A L V I N A I L E Y
American Dance Theatre
אין לי מספיק סופרלטיבים לתאר את ההופעה של " אלווין איילי", להקת המחול אשר כבר ב-2008 הוכרזה על ידי הקונגרס האמריקני כשגריר של התרבות האמריקנית בעולם. פשוט מופע מדהים, איכותי, סוחף ומענג ויותר מזה.
מדובר בלהקה אפרו אמריקנית ששינתה את פניו של המחול האמריקני מאז נוסדה ב 1958 בניו יורק. פשוט אגדה. מאז צפו בה כ-23 מיליון צופים ב-48 ממדינות ארצות הברית ו-71 מדינות בעולם. וזו הופעתה השנייה בישראל. ואם לא ראיתם אולי עוד תספיקו…. כי אחרת תצטרכו לנסוע לחו"ל או להסתפק בפוסט זה. אלווין איילי יצר את הלהקה תוך שהוא יונק ומסתמך על "זכרונות" שלו מהבלוז, שירי הנשמה וגוספל כהשראה שהביאה ליצירתה של העבודה הפופולרית ביותר. הוא יצר 79 יצירות בלט לאורך ימי חייו, כיום, הלהקה ממשיכה את משימתו של מר איילי על ידי הצגת יצירות חשובות של העבר וביצוע יצירות חדשות. בסך הכל, יותר מ-200 יצירות של מעל 80 כוריאוגרפים הן חלק מהרפרטואר של להקת אלווין איילי.
הלהקה הפכה לשגרירה בולטת של התרבות האמריקאית בכלל ושל התרבות האפרו אמריקאית בפרט ולאחד המוסדות החשובים בשימור התרבות האמריקאית.
לפני מותו בטרם העת בשנת 1989, בחר איילי בג'ודית ג'יימיסון כמנהלת האומנותית, ובמשך 21 השנים הבאות, היא הביאה את להקה להצלחה חסרת תקדים. בחודש יולי 2011, הגב 'ג'יימיסון בחרה את רוברט באטל כמנהל אמנותי, לדבריה של 'ג'יימיסון, "לבאטל יש שילוב של היכרות אינטימית עם הלהקה, עם נקודת מבט עצמאית, רוברט באטל הוא ללא ספק הכח היצירתי של העתיד."
רוברט באטל הוא כוריאוגרף שיצר באופן קבוע ללהקה, בעל כשורים אמנותיים מילדות אותם פיתח
בניו וורלד סקול במיאמי ומשם המשיך בבית הספר ג'וליארד.
אלווין איילי יליד 1931 כבר בגיל 12 גילה את עולם המחול דרך להקות מחול כמו " הבלט הרוסי ממונטה קרלו" ולהקת המחול של קטרין דונהם. המנטור שלו, לסטר הורטון היה אחד הראשונים שהקימו בארה"ב להקות מחול אתניות.הקריירה האמנותית שלו העפילה עם החלפתו של לסטר הורטון שנפטר, כמנהל האמנותי של תיאטרון המחול של לסטר. אלווין איילי למד ריקוד אצל הגדולה מכולן: מרתה גרהאם, ואצל דוריס האמפרי, צ'רלס ויידמן ועוד. הוא המייסד של הלהקה ושל המרכז האמריקאי למחול, כיום בית הספר למחול ע"ש אלווין איילי. היה חלוץ בחינוך לתרבות ומחול וזכה לתארי כבוד רבים, פרסים ומדליות. בשנת 1988 הוענק לו פרס מרכז קנדי לאומנויות כהוקרה על תרומתו יוצאת הדופן לתרבות האמריקנית.
ההופעה של הלהקה בארץ חולקה לשני חלקים ואני חזיתי בחלק ב' שכלל:
Memoria 1999
כוריאוגרפיה – אלווין איילי
מוסיקה – קית ג'ארט
יצירתו של איילי למוסיקה של קית ג'ארט מוקדשת לכוריאוגרפית ג'וייס טיסלר שנפטרה טרם זמנה, והיתה דמות משפיעה בחייו של אלווין איילי. " הוא הקדיש את הבלט לשמחה ויופי וליצירתיות והרוח הפראית של ג'ויס. יצירה שקרעה בליבו כאב האובדן אשר בא לביטוי ביצירה בה אישה יחידה מוקפת בזוגות ועם זאת מבודדת, ולקראת סיום הריקוד חגיגה המתעלה על הצער מקבלת ביטוי בקרשנדו רגשי משמח.
ביצירה זו זכינו לצפות בין יתר 20 הרקדנים את מייקל ג'קסון ג'וניור.
Takademe 1999
אחת היצירות הראשונות של הכוריגרף רוברט באטל.
היא מבוססת על מקצבים של מחול קאטק הודי לפי מוסיקה של שילה צ'נדרה, והרקדן נע לפי צלילי דיבור קצבי בשפה לא מזוהה.
העבודה הווירטואוזית של רוברט באטל מתערבבת בהומור הגובה מהקהל קולות צחוק מאופקים.
יש כאן צורות ברורות וקפיצות הנעות בקצב של המוסיקה של צ'נדרה וכל זה על ידי רקדן אחד, ג'אמר רוברטס, שמהפנט את הקהל.
The Hunt
