17 באפריל 2024 22:03
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

חלום של רובוט סרט אנימציה שהמבוגרים נהנים עם הילדים יחד

 

חלום של רובוט

סרט האנמציה של פבלו ברגר

Robot Dream

An animation film by Pablo Berger

מועמד לאוסקר

זוכה פרס האקדמיה האירופאית לקולנוע

זוכה שלושה פרסי פרוז- פרסי עיתונאי הקולנוע בספרד

מועמד לחמישה פרסי אנני

זוכה פרס בפסטיבל אנסי לסרטי אנימציה

מועמד למספר פרסי גויה- האוסקר הספרדי

מועמד לפרס גאודי, פרס הקולנוע הקטלני

 

3. Robot Dreams © 2023 Arcadia Motion Pictures, Lokiz Films, Noodles Production, Les Films du Worso

רובוט וכלב הם החברים הכי טובים, על רקע ניו יורק התוססת של האייטיז. ביום שטוף שמש הם מחליטים לנסוע ללונג איילנד ולבלות על החוף, אך במהלך החופשה הקצרה שלהם משהו משתבש, וכלב נאלץ להשאיר את רובוט מאחור, ולחזור לבדו הביתה לניו יורק. הזמן עובר, הכלב מנסה למלא את החלל בחברים חדשים, אבל הרובוט יכול רק לחלום על הזמן שבילו יחד. סרט אנימציה רב-קסם וצובט לב לקטנים וגדולים כאחד, על הכמיהה לידידות ועל היכולת להתמודד עם מה שהחיים מזמנים לנו.

 

תסריט ובימוי :פבלו ברגר

על פי ספרה הגראפי  של שרה ורון

ניהול אמנותי : חוזה לואיז אגרדה.

ניהול אנימציה: בנואה פרמון

עיצוב הדמויות: דניאל פרננדז קסזס

מוסיקה: אלפונסו דה וילה לונגה.

 

ספרד/ צרפת 2023

103 דקות , ללא דיאלוג

 

החל מן ה 29 בפברואר בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ

 

 

 

רוברט ברגר על סרטו

זה אמנם סרט האנימציה הראשון שאני מביים, אך תמיד אהבתי סרטי אנימציה, צפיתי בכמות גדולה של סרטי אנימציה קלאסיקות  כמו פופיי, בטי בוב, מרי מלודיס, סרטי האנה ברברה. הבית בו גדלתי היה צמוד לבית קולנוע בו הציגו סרטי דיסני, יכולתי לשמוע את הקולות מן החדר שלי. הסרט הראשון שראיתי היה "שלגיה", שהיה מקור ההשראה לסרט העלילתי שביימתי, "בלנקה נייבס" (שלגיה") אבל ההשפעה הגדולה היו שני סרטים יפניים כיון שהיה בהם הרבה יותר מאשר בידור, הם פעלו על הרגש ואת זה ניסיתי להביא למסך.

 

ש: מה הוביל לשינוי הגדול הזה אצלך  בטכניקת יצירת סרט?

ת: אני אוסף ספרים ללא מילים, ספרים גראפיים, והתאהבתי בספר של יוצרת אמריקאית שרה ורון, "חלום של רובוט", הנושא שלו, החשיבות והשבירות של חברות נגעו לליבי כמו גם הסיום שמצאתי שהוא מאד מרגש. נראה לי שלספר סיפור על חיות ניתן רק באמצעות אנימציה וזה נראה לי אתגר מעניין מאד. אני אוהב לקחת סיכונים והמפיקים שעובדים איתי דחפו אותי לעשות את זה. מה גם שזה לא היה רחוק מן העולמות של סרטי הקודמים. אי השימוש בדיאלוג ,הצורך להביע ולהבליט דברים באמצעות דימויים. טורמולינוס 74 ואברהכדברה היו סרטים מדברים אבל היו בהם קטעים רבים ללא דיאלוג. גם ראיתי בזה הזדמנות ליצור מחווה לניו יורק בה חייתי בשנות ה90 ובה הכרתי את אשתי שהפכה לשותפה ליצירה שלי.

 

ש: אכן יש קטעים בסרט החוגגים את העיר, את הרעשים שלה התנועה..

ת: רצתי להפוך את ניו יורק לדמות לא רק לרקע. זה משהו שלמדתי מסטודיו ג'יבלי. הדמויות הן מאד פשוטות אבל הרקע הוא מאד מורכב ומלא בפרטים. הסרט הזה הוא עבורי ועבור אשתי סרט תקופתי, חיפשנו את המציאות שחיינו בה ושאנחנו מתגעגעים אליה, לכן ניתן לראות את מגדלי התאומים ברקע…..

 

ש: אבל אתה מראה גם את מחסומי המשטרה המונעים להגיע אל החוף?

ת: נכון, ניו יורק היא גם עיר קשוחה לגור בה. מה שהופך אותך לחזק יותר. יש בסרט הרבה אזכורים לדברים רבים כמו הפוסטר של הסרט "יויו" המופיע בחדר של דוג, רציתי להראות שהוא חובב קולנוע, שהוא אוסף תקליטים שהוא רואה סרטים… ומיד חשבתי על סרט אילם למרות שיויו הוא לא לגמרי סרט אילם והוא מתייחס גם לז'אק טאיטי. כבר בתחילת העבודה הפקנו טיזר של 2 דקות שהכיל את הפוסטר הזה.  והפוסטר נפלא.

 

ש: יש ציטוטים ואזכורים רבים נוספים, שלושה חזירונים קטנים, הקוסם מארץ עוץ, שלישיית בלוויל

ת: לפני היותי במאי קולנוע,  אני קודם חולה על קולנוע, זה גורם לי הנאה לשלב בדיחות כאלה, אם במכוון או לא. ועשיתי את זה גם בסרטי הקודמים.

 

ש: אנחנו גם רואים על שולחן הקפה קראף בו יש משקה מאד מוכר של אניס הנושא את שמך.

ת: הסבא רבא שלי היה צרפתי ובכל פעם שאני מגיע לצרפת אני אוסף דברים עם השם הזה, מאפרות, כוסות, זה מן משחק כזה שאני עושה בסרטים שלי שאני כולל דברים עם שמות של אנשים מוכרים, בסצינה בשוק יש העתק של המיקרוסקופ בו השתמשה הדמות הראשית מהסרט טרומולינוס 73.

 

ש: עם איזה אולפנים עבדת ?

ת: שני אולפנים אחד במדריד ואחד בפמבלונה. על האנימטורים היה לעבוד בשיתוף פעולה וזה לא היה פשוט בגלל סגרי הקורונה. אבל זה היה חיוני, במאי האנימציה נסעו מסטודיו אחד לשני . הסרטים הקודמים הכינו אותי היטב לעבודה הזו, אני אוהב לצייר הכל והכנתי סטורי בורד . משך העשייה של סרט אנימציה הוא בדרך כלל 18 חודשים, הפעם זה לקח חמש שנים במהלכן הדבר החשוב ביותר היה להישאר בפוקוס.

 

ש: בא נחזור להתחלה שלך, בגיל 25 בשנת 1988 עם הסרט הקצר "מאמא".

ת: כשיצרתי אותו באמת שלא היה לי כל ניסיון, למדתי הנדסה ועוד לא היה בית ספר רשמי לקולנוע בספרד. פגשתי בחור בשם אלכס והראיתי לו את התסריט שכתבתי שמבוסס על קומיקס של יוצר צרפתי  בשם ולמין. אלכס, שהפך בינתיים לבמאי אלכס דה איגלסיה, לקח אותי לפגוש חבר שלו, אנריקה אוריביזו שיצר בדיוק את סרטו העלילתי הראשון. והוא שחיבר אותנו עם המפיקים. גיליתי את פורמט ה 35 מ"מ. וכך צילמנו סרט פאנק באורך 13 דקות. סרט שנוצר עם התעוזה של יוצרים חסרי ניסיון. אבל כאלה שאוהבים מאד קולנוע. זה סרט עתידני, הקהל צחק מאד והסרט זיכה אותי בפרסים רבים, בעקבותיהם זכיתי במלגה שאפשרה לי ללמוד בבית הספר לקולנוע על שם טיש באוניברסיטת  בניו יורק.

נשארתי בניו ירק על שנת 1999, הייתי מועמד לאמי על סרט קצר, ביימתי פרסומות ווידיאו קליפים. והרצתי בכמה מקומות ואז גם בבית הספר לקולנוע בפריז, לה פמיס ובסורבון  כשחזרתי לספרד ביימתי ב 2003 את הקומדיה הראשונה שלי טורמולינוס 73. על זוג שבימי השלטון של פרנקו מקבל כסף על צילומי יחסיי המין שלהם לאנציקלופדיה  אודיו ויזואלית. ההשראה הגיעה מן הבמאי ג'ס פרנקו, שבצרפת קראנו לו אד ווד הספרדי, הוא צילם את כמות הסרטים הגדולה ביותר וגם צילם סרטים ארוטיים יחד עם אשתו. ואני גאה שהשתתף בו שחקן שלא היה מוכר אז מאדס מיקלסון, הסרט זכה בפרסים רבים וזכה להצלחה גדולה אפילו בסין, שם עשו לו רי מייק בשנת 2008.

 

פבלו ברגר

במאי ספרדי יליד בילבאו. הוא זכה לכרה בזכות סרטים מקוריים, סרטו שלגיה זכה בעשרה פרסי גויה. האוסקר הספרדי. וזכה בשלל פרסים כולל מועמדות לאוסקר ולפרס האקדמיה האירופאית לקולנוע.

הוא חבר האקדמיה האמריקאית לקולנוע והוענק עיטור  מטעם ממשלת צרפת.

 

שרה ורון יוצרת הספר

סופרת מוערכת היוצרת רומניים גראפיים ומאיירת ספרי ילדים. למדה אמנות גראפית ואנימציה בשיקאגו. ואיור בבית הספר לאמנות חזותית בניו יורק. "חלום של רובוט" הוא המפורסם והמצליח מבין ספריה, הספר זיכה אותה בפרסים רבים ברחבי העולם. אופרה ווינפרי כללה אותו ברשימת הספרים הנבחרים שלה לשנת 2008.

היא זכתה בפרסים רבים נוספים על ספרים אחרים שיצרה וכן בפרס היוקרתי של קרן מוריס סנדק.

הספרייה של ניו יורק הכריזה שספרה "נעלים חדשות", הוא אחד מספרי הילדים הטובים ביותר בשנת 2018. הספר זיכה אותה בפרס, ספריה האחרונים הם "העיפרון שלי ואני" משנת 2022, ו"תודה המורה" משנת 2023.

שתפו את הפוסט!