גיהקטע הרינג
כל שנה בתקופת החגים מתעוררים בי געגועים להורים. זה בהחלט סביר, הרי כל החיים עוצבנו בתבנית זו של ארוחות החג המשפחתיות ועתה משהם אינם איתנו עוד החסר מורגש.
ככל שמתקרב יום כיפור אני חש את הגעגוע בשיאו. כל כך חסרה לי הארוחה ששוברת את הצום. ארוחה אשר אנו הבנים הבוגרים היינו באים לבית הורי לקבל את אבי בשובו מבית הכנסת ויושבים לסעוד עימם את הארוחה הזו.
היה לה אופי מיוחד לארוחה, למרות הצום לא היו מתנפלים על האוכל אלא פותחים בכוס תה עוגת דבש ופרי ורק אחרי כחצי שעה היו פותחים בארוחה עצמה.
את מנת הפתיחה אי אפשר לשכוח. שנים לא העזתי להכין עד היום כשמצאתי את המתכון בעזרת חברי פורום מתכונים של Y-NET
סחט דג מלוח קצוץ או בשמו- גיהקטע הרינג
מרכיבים:
2 דגים מלוחים
1 בצל גדול
2 תפוחי עץ חמצמצים
1 כף לימון
1כף חומץ
1/2 כפית או פחות פלפל שחור (תלוי כמה אוהבים חריף)
1 כף סוכר
2 פרוסות חלה
2 ביצים קשות
עוד 1 ביצה קשה.
הכנה:
להשרות את הדגים המלוחים במים למשך מספר שעות. להחליף את המים מידי פעם.
לחתוך לפרוסות, לקלף את העור, להוציא עצמות.
לקלף תפוחים, להוציא ליבה ולחתוך לחתיכות
לקצץ גס את הבצל
להכניס את כל הכבודה – פרט לביצה קשה אחת – למעבד מזון ולרסק למחית. אפשר גם במטחנה.
אם יוצא דליל מדי, להוסיף עוד מעט לחם עד למרקם הרצוי.
לטעום, לתקן תיבול אם צריך.
כמובן שצריך לשחק עם התבלינים ולהגיע לטעם הטוב כעיניך.
להוציא לצלחת הגשה מתאימה
לגרר בפומפיה את הביצה הקשה הנותרת ולפזר מעל.
לקרר ולהגיש.
* המתכון באדיבות דוד (האחר) פורום אוכל Y-NET
ואז אמא שלי היתה מניחה את היד שלה על היד שלי ואוחזת בה ומביטה לי בעיניים ואומרת לי
"ששת נכון שהשנה צמת?"
***
וכשאני מספר את הסיפור אני נזכר כיצד המתכון בזה עורר געגועים אצל קיצי….שמספרת לי..
כשהייתי ילדה ללכת לשוק זה היה בילוי חביב עלי ועל אימי
לאמא היה סל ירוק כמו של פעם הרשת הקשיח ולי סל אדום קטן יותר
ככה היינו הולכות לשוק יחד ביום שני או ביום רביעי כי אמא אמרה שאלה
הימים שהסחורה הכי יפה …
הרבה זמן מתחשק לי מטיאס מהחבית כמו שהייתי קונה עם אמא, אולי החג שקרב הביא לי את החשק .. לשוק כבר המון זמן לא הלכתי מאז עידן הסופרים כמעט ולא מבקרת בשוק.. מקסימום לאכול איזה מנה טובה של פלאפל כי שם לדעתי הוא הכי טעים .
היום אחרי הקניות אמרתי לבעלי קח אותי לשוק אני רוצה לקנות מטיאס מהחבית..
הגענו לשוק .. ניגשתי ישר למוכר שתמיד אמא ואני קנינו ממנו …
אני: שלום אפשר לקבל מטיאס מהחבית.
הוא: הסתכל אלי וחייך "מיידל'ה מטיאס מהחבית כבר שנים שאין"
אבל יש לי מטיאס טעים כמו שאת אוהבת.
אני: כמו שאני אוהבת? שאלתי אותו בחיוך
הוא: כן כמו שאת אוהבת…מה שלום אמא?
אני: הסתכלתי עליו עם חיוך ודמעה בקצה העין … איך זיהית אותי?
הוא: יש לך את החיוך שזכרתי ענה לי …
אני: אמא נפטרה לפני כמה שנים
הוא: סליחה
אני: זה בסדר חייכתי חיוך עצוב … תן לי בבקשה 3 מטיאס …
הוא: שם לי את הדגים בשקית … אולי עוד אחד לשים לך?
אני: טוב .. שים לי עוד אחד רק אני מקווה שהוא טעים אמרתי ..
הוא: טעים ובריא … את יודעת… הייתה לי קליינטית ש- 17 שנים לא הצליחה
ללדת …אמרתי לה תאכלי כל יום דג מלוח ותראי שתיכנסי להריון וכך היה …חייך
אני: חבל שלא ידעתי קודם לא הייתי צרכה לחכות 13 שנים .. צחקנו יחד ..
אני כי לא ידעתי אם הוא צחק או התכוון ברצינות והוא כי חשב שאני צוחקת…
לקחתי את הדגים ושילמתי …תודה… להתראות …
ביי …אני מחכה לך שבוע הבא חייך.
אז הדגים לא גרים יותר בחבית … והחגים כמה שאני אוהבת אותם גורמים לי הרבה מחשבות הרבה געגועים וים של דמעות של שמחה וגם של עצב.
אמא, אולי לא אמרתי לך מספיק כמה אני אוהבת אותך ואוהב אותך תמיד את בתוכי את חלק ממני הרבה לקחתי מימך..גידלת אותי במסירות ..אני יודעת שלא היה קל לגדל אותי אחרי שאבא נפטר ואני הייתי רק ילדה קטנה …