קונצרט מיוחד ולא שגרתי של יצירות י. ס. באך שבו הציבו את הצ'מבלו במרכז הבמה כהכרזה : הערב הוא ערב בארוק!
אכן, התזמורת הקאמרית הישראלית הקדישה את הקונצרט ליצירות של יוהן סבסטיאן באך וקרל פיליפ עמנואל באך.
התכנית:
י. ס. באך (1750-1685)
סונטה לחליל ולבסו קונטינואו במי מינור רי"ב 1034
קנטטה "היעלמו, צללים נוגים" ("קנטטת החתונה") רי"ב 202
קונצ'רטו לצ'מבלו, לכלי קשת ולקונטינואו מס' 5 בפה מינור רי"ב 1056
אריית הסופרן מתוך קנטטה "אדוננו ישוע המשיח, אדם ואל", רי"ב 127
קרל פיליפ עמנואל באך (1788-1714)
קונצ'רטו לחליל ולתזמורת ברה מינור H 426 (Wq 22)
אריאל צוקרמן מנצח, חליל
שלו עד-אל צ'מבלו
עינת ארונשטיין סופרן
היצירה הראשונה, סונטה לחליל ולבסו קונטינואו במי מינור רי"ב 1034 מבהירה לצופה כי זה אינו עומד להיות קונצרט שיגרתי. המנצח עולה ראשון לבמה עליה מוצב הצ'מבלו ואחריו הנגן שלו עד אל וזהו! אין נגנים.
המנצח אריאל צוקרמן הוא גם חלילן וירטואוז המופיע בהרכבים שונים וגם כסולן והנה זכינו הערב שוב לשמעו ולהתפעל מכישרונו.
יצירה ב-4 פרקים:
Adagio ma non tanto
Allegro
Andante
Allegro
ביצוע מאתגר במיוחד לחלילן עם תנועות איטיות ומהירות, הפרק הראשון אינו מתון לחלוטין והמלחין הוסיף את ההסתייגות "מָה נוֹן טַנְטוֹ" ("אבל לא מתון מדי"). החלילן מושך יפה בצלילים ובעיקר מדגיש שני צלילים במנגינה, הקצב די מכוון עם נטיה לפרוץ אותו.
האלגרו בו שירת החליל מעוטרת בווריאציות והחלילן ממש מערסל בנגינה. כאן בא לביטוי המונח באסו קונטינואו, החלילן מושך את הצליל למטה והמהירות של הצלילים מרתקת…
הצ'מבלו מאחור מספק צלילים תואמים מלווים והמאזין מרגיש שהוא בידיים מקצועיות תרתי משמע.
לפרק השלישי האנדנטה הצמדתי כינוי "תפילת החליל", אמנם הביטוי הוא של הצ'מבלו ולצליליו הנמוכים בהקדמה מורחבת, אולם החליל פוצח במנגינה ארוכת-נשימה, ממש תפילה, וביחד קו הבאס מתקבל יפה מאוד מעין פסקליה או שאקון במבנה ABA.
ואז מגיע האלגרו שמח, משהו נפלא חגיגה של צלילים משני כלים שהם כמו תזמורת שלמה, בּוּרֶה מהיר, אפל ואנרגטי, מאפשר לסולן – על רקע קונטרפונקט מתמיד מצד המלווים – להציג את כישורי הנשף שלו. זה פינאלה מהודר לסולן וירטואוזי ומוכשר.
כפיים!
הקנטטה "היעלמו, צללים נוגים" ("קנטטת החתונה") רי"ב 202 כאן הפעם נגנית האבוב קשת זיידל מגיעה לקדמת הבמה כסולנית ובהמשך תתחלף גם עם הכנרת הראשונה אלינא גורביץ, שתיהן מהדמויות הבולטות בתזמורת. המנצח ממשיך בכלל כסולן בחליל וכמנצח והזמרת עינת ארונשטיין סופרן תופסת את מקומה על הבמה.
התזמורת כעת כוללת את המיתרים, כינורות והצ'לות ויולה וכמובן הצ'מבלו במרכז.
לא כל הנסיכים שמזמינים מוסיקה, במקרה זה קנטטה, ביקשו מוסיקה ליטורגית והנה יש לנו קנטטה חילונית המציגה את האיכות של המלחין בדרמטיות יתר, קנטטה האמורה לשמש בחגיגות חתונה וזכתה בכינוי קנטטת החתונה.
תשעה בתים, 5 אריות ו 4 בתי רצ'יטטיב בהם המילים והצלילים חברו יחד, למתוח קווי הקבלה בין התחדשות הטבע באביב לבין נישואי איש ואשה. "הֵעָלְמוּ, צְלָלִים נוּגִים / הֵרָגְעוּ צִנָּה, רוּחוֹת / צְרוֹר פְּרִיחוֹת / יִשְּׂאוּ בְּרָכוֹת / יִטְּעוּ חֶדְוָה בָּאֵיבָרִים / וּשְׂמָחוֹת בַּלְבָבוֹת". זהו תוכן האריה הפותחת בליווי אבוב, כינורות, ויולה וקונטינואו.
ברגע שהסופרנית פוצחת בשירה בליווי של האבוב הקונצרט מקבל ממד אחר. האריה הראשונה נפתחת בסדרה של הרמוניות פוחתות, אלה מציירים תמונה חושנית של התענוגות של האביב, כאשר הזמרת מזמינה את גוני החורף המדכאים לעזוב.
העלמו, צללים נוגים
קרה ורוח, הירגעו
עת הלבלוב המענגת
משתוקקת אל החזה
אך את חדוות השגשוג להביא
כאשר עימה את הפריחה תישא
(גליה רגב)
השירה נמרצת, משתלבת הרמונית עם האבוב, מרשימה.
ההמשך, האריה השניה תמונה מובהקת של משבים חמים הנושבים בעולם הנולד.
העולם יהיה חדש שוב,
על הרים ומסיבות
האם החסד רוצה לשלב גם פעמיים,
היום חופשי מהקור.
הכינורות והצ'מבלו פותחים ולאחר כניסת האבוב נכנסת הסופרנית.
וזה ממשיך פרק פרק ומילותיו ומקצביו והסופרנית ממש מגישה סוג של פאתוס למרות שמדובר באפולו אל האהבה. כאן הרגשת את התרומה העזה של הצ'לנית בביצוע מעולה.
באריה, בפרק החמישי אלינא מחליפה את האבובית והיא עם הכינור מרגשת ובהמשך הן שוב התחלפו והסופרנית ממשיכה פרק, פרק בשירה. האריה המסיימת את הקנטטה מלוּוה באותו ליווי ממש, ומילותיה מאחלות אושר ופרי בטן לזוג הצעיר, סיום נהדר לסופרנית.
כפיים והפסקה.
הקונצ'רטו לצ'מבלו, לכלי קשת ולקונטינואו מס' 5 בפה מינור רי"ב 1056, עיבוד לצ'מבלו של שני פרקי קונצ'רטו לכינור בסול מינור שאבד והפרק האמצעי, המוּכָּר, הוא שכתוב של פתיחה כלית (סינפוניה) של יצירה ידועה – הקנטטה "אני עומד ורגלי האחת בקבר", רי"ב 156. מכאן שנגן הצ'מבלו מאחזר בנגינתו את הכינור והאבוב מהיצירה שאבדה.
זאת ועוד, נגן הצ'מבלו הוא בעצם המנצח של היצירה וסביבו נגניות המיתרים, אולם מאוד הפריעה לי צורת העמדה זו שכן האגף הימני ברובו עמד עם הגב לקהל והפנים לצ'מבלו, אולי לראות חזותית את תנועות הניצוח ולדעתי טכנית היה צריך להעמיד את הצ'מבלו (לשנות מיקום) כך שהוא יהיה עם הגב לקהל והתזמורת עם הפנים לקהל.
ביצירה זו כאמור אין כלי נשיפה והסולן הוא הצ'מבלו עצמו. החלק הראשון אלגרו מודראטו בארוקי יפה מאוד.
החלק השני לרגו מלודיה נעימה איטית ויפה.
החלק השלישי פרסטו מהיר, קצבי עשיר בצלילים, הצ'מבלו והקונטרבס בהרמוניה עם הצ'לו, כאן בא לביטוי ההרכב הקאמרי בעוצמתו המלאה.
ליצירה הבאה הצטרף שוב המנצח אריאל צוקרמן עם החליל: אריית הסופרן מתוך קנטטה "אדוננו ישוע המשיח, אדם ואל", רי"ב 127.
רי"ב 127 נחשבת אחת האריות המשובחות של באך, אם לא המשובחת שבהן. היא הושמעה לראשונה בכנסיית תומס הקדוש בלייפציג ביום הראשון-של-תענית שלפני חג הפסחא, ב-11 בפברואר 1725. בקנטטה חמישה פרקים בה: כוראלים מקהלתיים בקצוות, ובתווך – רצ'יטטיב לטנור, אריה לסופרן ורצ'יטטיב ואריה לבס. אריית הסופרן היא לב לבה של הקנטטה. הקנטטה למעשה בנויה על שירי לוויה (צ'ורלה של פול אבר (1562) אני חושב שיצירה זו גם משמשת בפסיון של מתיאוס האדירה.
ארית הסופרן היא נדירה ויוצאת דופן כאשר לאבוב תפקיד חשוב וגם הכינורות בפיצקטו שלהן, החליל מדגיש אקורדים קצרים ואני חושב שהצ'מבלו מדמה פעמוני לוויה. יש לנו שני חלילנים המנצח עצמו וקריסטינה פטרסהיים בצ'לו, ובאבוב קשת זיידל.
אריה הסופרן לוקחת אותנו אל עולם חדש של תשוקה טרגית.היא ארוכה יותר משתי התנועות הראשונות המשולבות ועוצמתה אינה מתגלגלת – מנגינת האבוב הזועמת מעניקה לנו תחושה של קבר.
הסופרנית שרה בקולה החודרני ברצינות המרשימה שלה, הליווי של כלי הנשיפה אדיר וגם הקונטרבס .
הנפש נחה בידי ישוע
כאשר האדמה מכסה את הגוף הזה
הה, קראו לי עד מהרה, פעמוני המוות
אינני פוחד מהמוות
כי ישוע שלי שוב יעירני
(תרגם לעברית: אריה אורון)
ביצוע קאמרי ליטורגי לדוגמא.
כפיים!
לסיום, קרל פיליפ עמנואל באך (1788-1714) קונצ'רטו לחליל ולתזמורת ברה מינור H 426 (Wq 22)
(המשך להעמדה עם הגב לקהל) ..
היצירה נפתחת באלגרו דרמטי ברה מינור פתיחה חיננית יפה ומלאת חיים, הניצוח עובר לחלילן, המיתרים והצ'לנית קריסטינה פטרסהיים מרשימה בביצוע מלודיה נעימה הצ'מבלו בביצוע של שלו עד-אל בולט ויש לנו חגיגה בארוקית על הבמה. האנדנטה ענוג ועורג ברה מז'ור. אנסמבל הכינורות מרשים כולן עומדות שם והביצוע מרשים. פתיחה תזמורתית מרשימה ואז החליל נכנס בצלילים ארוכים בליווי אוניסוני של המיתרים, נוצר דו שיח בין החלילים לכינורות וברקע הצ'מבלו וצליל חליל ארוך מסיים את הפרק . עוצמה אדירה ומחשמלת במיוחד לפרק האלגרו המסיים, מהיר ורב-כוח. לא רק גמישות נדרשת מן החלילן, אלא היכולת לדלג בתוך פסקה קצרה במורד שתי אוקטבות וחצי ולאחר מכן לזנק ולנסוק בתלילות מעלה. פרק זה עולה אולי בווירטואוזיות שבו אף על הקונצ'רטי הסוערים של באך האב, וניתן לראות בו מעין גשר בין הקונצ'רטי לכינור של בארוקיסטים איטלקים כוויואלדי וקורֶלי לבין הסער והפרץ ההיידני, בואך אל ראשית הרומנטיקה.
ביצוע אדיר
אריאל צוקרמן, חלילן ומנצח, זכה בהדרכתם של מורים מעולים ומנצחים דגולים. נגינת חליל למד מידי אורי שוהם, יוסי אַרְנְהַיים, משה אֶפְּשְטַיין, פאול מַיסֶן, אַנְדְרַש אַדוֹרְיָן, אַלַן מָריוֹן ואוֹרֶל נִיקוֹלֶה.מוריו לניצוח היו יוֹרְמָה פָּנוּלָה באקדמיה המלכותית למוזיקה של סטוקהולם ובּרוּנוֹ וַייל בבית הספר הגבוה למוזיקה במינכן. במאי 2004 נתמנה למנהל המוסיקלי של הקאמרית הגיאורגית רבת-המוניטין, אשר מושבה מאז 1990 באינגוֹלְשְטָט שבגרמניה. במקביל היה לעוזרו של איוון פישר, מנצח תזמורת פסטיבל בודפשט, ושיתוף הפעולה ההדוק עמו הקנה לו נסיון רב, רפרטואר יצירות גדול ומגוון בתחום הניצוח ושבחים רבים.
משנת 2014 אריאל צוקרמן הוא המנצח הראשי והמנהל המוסיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית. בד בבד הוא מנצח על תזמורות בארץ ובעולם, ובהן הפילהרמונית הישראלית, הקאמרטה הישראלית ירושלים, הפילהרמוניות של ברמן ופראג, הסימפוניות של בזל ולוצרן, הסימפונית של בית השידור הדרום-קוריאני והתזמורות הלאומיות של חֶמְנִיץ ודַרְמְשְטַדט בגרמניה. במקביל הוא מרבה להופיע כחלילן וירטואוז.
שלו עד-אל צ'מבלן ומנצח יליד רמת גן ובוגר תלמה ילין בגבעתיים, השלים את לימודיו הגבוהים ב-1988 באקדמיה הלאומית של האג, בסיוע מלגות מקרן התרבות אמריקה-ישראל. ב-1987 זכה בפרס פרנסואה שפירא. היום הוא מרבה להופיע הן כצ'מבלן, הן כמנצח. הוא ניגן כסולן עם רוב התזמורות הישראליות ובהן הפילהרמונית הישראלית, ואף ניצח על רבות מהן. בחו"ל ניצח על הפילהרמונית של בוגוטה, הסימפוניות של ברלין, בנגקוק,פרוופנמה, תזמורת האקדמיה של הונג קונג, תזמורת פסטיבל סידני ועוד.
עד-אל מתארח כצ'מבלן וכמנצח בקרנגי הול בניו יורק, בוויגמור הול בלונדון, בסנטוּרי הול בטוקיו ובפסטיבלי גֶטִינְגֶן, אוּטְרֶכְט, ברוז' וסידני, פסטיבל הנדל בהאלה ופסטיבל באך בלייפציג.בשנים 2007-1997 היה מנצח אורח קבוע של תזמורת האלה, ובשנים2016–2013 כיהן כמנהל המוזיקלי של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית. הוא חבר בקונסורטים "אִיל גַרְדֶלִינוֹ" הבלגי,"קונסורט דוריאן" השווייציו"סולני סטרדיבריוס"שליד הפילהרמונית של ברלין והוא המנהל המוזיקלי של "אקדמיה דניאל" הישראלית ו"סולני הבארוק" באוסלו.
נגינתו מוקלטת ב-80 תקליטורים ומעלה, בחברות תקליטים בולטות, כגון דויטשה גרמופון.
עינת ארונשטיין שירתה בצה"ל כמוזיקאית מצטיינת, סיימה לימודי תואר ראשון בבית הספר הגבוה למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה בתל-אביב ולמדה בסדנאות של ג'ון נוריס ואֶבּי פוּרמנסקי בברלין. היא זכתה במלגות מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל, קרן רונן והמכון הישראלי לאמנויות הזמרה (IVAI), בפרס הראשון בתחרות הזמרה של בית הספר הגבוה למוזיקה תל אביב (2009/10), בפרס השני בתחרות האופרה הבינלאומית במגֶ'נטה שבאיטליה ובפרסים בתחרות האופרה והמוזיקה בטירת מַרגוֹ בצרפת (2013). ב-2012 זכתה בפרס האמן הצעיר המצטיין בתחרות הבינלאומית "צ'סטי" לשירת הבארוק של פסטיבל אינסברוק, ובאותו פסטיבל הופיעה בוונוס ואדוניס של בלואו ובדידו ואניאס של פרסל.
באופרה הישראלית גילמה את הנער הרועה בטוסקה של פוצ'יני, בסטיינה בבסטיין ובסטיינה של מוצרט, הנזל בהנזל וגרטל של הומפרדינק, היַלדה במעשה בחצי ירח מאת מיכאל וחיה שנהב והילד המת בהילד חולם של גיל שוחט. בתיאטרון הקאמרי הופיעה באופרות לעוף מכאן וצחוק של עכברוש של סמל/מילך-שריף ובהצגות בדנהיים 1939 של אפלפלד/שוחט והיה או לא היה של עדנה מזי"א.