רשפון, תמיד אנו חולפים על פני השלט הזה: רשפון בדרכנו צפונה או לגעש והמתחמים המסחריים.
מי חשב לעצור שם? בטח לא למסעדה. כעת אני יכול לומר לכם יש סיבה לעצור שם!
"גופרמן" מסעדת ביסטרו שהוקמה שם בבית שימש את משפחת גופרמן כחלק מבתי המושב
או איך שהם מכנים אותה " ביסטרונומיק".
קובי כץ מי שהיה שף ב"רוקה" ב" מקום בלב" ועוד הצטרף לגופרמן והמקום שוקק חיים וטעמים.
אני הוזמנתי לשם לארוחת בלוגרים, מה שאומר שהייתי אורח המקום
אבל זו לא סיבה שקובי יפוצץ אותנו במנות מדהימות, ובטח שהברמן לא במשקאות. אבל כנראה הם רצו להראות את קצה גבול היכולת כי התפריט ממש מושך אותי לחזור לשם.
אז מה היה לנו…
אל תצפו שאני אזכור את השמות של הקוקטילים המדהימים שהברמן ניר שהוא הבעלים אם אני לא טועה. היה שם מרגריטה או שתיים , משקה רימונים , אפל מרטיני, וקפרינייה עם אשכוליות אדומות. בקיצור המצב רוח היה מעולה אחרי התדלוק הזה.
בארוחת בלוגרים מהסוג הזה יש כמה בעיות
האחת שהאוכל מגיע כמו התקפה אווירית. אתה לא מספיק לקלוט את השם של המנה שהמלצרית מתארת וכבר נוחת מנה נוספת.
השנייה שצריך לצלם לפני שאוכלים או נוגעים.
והשלישית שצריך לאכול הכל…
השתייה שלי הייתה מיץ גזר ותפוז סחוט במקום. יאמי.
לחם הבית הוגש עם מתבלים נעימים במיוחד הטפנד, אבל השתדלתי לא לאכול לחם.
המנה הראשונה שהוגשה הייתה השיא של הארוחה, מדובר בסופלה פטריות כמהין, המורכב מכמה סוגי פטריות: פורטבלו, שמפניון, שיטאקי, פורוצ'ני, וכמנין. בלב של הסופלה מונח מדליון של גבינת עיזים שמקפיץ את הביס לרמה של גורמה. 52 ₪ לכו על זה!
גם שוט של מרק עגבניות עם פרנו יוגורט כבשים בקישוט מיקרו בזיל ושמן זית היה נהדר.
המנה הראשונה הנוספת שהגיעה היא סשימי טונה אדומה על ז'וליאנים של ירקות בוויניגרט מיסו ושומשום. המלצתי, לחזק את נוכחות המיסו במנה. נכון הכלל הבטוח והנכון אומר לאכול טונה אדומה כפי שהדג העניק אותה ולא לקלקל אותה בטעמים, אבל קצת יותר נוכחות לא הייתה מזיקה לטעמי האישי. 58 ₪
מנה נוספת שהפתיעה אותי אלו כדורי ריזוטו מה שהפתיע אותי זה שהם בציפוי פריך, פרמז'ן רג'אנו על רוטב עגבניות ואיולי פסטו. מעולם לא נתקלתי בריזוטו עם ציפוי פריך מטוגן.
המנה מאוד מעניינת אם כי הייתי מעדיף פטריות מסוג כל שהוא ויותר פרמזן מאשר עשבי תיבול בפנים. 39 ₪
מנה נדיבה ונפלאה של פטה כבדי עוף עם הרבה חמאה ושומן אווז בפנים על מרמלדה של בצל, עגבניות שרי ובריוש הוגשה, אני אכלתי פרוסה אחת שלמה לבד עד תומה והתאפקתי לא להמשיך עוד.. מנה כל כך טובה. 42 ₪
טרטר נתח קצבים שייך גם הוא למתאבנים של המנות הראשונות. היה לי חסר טיבול ומלח במנה, וחבל, מנה שעם החלמון יכולה להיות שיא הטעם. 58 ₪
מנה נוספת שהוכנה אולי במיוחד כיוון שאינה בתפריט היא לביבת בטטה ברוטב יוגורט בפאלו, הייתה טעימה אולם קצת כבדה.
חציל קלוי על מצע טבולה וטחינה גולמית זו מנה שהיו לי רגשות מעורבים כלפיה. המצע התחבר טוב מאוד לחציל, אולם הייתי מעדיף סוג של חציל ללא גרעינים ( בלאדי) 38 ₪
בשלב הזה ניר הבין שצריך לתדלק אותנו מחדש
יין גוורצטרמינר 2008 של ירדן מיקבי רמת הגולן הגיע וממנו לגמתי בהנאה.
וקברנה סובניון 2008 של יקב שאטו גולן שכבר כתבתי שאני לא מתחבר אליו ( כן גם עכשיו, צר לי ).
במצב הזה הגיעו העיקריות והיה צורך לקחת המון אוויר לקראת
סטייק אנטריקוט במשקל 350 גרם עם פום סוטה ( מעניין לא) הבשר רך ולעיס שאני מקןווה שלא עבר איזה תהליך חלילה ושהוא רק תוצאה של בשר בקר משובח וידע בהכנה שכן המדיום היה מעולה. כן גם כאן הורגש איפוק שמרני על מלח ופלפל שחור גרוס כל שאכלתי בשר נטו.
128 ₪ למנה כזו מחיר סביר לכל הדעות.
300 גר' קדירת לחי עגל וירקות שורש בבישול איטי, מנה שאף פעם לא הסתדרתי איתה כך גם כעת. 95 ₪ אני לא יכול להמליץ.
משום מה החליט קובי להגיש את מנות הדג לאחר הבשר, משהו שלי אישית קשה להסתדר ולא רק בגל הסדר אלא בגלל השובע.
אבל מנת דג הבורי על מצע של אורז מלא ועדשים שחורות ברוטב קרם פלפלים וזעפרן מנה שחבל לכם על הזמן. כאן קובי הדגים את יכולתו בהכנה נכונה של דג ושילוב במצע מדהים מנה כזו אני מעריך ב 95 ₪
גם החריימי לוקוס 220 גר' עם ירקות, תפוח אדמה מוגש עם לחם לבן 115 ₪ היה עשוי נכון וטעים אבל זהו הגעתי לקצה היכולת שלי .
אלא שקובי מחזיק שם בשלנית איטלקייה שמכינה פסטות בעבודת יד והוא להא היה יכול להניח לנו ללכת מבלי לטעום. טוטליני עם גבינת עיזים פטריות שמפיניון וכמהין בקרם לימון, מרווה וקונפי שרי. מנה טובה אלה שהמילוי גולש לצלחת מיד עם החיתוך ורצוי שהגבינה תיתן נוכחות יותר פעילה במנה. 68 ₪
שוט של משקה תאנים סידר לי את הראש לפני האחרונות ועם הלגימה שמחתי שיש לי ג'י פי אס שיודע את הדרך הביתה בעל פה.
שעת המנות האחרונות הגיעה:
טירמיסו שעשוי כמו שצריך אלא מתיקותו נמוכה לצרכים שלי ( מניח ש 39 ₪ זה המחיר)
קרם ברולה שהיה מעוטר בפירות יער מיותרים. המרקם היה לי חם ( מהשריפה של הסוכר ) ונוזלי מדי 39 ₪
ואילו המנה של קדאיף , מסקרפונה ופירות יער עשתה לי את הסיום למעולה 39 ₪
אספרסו כפול החזיר אותי לצלילות והכין אותי לנסיעה חזרה.
לסיכום יש כאן מנות עם מעוף ויצירתיות להפליא וגם אם משהו בכמות הזו לא היה לטעמי אין בכל בכדי לסמן את המנה כלא ראויה שכן "כשהחמור שבע העשב מר" התפריט מצביע על מקום שכדאי להגיע אליו ולא רק בדרך לצפונית כפר שמריהו אלא במיוחד .