19 באפריל 2024 21:59
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

סיפור הפרברים באופרה הישראלית

סיפור הפרברים

באדיבות ווי נט

סיפור הפרברים הוא מחזמר קלאסי, אולי הקלסיקה של מחזות הזמר אותה ראינו בעבר גם בקולנוע. ההפקה שהגיעה לאופרה בישראל מבוימת על ידי הבמאי ג'ואי מקנילי שהיה רקדן בלהקתו של ג'רום רובינס, הבמאי והכוריאוגרף הידוע המקורי, ואף שימש כעוזרו האישי. מקנילי אחראי על שיחזור הכוריאוגרפיה והבימוי המקוריים. המנצח על התזמורת הוא דונאלד צ'אן. צוות הזמרים-שחקנים-רקדנים שלוהק להפקה זו כולל את מיטב האמנים הצעירים הפועלים כיום על הבמות הגדולות  בברודוויי.

אין ספק שההפקה הזו שחזרה לבית האופרה הישראלית הייתה ענקית, אין מילים לתאר את עוצמתה. אישית ישבתי והסתמררתי, לא רק מהסיפור אלא מהביצוע, הכוריאוגרפיה, התפאורה שנותנת תחושה של זמן ומקום, הכל היה מדויק והצופה מרגיש שהוא חוזר שנים לאחור וממש מתחבר ליצירה.

את הזמרים ליוותה תזמורת האופרה – התזמורת הסימפונית ראשון לציון ונגנים אורחים של ההפקה. יש ליווי כתוביות בעברית המבוססות על התרגום הקלאסי של "סיפור הפרברים" לעברית מאת אהוד מנור.

המחזמר מתאר על ידי קטעי שירה ומחול את ההווי של חבורות הצעירים בניו יורק – מחד ריקודי רחוב סוערים ומאידך ריקודי נשף מאופקים יותר. ברנשטיין אפיין במוסיקה את כל אחת מהקבוצות והדמויות: הלבנים לעומת הפורטוריקנים, מהגיבורים הראשיים טוני ומריה ועד לאניטה, אהובתו של ברנרדו, ראש הכנופיה של הפורטוריקנים, ריף, ראש הכנופיה של הלבנים, צ'ינו, ארוסה הפורטוריקני של מריה ואחרים.

סיפור של שכונות כבר לא ממש קיים כאן בארץ לדעתי, בני הנוער עסוקים יותר בטכנולוגיה, בפייסבוק ומשחקי מחשב וכו', אולם פעם בילדותי זו הייתה סכנה של ממש לעבור בשכונה זרה.

המנצח והמנהל המוסיקלי דונאלד צ'אן אומר שאפשר להשליך מהמחזמר לתחומים אחרים בעולם ובחיים כמו בין מדינות. אדמה וטריטוריה, יהיו תמיד נושא למתח כמו גם תחרויות בין קבוצות חברתיות ועוד. ניתן לראות זאת בכל מדינה שקולטת מהגרים או זרים. נוצר מתח בין התושבים הוותיקים – "הטילים" שאינם מקבלים את הזרים שהגיעו – "הכרישים", כך במערכה הראשונה מנהיג חבורת "הטילים", ריף, נשבע לרדוף אחר חבורת "הכרישים" ולהעיפם מהטריטוריה שלהם. משהו חדש? לא נשמע מוכר מהפגנות של תושבי שכונות נגד זרים?

זהו קסמו של המחזמר " סיפור הפרברים" שנכתב ב 1957 על ידי ליאונרד ברנשטיין ( מוסיקה) וסטיבן זונדהיים ( מילים). המחזה עצמו שנכתב ע"י ארתור לורנץ מבוסס על " רומיאו ויוליה" אבל הסיום כאן שונה לחלוטין ( למעשה זה התבשל כבר ב 1955). בשנת 1961 הסרט " סיפור הפרברים" זכה בעשרה פרסי אוסקר. אולם למרות כל השנים וכל הביצועים המחזמר לא נשחק לרגע, השירים הם אלמותיים, שירי המחזמר:feel pretty" I", "Tonight", "America", "Maria"  ועוד הפכו ללהיטים גדולים. העובדה שכל כך הרבה שנים חלפו וכל כך הרבה מחזות זמר הופקו ובכל זאת " סיפור הפרברים " הוא פסגת ההצלחה ושימור הזיכרון הקולקטיבי מוכיחה שיש בו איכות מיוחדת.

"סיפור הפרברים" נחשב ליצירתו הגאונית והמושלמת ביותר של לאונרד ברנשטיין. העלילה מתרחשת בניו יורק ובמרכזה הנאהבים טוני ומריה המאבדים את אהבתם ואת התום שלהם כיוון שהחברה הגזענית בה הם חיים אינה מאפשרת להם ליהנות מאהבה עזה זו ולממש אותה.

זוהי אולי הגרסה הנוגעת ביותר ללב לסיפורם הטראגי של הנאהבים הצעירים רומיאו ויוליה שבה העלילה עוברת לניו יורק של מחצית המאה ועימות הדמים הוא בין משפחות לבנים לפורטוריקנים. אצל ברנשטיין סופה של היצירה שונה במקצת מהסוף המוכר. גיבוריו אינם מתאבדים. טוני (רומיאו) נרצח ומריה (יוליה) נותרת בחיים כשהיא מאשימה את החברה שגרמה למותו של אהובה. מריה היא הדמות החזקה במחזמר ואולי היחידה שתהיה מסוגלת לגרום לשינוי בזכות יכולתה להישיר מבט למציאות. הסיום הזה הוא השינוי מ"רומיאו ויוליה" ויש בו את המבט  המאשים של מריה את החברה והצורך לגרום לשינוי חברתי.

לסיכום יצירה והפקה מהפנטת, מריה – ג'סיקה סוזה נתנה ביצוע מעולה הן במשחק והן בשירה ומחול, טוני –אנטוני פסטה הרעיד את הנימים עם השיר "מריה", אניטה, ברנרדו, ריף וצי'נו כבשו את הקהל וכמובן כך כל שאר הרקדנים, שחקנים וזמרים שריתקו אותנו אל הבמה.

התזמורת שנבנתה במיוחד להפקה זו שכללה 7 כינורות, 4 צ'לו, כלי נשיפה מעץ קלרנית, בסון, חצוצרות, קרן וטרומבון, קונטרבס, טימפני וכלי הקשה מיוחדים, גיטרה ופסנתר ראויים לשבח והביצוע המוסיקלי על אף שזו הייתה הופעה גנרלית לפני הפרמיירה, הייה פשוט מושלם ומעבר לזה!

הפקה מעולה

אל תחמיצו

"ההפקה הזו המציינת 50 שנה לסיפור הפרברים היא באמת נפלאה. סיפור הפרברים הוא לא רק ציון דרך בהיסטוריה של המיוסיקל. אף פעם לפני ואחרי לא הצליחו מוסיקה, שיר ריקוד וסיפור להתמזג ליצירה מושלמת כל כך. אתמול בסיפור הפרברים האולם היה מלא באור". (שטוטגארט צייטונג)

Book by

Arthur Laurents

Lyrics

Stephen Sondheim

Original production directed by        

Jerome Robbins

Conductor

Donald Chan

Director and Choreographer                    

Joey McKneely

 

שני   4.11.13 20:00  | שלישי  5.11.13 20:00  | רביעי   6.11.13 20:00 

חמישי  7.11.13 20:00  | שישי   8.11.13 13:00 |שבת   8.11.13 21:00   

מוצ"ש  9.11.13 16:00    

משך המופע: כשעתיים וחצי עם הפסקה

 

 

 

 

שתפו את הפוסט!