בבר -מצווה שלי קיבלתי המון ספרים, אחד מהם היה "יהודים חתני פרס נובל" (פעם היו נותנים ספרים). אני כבר לא זוכר את השמות אבל זה ברור שהמח היהודי נותן תוצאות במחקר.
מדינת ישראל היא אחד ממוקדי המחקר מהטובים בעולם, הטכניון קיים מעל מאה שנה והוא מניב כל שנה עשרות בוגרים מוכשרים, כך גם האוניברסיטאות ונכון שחלק מהזוכים למדו גם בחו"ל.
טקס הענקת פרס נובל הוא מרשים ומרגש, אולם לאחר תום ימי וחודשי התהילה, החשיפה חולפת ולא בטוח שאנחנו זוכרים את השמות ועל מה ולמה זכו בפרס הנכסף, ומה היה נושא המחקר שלהם בכלל.
YES דוקו יצרה את הסדרה "הנובליסטים" בה הבמאי וכל הצוות הנכבד שעמו מביא למרכז הבמה את חייהם ומשנתם כמו גם את עבודת המחקר של 6 מן הישראלים זוכי פרס נובל. יתרה מכך, הסדרה מוגשת כמתנה לצופים ולמדינה ליום העצמאות, ולתפארת מדינת ישראל.
הנובליסטים
סידרה ישראלית מקורית חדשה בחמישה פרקים – שידור מרתוני מיוחד ביום העצמאות 2015.
הסדרה מיועדת לקהל הרחב ומדברת בשפה המובנת לכל אחד.
ביום ג' 14.4.15 התקיימה הקרנה מוקדמת של שניים מתוך פרקי הסדרה בסינמטק בת"א בהנחיתו של הבמאי אורי רוזנווקס ובנוכחות שגריר שבדיה בישראל. עוד נוכחו: פרופ' פרץ לביא – נשיא הטכניון, מנהל YES דוקו – גיא לביא, הצלם דוד גורפינקל העתיד לקבל את פרס ישראל ביום העצמאות וכן ארבעה מן הזוכים.
גיא לביא הזכיר לקהל כי ערוץ YES דוקו חוגג עתה 10 שנים לקיומו ויש לו כוח גדול בעיצוב דעת הקהל. הסרטים המוקרנים בו מציגים תכנים השווים לכל נפש אך לא בצעקנות, בלי מניפולציות רגשיות ולצופה אין הרגשה שבזבז את זמנו לריק. הוא מביא סיפורים אנושיים לצד תגליות מדעיות. המדענים פתחו דלת לעולמם ונתנו לציבור הצצה לתוכו.
כן אמר גיא לביא כי התרבות היהודית היתה מבוססת תמיד על הצגת שאלות, גילוי דברים חדשים ונסתרים והיתה פתיחות לשמיעת דיעות שונות ומגוונות במטרה להפוך את העולם לטוב יותר.
ברכות משגריר שוודיה
תחילת ההקרנה בערב יום העצמאות, 22.4, בשידור מרתוני החל מ-21:00 בערוץ yes דוקו.
כל הפרקים זמינים בחינם ב-yesVOD.
הבמאי אורי רוזנווקס (״ליבוביץ: אמונה, אדמה, אדם״), מביא למרכז הבמה את חייהם ומשנתם של זוכי פרס נובל הישראליים.
בעשר השנים האחרונות זכו שמונה מדענים ישראלים בפרס נובל, הישג יוצא דופן בכל קנה מידה לגבי מדינה בסדר גודל כמו שלנו. זכייתם של דניאל כהנמן, אברהם הרשקו, אהרון צ'חנובר, ישראל אומן, עדה יונת, דן שכטמן, מייקל לויט ואריה ורשל הועלתה על נס ונחגגה בפי כל כהוכחה נוספת לתחייתו המחודשת של הגניוס היהודי בישראל.
מדינה שלמה עקבה אחר חצי תריסר מדענים אפורי שיער ונרגשים, כולם בין סוף גיל השישים לגיל השבעים, שבאחת הבליחו מאורות הניאון של המעבדות אל אור הזרקורים.
אבל אחרי הריקוד עם מלך שוודיה, הטוקסידואים ושמלות הערב, מעטים מאתנו יודעים באמת – על מה הם זכו בכלל? במה זה היה כרוך, ואיך לעזאזל זה מתקשר לחיים שלנו?
"הנובליסטים" מציגה בגובה עיניים, בהומור ובאופן קולנועי על מה כל המהומה…
הסדרה חודרת לתוך עולם הרעיונות המדעיים והתגליות פורצות הדרך של זוכי הנובל.
זהו פורטרט אישי לכל אחד ממקבלי הפרס אשר כולל הסבר בהיר, דינמי ומחויך על תגליתו, הסבר שיובן ע"י כל צופה טלוויזיה סקרן.
סיפור חייהם של זוכי הנובל מציג פן נרחב ומגוון של הסיפור הישראלי: עולים חדשים, ניצולי שואה, משפחות שכול, ימין ושמאל, משפחות יחידניות, ועוד. כולם נלחמו שנים ארוכות כדי להגיע לאן שהגיעו. אך את כולם הובילה וסחפה התשוקה לגילוי המדעי – עבודה אפורה וסיזיפית של שנים ארוכות.
הם שונים כ"כ מהגיבורים בהם אנו מורגלים ומהווים ניגוד גמור להוויה השולטת במקומותינו. אין אלה גיבורי מלחמה אך הם נלחמו מלחמה מסוג אחר: הם נאבקו כדי לגלות את סודות הטבע ולהמציא דברים חדשים שיביאו תועלת לכלל האנושות.
במאי ומפיק: אורי רוזנווקס | עריכה: מוריס בן-מיור | צילום: עודד קירמה | מוסיקה מקורית: אבי בללי תחקיר והפקה: שרון גרבר | הקלטה: אלי ביין | איור : יניב שמעוני | אנימציה: מתן גולדווסר | עיצוב תמונה : אהרון פאר | עיצוב פס קול: אופיר לוקיי
(ישראל, 2015)
הופק עבור yes דוקו בתמיכת קרן גשר לקולנוע רב-תרבותי וקרן אביחי.
בשנים בהן למדתי לתואר האקדמי שלי במדעי החברה והרוח לא הצלחתי להבין את תורת המשחקים בצורה בה מסביר זאת הפרופסור ישראל אומן זוכה פרס נובל במדעי הכלכלה 2005, הוא עושה זאת בהומור, בפשטות ובצורה כל כך ברורה וחדה.
פרופסור ישראל אוּמַן – זוכה פרס נובל במדעי הכלכלה 2005
ההנחה הבסיסית של תורת המשחקים היא שאדם יפעל תמיד להטיב עם עצמו בכל תנאי ובכל מצב ובהינתן הנתונים המצויים בידיו. פרופסור ישראל אומן, דמות מוכרת בציבוריות הישראלית ומומחה עולמי בתורת המשחקים, שוטח בפרק את תפיסת עולמו הפוליטית, הכלכלית והחברתית כפי שהיא משתקפת מתחום עיסוקו. ממקום מושבו במרכז לחקר הרציונאליות באוניברסיטה העברית הוא מראה כיצד תורת המשחקים הנשענת על נוסחאות מתמטיות, מסבירה את התנהגותם של פרפרים זכרים בטבע וגם של מחבלים מתאבדים.
הפרק אודות הפרופסור אהרון צ'חנובר היה מרתק, הפרופסור שואל "מי אני בכלל" בהקשר למשפט הידוע של הרקליטוס "אינך יכול להכנס לאותו הנהר פעמיים". כוונתו שהגוף שלנו שעשוי ברובו מחלבונים מחליף כל הזמן את החלבונים ולמעשה מחליף את כולם כל שלושה חודשים לערך, ולמעשה אנחנו כל הזמן "מתחדשים".
פרופסור אברהם הרשקו ופרופסור אהרון צ'חנובר – פרס נובל בכימיה 2005
"אנחנו גילנו את משאית הזבל של גוף האדם" אומר אהרון צ'חנובר כאשר הוא מנסה לפשט את התגלית לה היה שותף והובילה לזכייה ראשונה של מדענים ישראלים בפרס נובל בכימיה. גוף האדם מורכב מלמעלה ממאה אלף חלבונים שונים, החלבונים הללו נמצאים בתהליך מתמיד של הרס ותחלופה. מדהים להיווכח שבשלושה חודשים מוחלפים כמעט כל החלבונים אשר מהם אנו בנויים. אבל כיצד דואג הגוף לסלק את החלבונים הפגומים? כיצד הוא מפרק אותם? צמד החוקרים אברהם הרשקו ותלמידו אהרון צ'חנובר, יחד עם שותפם ארני רוז פיצחו את החידה המרכזית הזאת. הם גילו את "תג המוות", חלבון בשם יוביקוויטין ותפקידו בסילוק חלבונים.
הפרק המרגש אודות הפרופסור דן שכטמן בו צפיתי בפרומו גם החזיר אותי לימי נעורי ולאהבתי להתבונן במיקרוסקופ שבמקום עבודתו של אבי ז"ל.
אהבתו של הילד דני שכטמן למיקרוסקופ הביאה אותו ללימודי מדע הכימיה ולהתבוננות ומחקר, או כפי שהוא אומר "אנחנו מתוכנתים על ידי הגורל"
דן שכטמן גילה במחקר שלו את המבנה הגבישי המסודר באופן לא מחזורי. זה היה גילוי חדש שעורר סערה בקהילה המדעית וכפי שבימי הביניים היו אולי צולבים אותך על גילוי שאינו מתאים לכנסיה , כאן הוא סולק מהמעבדה. דן שכטמן פרסם בנחישות את המחקר שלו ולבסוף זכה בתהילה שלו.
המסע שלו למועמדות לנשיאות היה שונה ומתוך 120 חברי כנסת בחר בו רק אחד למרות האהדה שהייתה לו בציבור.
זה פרק מרגש לפעמים עד דמעות , פרק שיכול ללמד כל אחד ענווה מה היא, ומה חשובה הדבקות במטרה, וגם מה צריך לעשות על מנת לזכות בפרס נובל…
פרופסור דן שכטמן – זוכה פרס נובל בכימיה 2011
"כמו יתר הדברים בחיינו, אנחנו מתוכנתים ע"י הגורל" אומר דן שכטמן בפתח הפרק המספר את סיפור התגלית שלו , הקוואזי–גביש. ובאמת, כפי שניתן להיווכח מקורותיו של החוקר מהטכניון, הגורל זימן לו שנים ארוכות וקשות. שנים בהם נאלץ לעמוד כמעט לבדו מול הקהילה המדעית הבין לאומית אשר שמה ללעג את תגליתו של גביש בעל סימטריה מחומשת. כמי שהעמיד את עולם המחקר על טעותו וזכה בתהילה החליט שכטמן לצאת למסע נוסף , קשה לא פחות ; קמפיין לנשיאות המדינה.
הפרק על דניאל כהנמן היה לי אגוז די קשה לפיצוח, למעשה הוא טורף הרבה קלפים כפסיכולוג על תפיסות החיים שלנו בתהליכי קבלת החלטות., המחקר שלו היה פורץ דרך על האופן בו אנשים מקבלים החלטות לא הגיוניות. כמו במכירת מניות או בחירת משכנתא ואפילו במכירת בית בתנאי שפל בשוק.
שנאת הפסדים – אם אני צריך לוותר זה הפסד, ולקבל משהו זה רווח, אבל הוא טוען שהפסדים חשובים מרווחים. ( הביא דוגמא על וויתור שטחים כמו סיני)
אנחנו מנקים את העולם מעצמנו ובוחרים את התמונה הרצויה לנו במנותק מהמיציאות, אנו שופטים אנשים על פי מראה במיוחד מראה פנים, זו התפיסה שלנו.
ההתנהגות שלנו לדעתנו אינה משהו שאנחנו קובעים ועושים אלא בגלל משהו שעשו לנו, מייחסים לאנשים טו למצבים תכונות, " הוא כזה" או העולם אנטישמי" ועל בסיס זה אנחנו מקבלים החלטות.
כישראלים כיו אנחנו חושבים על העוצמה שלנו ועל זה שכולם נגדנו ואנחנו קורבנות אבל אנחנו חזקים.
דניאל כהנמן – זוכה פרס נובל במדעי הכלכלה 2002
כיצד אנחנו מתנהלים בעולם? על סמך אילו נתונים אנו לוקחים החלטות גורליות הקשורות לחיינו? "בהרבה מקרים", אומר דניאל כהנמן, "אנשים מקדישים יותר זמן ומחשבה על קניית חולצה מאשר לבחירה של תוכנית חסכון". כהנמן היה הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל במדעי כלכלה, למרות שלדבריו "מעולם לא למד קורס בכלכלה". הוא פסיכולוג קוגניטיבי ישראלי-אמריקאי, מחקריו נחשבים לפורצי דרך בתחומי שיפוט, קבלת החלטות, וכלכלה התנהגותית. מי שכתב את רב המכר העולמי "לחשוב מהר לחשוב לאט" פורס לפני הצופים את הפער המרתק בין האופן שבו אנו חושבים שאנו מקבלים החלטות לבין איך שזה קורה לנו באמת ולמה.
פרופסור מייקל לויט ופרופסור אריה ורשל – פרס נובל בכימיה 2013
חלק נכבד מזוכי הנובל בתחומי המדע זכו על גילוי מסוים , על פריצת דרך מחקרית.
ורשל, לויט ושותפם השלישי מרטין קרפלוס זכו בנובל על כך שיצרו שדה מחקר חדש לחלוטין . הם פיתחו מודלים ממוחשבים להבנת מערכות כימיות מורכבות, או בלשון וועדת הפרס בשוודיה: הביאו את עולם הסייבר אל מעבדת הניסויים. זהו מסע שהחל בסוף שנות השישים עם מחשב "הגולם 2 " במכון ויצמן, והסתיים עם היכולת לתאר במדויק, באמצעות מחשב, את התנועות והתגובות של מולקולות בתוך התא החי. זהו גם סיפרו של אריה ורשל, קיבוצניק מעמק בית שאן, חוקר פורץ דרך אשר נדחה ע"י הקהילה מדעית בישראל ונאלץ לעקור לאמריקה. כעת לאחר הזכייה, הוא סוגר חשבון עם הממסד האקדמי בישראל שהפנה לו גב.
סדרה מרתקת ומרגשת אני ממליץ ולא כדאי להחמיץ
ערב יום העצמאות, 22.4, בשידור מרתוני החל מ-21:00 בערוץ yes דוקו.
כל הפרקים זמינים בחינם ב-yesVOD.