29 בנובמבר 2022 19:46

האורטוריה "הבריאה" בריאת העולם על פי היידן במוסיקה- התזמורת הקאמרית הישראלית

האורטוריה "הבריאה" בריאת העולם על פי היידן במוסיקה- התזמורת הקאמרית הישראלית

 

יפה עשתה התזמורת הקאמרית הישראלית בהתאמה שבין שבת בראשית לבית פתיחת העונה עם האורטוריה "הבריאה" של היידן המוקדשת לבריאת העולם.

הבריאה נחשבת לאחת מיצירות המופת של היידן. חלקים שווים כרוניקה של שבעת ימי הבריאה המקראית ואודה לטובו של אלוהים, האורטוריה הזו שואבת חומר מתחילת ספר בראשית, כמו גם תהילים וגן העדן האבוד של מילטון. הליברית כולו מתרחש בגרמנית. זוהי היא אורטוריה שנכתבה בין השנים 1796 ל-1798 על ידי יוסף היידן (ח' 21/2), ונחשבת בעיני רבים ליצירת המופת שלו. האורטוריה מתארת ​​וחוגגת את בריאת העולם כפי שמתואר בספר בראשית המקראי ובגן העדן האבוד. הוא מושמע לסולני סופרן, טנור ובס, מקהלה ותזמורת סימפונית.

לאורך עשורים השקיע היידן מרצו במוזיקה כלית. את שש המיסות ואת צמד האורטוריות "הבריאה" ו"העונות" חיבר לאחר השלמת אחרונת 104 הסימפוניות שלו, בשלהי המאה ה-18. רק ב-1790, משנודע באירופה כי "היידן הגדול" שוחרר ממשרתו בת 30 השנה בדוכסות אסטרהזי, העז האמרגן הגרמני-לונדוני פטר סלומון לנסוע לווינה ולהחתימו על חוזה לסיור קונצרטים בלונדון, שכמהה לו.

ב-1790/1, בעת שהותו הראשונה בלונדון, נחשף היידן לאורטוריות "ישראל במצרים" ו"משיח" של הנדל שהועלו בקתדרלת וסטמינסטר בפסטיבל שיוחד למלחין הגרמני-אנגלי הגדול. מדוּוח כי היידן נותר שמוט-לסט; שירת "הללויה" הניעה אותו לידי דמעות, עד כי הכריז "הוא הגדול מכולנו!" ייתכן שכבר אז גמלה בליבו ההחלטה לחבר אורטוריה גדולה על נושא מקראי, אלא שבשל התחייבויותיו לסלומון המשיך בהלחנת הסימפוניות "הלונדוניות". והנה בקיץ 1795, בשלהי הביקור הלונדוני השני, העניק פטר סלומון לאורחו שי מפתיע: לברית שהיא קולאז' של פסוקי בראשית ותהילים עם פסקאות מ"גן העדן האבוד" של ג'ון מילטון. סוברים כי הלברית הזאת, "הבריאה" שמה, הוצעה להנדל כבר בשנות הארבעים של המאה ה-18, אך הוא היה עמוס מכדי להלחינה.

הקטעים התזמורתיים שבאורטוריה פרוגרמטיים. הם "מציירים" את בקיעת האור מן החושך, את הופעת הפתע של גרמי השמיים, את מאפייני החיות לזניהם ואת שלל רחשי הטבע. אך בראש ובראשונה מדהימה את השומע – עתה כבסוף המאה ה-18 – הדרך שבה תאר היידן את הכאוס. יש הקוראים לפתיחה "פלאית", ויש המכנים אותה "חצופה". קרעי מנגינה עמומי-הרמוניה מתפתלים דרך צבירי צליל ספק-טונליים, ושוב ושוב האוזן זוכה לפתרונות הרמוניים לא צפויים.

 

מבנה האורטוריה הוא זה: בשני חלקיה הראשונים שלושה מלאכים – רפאל (בס), אוריאל (טנור) וגבריאל (סופרן) מתארים את ששת ימי הבריאה. "העובדות" מתוארות ברצ'יטטיבים "יבשים", מלווי קונטינואו בלבד. אחריהם פוצחים המלאכים בהתפעמויות מיפי הבריאה לשלביה, והמקהלה – כצבא מרום – מעצימה את שירת ההלל. בחלק השלישי מחוזות הרקיע מפנים מקומם לגן העדן: אוריאל ממשיך לסקר את העלילה, והסופרן והבס הופכים לחווה ואדם, המצטרפים גם הם לקילוס הבורא.

 

 

התזמורת הקאמרית  הישראלית  עיבדה את היצירה הענקית הזו לתזמורת קאמרית ובהצלחה רבה. וללא ספק שחלק מההצלחה נתון למקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני ולסולנים ואציין שבעיבוד המקור  צויין זמר בס ואילו כאן היה זמר באריטון שממש התעלה בשירה ובנוכחות שלו על הבמה ( פרנץ שְלֶכְט).

 

הקונצרט זכה לברכות של ראש העיר רון חולדאי

וכן זכינו לקטעי קישור  מהמספר מאיר שלו שלא חסר הומור וביקורת במילים השנונות שלו.

בריאת העולם

 

אריאל צוקרמן מנצח | טליה אור סופרן

אלכסנדר קַיימְבָּכֶר טנור | פרנץ שְלֶכְט בריטון

מאיר שלו מספר

המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני

מנצח ומנהל מוזיקלי: רונן בורשבסקי

 

יוזף היידן (1809-1732) האורטוריה "הבריאה"

 

היצירה  מחולקת לשלושה חלקים, כאשר אחרי פתיחת תזמורתית עם אקורדים  עזים המתארים את התהו והבהו שהיה טרם מעשה הבריאה האלוהי ויש כאן תפקיד נהדר לכלי הנשיפה הקטנים לצד הגדולים.

מכאן מתחילה שירת הסולנים כל אחד בחלקו ותפקידו וכולם ממש שירת המלאכים, זאת על כניסת המקהלה המעולה שרק ההגדרה "שלמות והרמוניה" זה מה שציינתי לעצמי.

וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יְהִי אוֹר!"

וַיְהִי-אוֹר.

 

כל יום והבריאה שלו מתוארים על ידי הסולנים

לצד התזמורת שנתנה  ביצוע מדהים ובמיוחד התמקדתי בחליל הצד וכלי המיתר ולא רק.

הצלילים האלו היו אלוהיים מצמררים ומרגשים.

המקהלה כל כך מרגשת בפסוקים:

איחזו בנבל, העירו הקתרוס,

זמרו והריעו בשירת הלל!

הללו את אדוננו, האל רב-הכוח,

כי על שמים וארץ עטה

בגדי תפארת!

והסולן בקול עדין במיוחד מתאר את בריאת הירח..

כך כל שלב בבריאה וכל יום מקבלים ביטוי בשירה , בנגינה ובקולות

 

החלק השני מתחיל בבריאת היצורים

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים:

"יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם,

שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה,

וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ,

עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם ."

 

הציפורים והתנינים ושאר היצורים, לכולם האלוהים אומר פרו ורבו, זכר ונקבה ברא אותם…

ַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה

וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד.

והמקהלה השמימית, בשירה רמה, חגגה את תום היום השישי.

 

ואז מגיע קטע מקהלתי אדיר מרגש וחודר לכל נימי הנשמה:

תמה, הנה, המלאכה הגדולה,

שִׁירוּ לַיהוָה כָּל הָאָרֶץ,

גָּדוֹל יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד

וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר.

הַלְלוּיָהּ! הַלְלוּיָהּ!

 

הפרק השלישי הוא בריאת האדם וחוה מצלע האדם

האדם

עתה מלאנו את ראשונת מצוותינו,

לאל הבורא הודינו,

עכשיו, בואי נא רעיית חיי!

אוליכך, וכל צעד

יעורר שמחות בחזותינו,

יציג פלאים בכל אתר.

או אז תראי

איזה אושר נשגב

העניק לנו האל.

אותו נשבח תמיד,

לו נקדיש לבבותינו, רוחנו.

אחרַי לכי, אוליכך.

חוה

אישי, למענו נבראתי,

מקלטי, מחסי, חיי!

רצונך הן לי הוא חוק.

האל את זאת קבע,

ולשמוע בקולך

מסב לי שמחה, אושר ותהילה.

 

והסיום

סיום – המקהלה והסולנים

המקהלה

הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כָּל-הָאָרֶץ!

זַמְּרוּ כְבוֹד שְׁמוֹ!
הָרִיעוּ לִשְׁמוֹ

בְּקוֹל רִנָּה.

מְהֻלָּל שֵׁם הָאֱלוֹהִים לְְנֵצַח נְצָחִים!

אמן!

 

לא פלא שאדיקותו ואמונתו של היידן התחזקה בתוך תהליר היצירה של הבריאה.

זמרים סולנים:

טליה אור נולדה בירושלים והתחנכה בגרמניה. אחרי השלמת לימודיה – בהצטיינות – באוניברסיטה למוזיקה ולתיאטרון בהמבורג, הייתה לחברה באופרה סטודיו של האופרה הממלכתית של בוואריה במינכן ובתיאטרון הממלכתי של מינכן. בעונות האחרונות גילמה בהצלחה רבה את טטיאנה ביבגניי אונייגין של צ'ייקובסקי בתיאטרון סאו פאולו, גרטל בהנזל וגרטל של הומפרדינק בלָה מוֹנֶה בבריסל, חווה באופרה הרצח הראשון של סקרלטי באקדמיה הקאמרית של פוטסדאם והתפקיד הנשי הראשי בהטיולים של מר ברוצ'ק של ינאצ'ק. באופרה הממלכתית של בוואריה הייתה יֶנוּפָה של יאנצ'ק, ובתיאטרוני בּוֹלְצָנוֹ וטְרֶנְטוֹ הצליחה מאוד כנסיכת הצ'רדש באופרטה של א' קלמן. בליבק הייתה הגבירה הראשונה בחליל הקסם של מוצרט ובבְּרֶמֶרְהָפֶן – נֶדָה בליצנים של ליאונקוואלו. ברפרטואר הקונצרטים שלה באך, אופנבך, שנברג, מאהלר, ר' שטראוס ומלחינים בני זמננו, כגון מוריץ אֶגֶרט וסופיה גוּבַּידוּלִינָה. בדצמבר 2020 עינגה את הקהל בקונצרט חגיגי עם אנדריאה בּוֹצֶ'לִי בדובאי. 132

אלכסנדר קַיימְבָּכֶר, יליד וילאך שבאוסטריה, למד תיאטרון, גרמניסטיקה ומוזיקולוגיה באוניברסיטת וינה ושירה ומשחק בקונסרבטוריון ע"ש גתה בעיר. במקביל השתתף בכיתות אמן של דיטריך פישר-דיסקאו וניקולאי גדה. אחרי הופעת הבכורה שלו (1999) כרוּסְטִיצֶ'לו במרקו פולו של הסיני-אמריקני טָן דָן באופרה החדשה של וינה, זכה בתפקידים מבתי האופרה של קלגנפורט, פוטסדם, זלצבורג, נירנברג, לוצרן וציריך. ברפרטואר שלו קיליאן בהקלע החופשי של ובר, אַנדרֵס בווֹצֶק של ברג, קוּנץ פוֹגֶלזַנג באמני השירה מנירנברג של וגנר, טמינו בחליל הקסם של מוצרט, פֶנטוֹן בפלסטף של ורדי, אלפרד בהעטלף של יוהאן שטראוס והתפקידים הראשיים באורפיאו של מונטוורדי, הצארוויץ' של לֵהָר ואלברט הרינג של בריטן. בשנים 2010-2007 היה קיימבכר חבר באנסמבל האופרה הממלכתית של וינה. בנוסף להופעותיו האופראיות, קיימבכר מופיע באורטוריות וברסיטלי לידר. עד כה הופיע באולמי הקונצרטים של וינה, לינץ, מינכן, זלצבורג, ניו יורק, וושינגטון, תל אביב, חיפה וונקובר. 132

פרנץ שְלֶכְט, יליד עיירה קטנה בבווריה, החל בלימודי שירה באוגסבורג והשלימם באקדמיית מנדלסון למוזיקה ולתיאטרון בלייפציג. הופעת הבכורה שלו בתפקיד פפגנו בחליל הקסם של מוצרט באופרה של לייפציג הייתה ב-2017 ומעונה 2018/19 הוא חבר בהרכב הזמרים שלה. ברפרטואר שלו תפקידים כגון הרוזן אלמוויווה בנישואי פיגארו של מוצרט, פיגארו בהספר מסביליה של רוסיני ודנדיני בלה צ'נרנטולה שלו, בלקורה בשיקוי האהבה של דוניצטי ואנריקו בלוצ'יה די למרמור שלו, ג'ורג'ו ז'רמונט בלה טרוויאטה של ורדי, סיד הכּוֹרֶה בהנערה מן המערב של פוצ'יני, פטר האב בהנזל וגרטל של הומפרדינק, אוטוקר בהקלע החופשי של ובר, מוֹרָלס בכרמן של ביזה, קרוּשִינָה בהכלה המכורה של סְמֶטָנָה ועוד. לשלכט גם רפרטואר קונצרטי רחב ובו – בין היתר – שני הפסיונים של באך, האורטוריה אליהו של מנדלסון, כרמינה בוראנה של אורף, רקוויאם גרמני של ברהמס ומיסה חגיגית קטנה של רוסיני. 130

המנצח: אריאל צוקרמן, המנצח הראשי והמנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית, למד ניצוח אצל יוֹרְמָה פָּנוּלָה באקדמיה המלכותית למוזיקה של סטוקהולם ובּרוּנוֹ וַייל בבית הספר הגבוה למוזיקה במינכן. בשנים 2013-2004 כיהן כמנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הגיאורגית רבת-המוניטין. צוקרמן הוא מהמנצחים המחוזרים ביותר של הדור הצעיר. הוא ניצח על הפילהרמונית של פּוֹזְנָן, תזמורת היידן של בּוֹלצָנוֹ, תזמורת האופרה של נוּרלנד, הופיע בפסטיבל תֶלאוִי בגאורגיה, בפסטיבל מַרְוָאוּ בפורטוגל ועם "התזמורת היפאנית החדשה" והפסנתרנית הגאורגית אֶלִיסוֹ וִירְסָלַדְזֶה ביפן. לפני שנים היה האסיסטנט של איוון פישר, מנצח תזמורת פסטיבל בודפשט, ושיתוף פעולה זה הצמיח הופעות שזכו לשבחים, וכך גם קונצרטים שבם ניצח על הסימפונית הגרמנית ברלין. צוקרמן החל את הקריירה המוזיקלית שלו כחלילן, ועל נגינתו הווירטואוזית זכה בפרסים בתחרויות בין-לאומיות.

Ariel_Zuckermann_byMichael_Pavia_1

הקראה

מאיר שָלֵו, יליד נהלל, עבר בגיל 11 לירושלים עם הוריו, מורים מהוללים, שנטעו בו זיקה עמוקה לתנ"ך וללשון העברית. המורה האגדי אמוץ כהן חיבב עליו את החי והצומח של ארץ-ישראל. אחרי השלמת לימודיו בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים, התגייס לסיירת גולני ונפצע בפעילות מבצעית. באוניברסיטה העברית קיבל תואר ראשון בפסיכולוגיה. בשנות השבעים והשמונים היה עורך, כותב ומגיש בטלוויזיה. שני ספריו הראשונים היו משכב לצים ,(1982) קובץ חרוזים הומוריסטיים, ותנ"ך עכשיו (1985), אסופת מסות שנונות על סיפורי המקרא. מ-1999 שָלֵו מחלק את חייו בין ירושלים לביתו בעמק יזרעאל. ב-1988 פרסם את רומן רוסי, וזה כבש את לב הקוראים. מאז פרסם עוד שמונה רומנים: עשו (1991), כימים אחדים ,(1994) בביתו במדבר (1998), פוֹנטָנֶלָה (2002), יונה ונער (2006), הדבר היה ככה (2009) , שתיים דובים (2013) ואל תספר לאחיך .(2022) לצדם חיבר ספרי ילדים רבים וספרי עיון, המבוססים על הרצאותיו האוניברסיטאיות. כל אלה והטור העתונאי שהוא מפרסם משנות השמונים, זיכוהו באהדתם של קוראים רבים. 150

מאיר שלו חדשה קרדיט לאלעד גרשגורן

מקהלת ברתיני היא גוף הא-קפלה של המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני מייסודם של חגי גורן ורונן בורשבסקי (2009). המקהלה, המונה כ-30 זמרות וזמרים מנוסים, ובהם מוזיקאים מקצועיים ומורים למוזיקה, משמיעה ביצועי א-קפלה מכל עידני המוזיקה האומנותית – למן הרנסנס ועד ימינו – לצד מוזיקה עממית, מוזיקת עולם ויצירות יהודיות וישראליות. המקהלה הופיעה בין היתר עם הקאמרטה הישראלית ירושלים, הקאמרית הישראלית, אנסמבל בארוקדה, הקאמרית של פראג, תזמורת "נובה אמדאוס" מרומא, ו"אָסַמְבְּלֵאָה מֶדִיטֶרָניאָה" משטוטגרט. היא שרה שירת א-קפלה ברחבי הארץ ובפסטיבלים בירושלים ובאבו גוש. בסדרות הקונצרטים שלה מתארחים גופי מוזיקה בעלי מוניטין מן העולם הגדול: מקהלת "יָאוּנָה מוזיקה" מווילנה, מקהלת "אוֹרֵיאָה" מז'יטומיר, אנסמבל VOCES8 הבריטי ועוד. ב-2012 ערכה המקהלה סיור קונצרטים ברומא ובדרום איטליה, ב-2014 בפראג ובווינה וב-2017 בבורגונדי, שם ביצעה בין היתר את הפרויקט המיוחד שיזמה "קרובים במזרח". בספטמבר 2022 מתוכנן למקהלה סיור בוונציה, במנטובה ובנירנברג.

הללויה , קונצרט נדיר במחוזותינו.

 

 

 

שתפו את הפוסט!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email