הסרט "Fyre" הפסטיבל שלא היה, מנקודת ראותי והבנתי ממה שצפיתי הוא קודם כל סרט על נושאים כמו אמון, ורשתות חברתיות.
באסופת המדינות ששמה ארצות הברית הכל אפשרי, אתה יכול להמציא את עצמך מחדש וגם להמציא את הגלגל ומה שיפה שאת הקשקשת הזו גם אפשר למכור להמונים- כי מכירות וקניות זה ההמנון האמריקאי.
כך יוצא שיזם צעיר שכנראה אינו טלית ובטח לא תכלת מצליח לשכנע המוני צעירים לרכוש כרטיסים דרך חברת היזמות שלו עבור פסטיבל המילניום, אירוע שאותו שיווק במצולות הרשתות החברתיות לכל המרבה במחיר ותייג את הפסטיבל כיוקרתי ונוצץ. אלו שנשבו בלהטוטיו הווירטואליים מצאו עצמם ממהרים לעלות על מטוסים לנסוע באוטובוסים דחוקים באיי הבאהמה ולהגיע בעצם לשום מקום עם שום דבר, בתוספת כאוס ומזל גדול שנשארו בחתיכה אחת לחזור לבתיהם. כמובן חשוב לציין שכרטיס נע מעשרות אלפי דולרים והאפיל עד מאות אלפי דולרים. הובטחו להקות והרכבים מהמובילים, הובטחו וילות נוצצות משקיפות לים והובטחה חוויית VIP בלתי מתפשרת אך בפועל חוו האורחים על בשרם את המושג הישרדות.
האירוע המוסיקלי שלא התקיים מכונה בישראל "פסטיבל הרעב" והוא התרחש בשנת 2017, לאחר מכן התקיימו תהליכיים פליליים נגד יזם הפסטיבל (בילי מקפרלנד) שבסופם הוא נשפט למאסר.
הסרט סוקר את שיווק הפסטיבל, את ההתרחשויות ואת החוויות האישיות של האורחים ונותן את המקום ליזם להגיד את דבריו ולנמק את מעשיו.
בימוי: ג'אנר פרסט, ג'וליה ווילובי נייסון (99 דק', ארה"ב, 2019).
בכורה: יום שני, 15.4, בשעה 22:00 ב-yes דוקו, ב-yesVOD וב-STINGTV.
צילומים באדיבות YES
ערכה יפעת