות היקב.  בהמשך מתכננים היזמים שיתופי פעולה נוספים עם גלריות, ברים ובתי עסק נוספים שמטרתם להחיות את האזור תחת שמו ההיסטורי של הרובע ולהצית מחדש את חזונם וסיפורם של האנשים שבנו ולקחו חלק בהקמתה.

זהו הגיע הזמן לאכול:

חברותי לשולחן היו תל אביבית נמרצת, מבקרת מסעדות ובלוגרית מוכשרת ונמרצת. וכריסטינה מנהלת קהילת אוכלים בחוץ בדמרקר קפה.

היה לנו קשה להתמודד ולבחור מתוך התפריט ולכן בהתייעצות עם סיוון המלצרית החיננית והמקצועית שלנו, החלטנו על כל התפריט. בסך הכל אם עלינו להמליץ לגולשים על מנות עדיף שנטעם אותן קודם לא?

היין שתל אביבית לגמה כשהגעתי היה מרלו 2008 של יקב תבור, יין פטישים היא אמרה אז לא לגמתי ממנו ( הצל של אודליה עמד מול עייני בכל לגימת יין …) כאשר כריסטינה הגיעה והצטרפה הציעו לנו יין סוביניון בלאן אדמה 2009 יין לבן מעקצץ טיפה כיוון שהוא ממולא עם co2. מסתבר שזו הייתה בחירה נהדרת היין זה עתה זכה במדליית זהב.

המנות הראשונות שהוגשו לשולחן:

נתחוני עוף על סלט אביב – אבוקדו לבבות ארטישוק שעועית ירוקה ואפונת הגינה.

לי המנה הייתה מעולה, העוף נראה לי הושרה במרינדה טרם פגש את הפלנצ'ה והציפוי שלו בפלפל שחור גרוס טרי נתן את השילוב הטוב בפה.

המנה נחה על ערימת עלי בייבי בוקצ'וי שעד היום לא הצלחתי לזהות את טעמם ואני לא זוכר שפגשתי שם אפונת גינה, מאידך האבוקדו והארטישוק היו טעימים והשעועית הירוקה חלוטה בטעם טבעי.

פטה כבד עוף בסילאן ואגוזים. מנה טעימה מוגשת בפשטות על סילאן בלי פלצנות של ריבות שונות ומשונות. טוסטונים ואגוזים. אני פטה כבדים מאוד אוהב בכל הצורות וכל הריבות ונהנתי מאוד.

דואט דניס וסלמון – סביצה דניס וגרבלקס סלמון – (תוספת 10 ₪)

טעם הדניס קצת חלש כדאי לשקול דג ים אחר לסביצ'ה

מאידך ההגשה של המנה והעיטור בצלפים גדולים חצויים בהחלט נותנים מראה מלהיב, אם יהיה סלמון אני ממליץ לנסות.

סלט ירוקים  – מבחר חסות ועלים ירוקים בתיבול וינגרט עדין.

על הסלט אמרתי סתמי, ראשית חבל לבזבז מקום על סלט בארוחה כזאת, שנית לדעתי צריך לחזק את הווינגרט שבו. אני לא הרגשתי בקיומו וחבל.

זה הזמן בו אורן מיקב תבור הצטרף אלינו ויחד עם חגית שמענו על גידול הענבים על הכרם ועל היקב והיינות. ואל תשכחו מי שירכוש כוסית יין בכל ארוחה יכול לזכות במקרר יין מלא.

היין הבא שנמזג לנו היה קברנה סובניון אדמה בזלת 2007 . זה יין! אם לא הייתי זוכר שאודליה אי שם בפורלין תפגוש אותי בסוף הייתי לוגם עוד כוסית.

יין מחייב אוכל והמנות העיקריות החלו להגיע. אולם בטרם הגיעו , תל אביבית הנמרצת דיברה בזכות הפסטה שאכלה לפני כשנתיים במסעדה. המחשבות שלי התחילו לפנטז… אני אוהב פסטה שמכינים במקום.

המנות שנחתו על השולחן לבקשתנו היו:

סינטה לבן ברוטב פטריות ושמנת

מנה טובה ונדיבה של שלש סטייקים מסינטה לבן הבשר קצת יבש ( סינטה) ודורש לעיסה אולם הוא טעים, כריסטינה ציינה לטובה את המנה

רביולי מוצרלה ברוטב רוקפור אגוזים ושמנת – (תוספת 10 ₪)

הרביולי טעימים ואולם עם הנגיסה הראשונה תל אביבית אומרת שזו לא פסטה שהכינו במקום,

 " היא לא מרודדת מספיק" היא אומרת. ואני שואל את מיכל מנהלת המשמרת על הפסטה, נכון מסתבר שזו אמנם פסטה טרייה, אבל לא מרודדת במקום. מכאן לא הייתי צריך הרבה לנחש, רק " פסטה דלה קזה" מסוגלת לייצר פסטה ברמה כזאת.

פטוציני מרינרה – שרימפס, קלמארי, מולים וסקאלופ ברוטב ציר עשיר ושמנת –

(תוספת 20ש"ח).

אם הייתה מנה שפינטזתי עליה בקריאת התפריט הרי זו המנה, גם מולים וגם סקאלופ!

אבל לא!! לא היו בה מולים ולא היה בה סקאלופ ( מחסור במולים ומחסור בסקאלופ)

את השרצים החליפו שרימפסים טעימים וראשי דיונונים והמון קלאמרי אבל נותרתי וחצי תאוותי  לא הוגשמה. התאכזבתי.

הפטוצ'יני והרוטב היו מעולים. בכל את כל הפסטות אני אומר שהרוטב הוא שעושה אותן ( אם לא מקלקלים אותן בבישול) וזו הייתה מעולה.

אם יגיעו סקאלופ ומולים אני ממליץ לנסות.

עוף לומברדי – גלילת עוף במעטפת בייקון ובמילוי גבינת עיזים. המנה הזו ראויה לפרס!

אם אני מגיע שוב זה למנה הזו! אז על זו אל תוותרו. שילוב מיוחד של טעמים יוצר יצירת מופת.

קוביות סלמון וניוקי בטטה ברוטב רוזה, שוב מחסור בסלמון הביא שרימפסים ( לדעתי גמבו ברובם) את הניוקי זהיתי לפני ניצה מיד כתוצרת " פסטה דלה קזה" כיוון שאמש הגשתי ניוקי כאלו למשפחתי. אבל אמנה היתה לא טעימה והוחזרה כפי שבאה וללא קבלת הסבר על הכשל. משהו לא היה שם תקין, ואפילו אנחנו בלוגרים שתרמנו את גופנו למען מסעדות ולא שילמנו על הארוחה, היה מגיע לנו הסבר!

זה בדיוק הזמן בו אורן מיקב תבור יחד עם חגית הגיעו והפעם באמתחתם אוצר: יין פנינים לבן 2009 את היין הזה תרכשו לאהובת לבכם! אחח איזה יין נפלא, מצטער אודליה שתיתי יותר מכוסית אחת.

ללגימת הין הצטרפו חברינו שסעדו בוויטהול, יאיר מנהל פורום עושים שוק בתפוז, צחי ביג ג'ק מתפוז, ומור אריאל הבלוגרית הכי יפה שיש. והיה שמח. ואם שמח אז חגיגת הקינוחים שהגיעו לסיום ערב נעים וטעים השלימו את הטעמים:

סורבה שלושה כדורי סורבה תות עם פירות יער, נראה לי שחיסלתי שני כדורים לבד

פרפה שוקולד. זה הקינוח שבמקומכם הייתי הולך עליו

טירמיסו לא היה אבל הגישו לנו קרם בורלה מעולה לטעמי.

סוף פסוק וסיכום

בעלי מסעדות בשיתוף יקב "תבור" מחזירים לחיים את רובע תל-נורדוי, השכונה ה"צפונית" של ראשית ימי תל-אביב שסיפורה נשכח עם הזמן

הציעו לנו ארוחה שבטח ובוודאות חלק מהמנות היו משובחות וחלקן לא וחבל.

המטרה של המבצע שמבחינת מחיר הוא ממש כדאי היא לעורר אתכם לבוא ולאכול עסקיות ב89 ₪ בשתי מסעדות ולקבל את השלישית חינם וידידי דיווחו על העסקיות שטעמו בוויטהול ובפורלין. ואם תזמינו יין תשתתפו בהגרלה כדאית לדעתי.