ממרתה גרהאם ועד מרס קנינגהם
פיסגת המחול המודרני
"בלט דה לורן (ננסי) מציג תוכנית מאלפת אשר חובקת את מיטב הכוריאוגרפיות המודרנית"…( Le Figaro)
"תכנית הפגישה בין שני סמלי המחול האמריקאים המסמלים את ההיסטוריה של המחול: מרתה גרהאם הדגולה, חלוצת המחול המודרני ומרס קנינגהם, היוצר מחול עכשווי, אוונגרדי ומופשט."( Le Terrasse)
" סקיצות מתוך כרוניקה"
שבוע שעבר צפינו פעורי פה במופע המחול המדהים של בלט דה לורן בהיכל אומנויות הבמה בהרצליה. המופע היה בנוי מכמה חלקים ושלש הפסקות ביניהן. הקטעים עצמם היו שונים לחלוטין באופי המחול זאת כמובן מפאת היותם ערוכים על ידי כוריאוגרפים אחרים.
במופע המרשים (25 רקדנים), המפגיש בתוכניתו שני ענקי המחול האמריקאים המסמלים יותר מכל את ההיסטוריה של המחול המודרני: מרתה גרהאם ,החלוצה המיתולוגית של המחול המודרני ומרס קנינגהם מגדולי הכוריאוגרפים של המאה ה-20, וממובילי המחול האוונגרדי. בנוסף, בוצעה גם יצירה של שני הכוריאוגרפים הצרפתים העכשוויים מטילדה מונייר וז'אן פרנסואה דירור שהושפעו רבות ממרס קנינגהם ופיתחו שפת מחול ייחודית משלהם.
ההפקה היא בשיתוף שגרירות צרפת בישראל.
החלק הראשון היה מעולה ביותר שראיתי. אמרתי עליו שאילו הן רקדו אותו לאל, האל היה מופיע! אילו רקדו אותו למלך או נסיכה הם היו מופיעים, והם רקדו אותו למעננו, הקהל.
מדובר בריקוד מודרני עם נטיה לתנועות וניתורים קלאסיים. הרקדניות ניתרו כאיילות, זה היה מדהים
החלק השני , חלק של הגברים היה סביר וטוב והחלק של ריקודי הזוגות היה מצויין
והחלק האחרון היה צורם רעשני וממש קלקל את המופע המדהים
"ההחלטה על בניית סדרת המחול הבינלאומית שלנו שמה את הדגש על חשיפה של מנעד רחב ומגוון של עשייה של מחול בפני הקהל שלנו. הבחירה בבלט דה לורן באה הן משום איכותה של הלהקה ובעיקר בשל ההזדמנות לחזות ביצירות של ענקי המחול מרתה גרהם ומרס קנינגהם שכל אחד מהם מייצג תקופה אחרת ושפה שונה בתולדות המחול המודרני, המופע עשיר חשוב וייחודי." אומרת עפרה זכריה מנכ"לית היכל אמנויות הבמה הרצליה
בלט דה לורן הוקם בשנת 1978 במסגרת "המרכז הכוראוגרפי הלאומי" (CCN ). הלהקה היא אחת מהלהקות הרפרטואריות הראשונות בצרפת.. הלהקה עובדת עם מיטב הכוריאוגרפים בעולם וזכתה להעלות יצירות של מרתה גרהאם, מרס קנינגהם, ווילאם פורסייט, מאגי מארן ועוד.
מנהלה האמנותי הנוכחי של הלהקה ושל ה-CCN הוא פטר יעקובסון, המאמין בשינוי וחדשנות בלתי מתפשרת במחול. יעקובסון היה רקדן בבלט המלכותי השוודי, אצל טאוולה טארפ, ובלהקת מרס קנינגהם.
עבודתה של מרתה גראהם " סקיצות מתוך כרוניקה"- היא סוויטה בת שלושה פרקים בהשראת השפל הכלכלי הגדול שהתרחש בארצות הברית. היצירה מורכבת מפתיחה לסולו, "רוח רפאים – 1914" המוקדשת לתנועות המהפכניות ולמלחמת ספרד, "פרלוד לפעולה" לשנים עשר רקדניות ו"צעדים ברחוב".
מרתה גראהם היא אחת הדמויות האמנותיות המפורסמות והמעוטרות ביותר במאה העשרים. ה"טיים" הכתיר אותה בתואר "רקדנית המאה" והשווה אותה לענקי יצירה אחרים כמו פיקאסו, איינשטיין, סטרוויסקי ופרויד. היא יצרה 181 יצירות בלט וטכניקה אשר הביאה למהפכה משמעותית בתחום המחול במהלך המאה שחלפה.
גרהאם המציאה,תוך ניצול יסודות הצמצום והשחרור,אוצר מילים חדש בתחום התנועה על מנת להתמקד ולהבליט את התנועה הרגשית של גוף הרקדנים, ובכך אפשרה התחקות אחר העומק והמגוון העשיר של הרגש האנושי. היא נודעה גם בשל השימוש במרכיבי התיאטרון:זמן ,מרחב, תאורה, תלבושות, תפאורה ומוסיקה.
יצירות הבלט שלה שאבו השראתם ממגוון עשיר של מקורות. במשך 70 שנות הקריירה שלה היא שיתפה פעולה עם אמנים גדולים כמו נוגוצ'י, קופלנד, בארבר שומאן ואחרים.
הסטודיו שלה היווה בית יוצר עבור דורות של כוריאוגרפים כמו קנינגהם, טיילור ותארפ. עד היום ברחבי העולם כולו ממשיכים ללמוד את הטכניקות שלה ולהציג את יצירותיה.
את הערב חתמה יצירתו של מרס קנינגהם- "המצאות" שנוצרה במיניאפוליס בשנת 1987. מרס קנינגהם, מענקי הכוריאוגרפים נחשב למי שהגשים את המעבר ההשקפתי בין המחול המודרני והמחול בן זמננו. בניו- טיימס נכתב ביום הולדתו התשעים כי הוא " לא רק גדול הכוריאוגרפים אלא גם האמן הגדול ביותר שחי מאז מותו של סמואל בקט". ההשוואה מייצגת את מיקומו המיוחד של קנינגהם כמשפיע עיקרי על עולם המחול המודרני, והמחול בן זמננו.
ב"המצאות", מייחס קנינגהם משמעויות שונות: שילוב מרכיבים על מנת ליצור שלמות כלשהי והמצאה או רקיחה של מרכיבים חדשים. התהליך האליאטורי (צירופים מקריים) שבבסיס היצירה מושתת על 64 הקשרים (מספר הקסמטרים/משושים בתורת יי קינג). ההקשרים בין הפסוקים ומספר הרקדנים הוא תוצאה של מקריות. משך כל פסוק נשאר קבוע אך הפסוקים יכולים להתמזג ולהשתלב. ביצירה נעשה שימוש במוסיקה של ג'ון קייג' שהיה שותף לדרכו וכן ב"גלים קצרים 1985" של המלחין הברזילאי עמנואל דימאס דה מלו פימנטה- יצירה אלקטרונית המורכבת על תדירויות בגלים קצרים של הרדיו.
בין שני הקטעים עלתה יצירתם של שני הכוריאוגרפים הצרפתים העכשויים מטילדה מונייר וז'אן פרנסואה דירור: "מאמה, שני, ראשון"MAMA MONDAY, SUNDAY) ). זוהי יצירה מלאת הומור, לארבעה רקדנים ולמוסיקה של ברנארד ברמן וקורט ווייל .
שני הכוריאוגרפים הידועים בשפתם האישית והייחודית חייבים פרק חשוב בביוגרפיה שלהם למרס קנינגהם: מטילדה מונייר, רקדה בלהקתו של מרס קנניגהם. היא זוכת פרס שר התרבות בתחרות בבניולֶה, 1986. ניהלה את המרכז הכוראוגרפי הלאומי במונפלייה וכיום מנהלת אמנותית את מרכז CCNבמסגרתו פועלת להקת בלט דה לורן. דירור רקד כבר בגיל 19 ו-22 אצל מרס קנינגהם ופינה באוש וכיום הוא כוריאוגרף מוערך בצרפת. השניים מתמקדים רבות בחקר התנועה ומשלבים בעבודותיהם אמנויות אחרות.