אמש צפיתי באחד המופעים הנפלאים שפתחו את פסטיבל פליציה בלומנטל למוזיקה החוגג 20 שנה.
המופע הוא אנסמבל "ל'ארפג'אטה" במופע מדיטרנאו. זו ההופעה רביעית שלהם בישראל ולא נותר לי לשאול איפה הייתי ואיך החמצתי. אני אומר לכם שזה מופע מוסיקלי של כלים, אנשים ובמה, זמר שיש לו קול זמיר מיוחד, וינצ׳נזו קאפצוטו, בעל קול אלט ייחודי שכמותו טרם שמעו, אבל גם הופעה, משחק ותנועה. אין דברים כאלה.
תקשיבו לקול הזה:
https://www.youtube.com/watch?v=43OFgLBVxhU
https://www.youtube.com/watch?v=8uDAEZSKWh8&list=PLYmwFR_XLSpbIUC9J-C_RjJyW1uZ_c7fk
"מדיטרנאו" הוא מסע מוזיקלי ברחבי אגן הים התיכון ובו חיבורים וערבובים מרתקים של תרבויות מדרום איטליה מזרחה ליוון ולטורקיה ומערבה, לספרד (מיורקה וקטלוניה) ופורטוגל.
https://www.youtube.com/watch?v=rm7GmGXgEfE
"מדיטרנאו" כלומר "הים התיכון" הוא כותרת האלבום שהוציאה לאור קבוצת "ל'ארפג'אטה" בשנת 2013. נקודת המוצא של האלבום היתה להציג את השירה והמחולות שמקורם איטלקי כפי שבוצעו בידי האוכלוסיה היוונית בסלנטו שבדרום איטליה. בתוך כך הוקסם האנסמבל מעירוב התרבויות – האיטלקית והיוונית והתכנית הורחבה לאזורים נוספים הקשורים לתרבויות הללו. באלבום זה מקובצים, איפוא, שירים, מחולות ונעימות שהמכנה המשותף להם הוא לא רק גאוגרפי (הים התיכון, הידוע כ"איזור עצי הזית") אלא גם אתני-תרבותי, כשהמוטו של התכנית הוא "הים אינו מפריד בין תרבויות אלא מחבר אותן".
זהו אכן מופע מוסיקה בין איטליה לספרד עם כלים מיוחדים ונגנים מוכשרים אבל את ההצגה בנוסף לזמר הנדיר "גונבת" הרקדנית המשגעת ואולי גם "משוגעת, אנה דגו. הריקוד שלה אינו ניתן לאפיון, זה ריקוד של בלבוסטה איטלקיה חמת מזג ויצרית שלא עושה חשבון לאף אחד! היא סוחפת גם את הזמר לרקוד איתה ומלהיבה גם את הקהל! זה מטורף מה שהיא עושה על הבמה.
https://www.youtube.com/watch?v=ObgBR2RIzjE
אנה דגו,
אנה דגו החלה את הקריירה שלה כשחקנית. היא למדה בבית ספר למשחק של Teatro Satbile ("התיאטרון הקבוע") של העיר גנואה, איטליה, והחלה להופיעה כשחקנית בהצגות תיאטרון. בשנת 1995 הופיעה במחזה "טנגו ברבארו" מאת הכוראוגרפית אדריאנה בורילו ובעקבות זאת בחרה להמשיך את הקריירה שלה כרקדנית בתאטרון מחול. מאז שנת 2002 היא מופיעה בקביעות עם "ל'ארפג'אטה".
האנסמבל מנגן יצירות מוכרות וגם לא מוכרות כשהדגש הוא על מוסיקה עממית עם דגש חזותי ואופי בארוקי המקבל ביטוי בכלים הבארוקיים המיוחדים. מרבית הקטעים הם מאוצר המוסיקה העממית של דרום איטליה, מוסיקת מהגרים מיוון וגם של מלחינים ידועים כמו מונטווורדי, פאלקוניירי, מטייס ועוד אחרים עם השפעות מוסיקליות.
הרשים אותנו הנגן שבמרכז הבמה עם כלים מיוחדים להקשה, תופים, טמבורים וקסטניאטס ועוד. יכולת וירטואוזית נדירה ומהממת.
אנסמבל "ל׳ארפג׳יאטה" (צרפת/אוסטריה/איטליה) נוסד בשנת 2000 על-ידי קריסטינה פלוהר במטרה להחיות רפרטואר לא מוכר ולהתמקד ביצירות מתחילת המאה ה-17, כשהדגש הוא באלתור, בשירה בזיקה למוזיקה העממית ובצד החזותי של הקונצרט.
חברי האנסמבל הם הנגנים, כולם סולנים מהוללים והזמרים המופיעים איתם הם אורחים הנמנים עם זמרי בארוק בולטים, שכל אחד מהם תורם בקולו ובאישיותו לפרשנות של השירים.
מאז שנוסד זוכה האנסמבל לתגובות נלהבות מהקהל ומאנשי המקצוע ומופיע בקונצרטים ובפסטיבלים רבים בעולם. בשנת 2012 אף הוכרז כאנסמבל הבארוק הראשון של אולם קרנגי, ניו-יורק.
בפסטיבל פליצייה בלומנטל זוהי הופעתו השלישית.
האנסמבל הוציא עד כה יותר מתריסר תקליטורים שהתקבלו בביקורות יוצאות מן הכלל.
קריסטינה פלוהר, תיאורבו וניהול מוזיקלי
המייסדת והמנהלת המוזיקלית של ל׳ארפג׳יאטה נכבשה למוזיקת רנסנס ובארוק במהלך לימודיה כנגנית גיטרה קלאסית באוניברסיטה של עיר מולדתה, גראץ שבאוסטריה. משם עברה לקונסרבטוריון המלכותי של האג והתמקדה בלימוד נגינה בלאוטה, בתיאורבו, בגיטרת בארוק ובנבל בארוק.
בשנת 1992 סיימה את לימודיה לתואר במוזיקה עתיקה וזכתה בפרס בתחרות המוזיקה של מאלמה כחברת אנסמבל "לה פניס". בשנת 1992 עברה לפריז, שם ניגנה כסולנית ועם אנסמבלים רבים.
משנת 1993 היא מלמדת בקביעות בכיתת אמן באוניברסיטה של גראץ ומשנת 1999 היא פרופסור לנבל בארוק בקונסרבטוריון המלכותי בהאג.
וינצ׳נזו קאפצוטו, שירה
וינצ'נזו קאפצוטו הוא זמר ורקדן. הוא היה רקדן ראשי בבית האופרה "סן קרלו" שבנאפולי, "הבלט המלכותי האנגלי", "בלט ארגנטינו" ובחברות אחרות, עבד לצד כוריאוגרפים ידועים (ביניהם אוהד נהרין), וזכה בפרסים רבים, בעיקר על הפצת התרבות האיטלקית ברחבי העולם.
הוא מופיע עם אנסמבל "אקורדונה" האיטלקי למוזיקה עתיקה (שהקים, בין השאר, הזמר מרקו ביזלי, שהופיע בעבר בקביעות עם "לארפג'אטה"), ועם תזמורת הבארוק האירופית והשתתף בסיבוב הופעות באירופה בריקוד ובשירה של שירים מסורתיים וקלסיקה מהבארוק.
מאז 2010 הוא משתתף בקביעות כזמר-אורח בהקלטות ובהופעות של "לארפג'אטה". קולו הגבוה ואיכות שירתו תואמים היטב לתפיסה האסתטית של האנסמבל.
ל׳ארפג׳אטה – קריסטינה פלוהר
(אוסטריה / צרפת / איטליה)
וינצ׳נזו קאפצוטו, אלט
אנה דגו, מחול תיאטרלי
דורון שרווין, קורנט
ג'ודית סטינברינק, כינור בארוק
יוסף מריה מרטי דוראן, תאורבווגיטרת בארוק
סרגיי סאפריצ׳ב, כלי נקישה
פרנצ׳סקו טוריסי, צ׳מבלו וכלי נקישה
קריסטינה פלוהר, תיאורבו וניהול מוזיקלי
מרבית הקטעים בתכנית הם מאוצר המוזיקה העממית של דרום איטליה, מהאזורים שבהם שגשגו מאות שנים אוכלוסיות של מהגרים מיוון עוד מהעת העתיקה (וכונו גם "יוון הגדולה"). לכן שפת השירים היא בדיאלקט המכונה "גריקו" – כלומר יוונית עתיקה מעורבת באיטלקית, שבכל כפר יש לו דיאלקט ייחודי שמאפייניווהיגויו משפיעים גם על המוזיקה.
לצידם משולבים בתכנית קטעים מאת מלחינים ידועים ממוצא איטלקי או שחיו באיטליה: מונטוורדי, פאלקוניירי ו-מטייס האיטלקיים, קאפסברגר הגרמני-איטלקי והמדען היישועי ממוצא גרמני אתנסיוס קירכר. זאת במטרה להבליט את ההשפעה ההדדית של המסורות השונות זו על זו במוזיקה ולהדגיש את האפיון העממי של הזימרה והריקוד.
המרכיב המהותי בביצוע של "לארפג'אטה" הוא האלתור, הן בנגינה משותפת והן בקטעי סולו – המאפשרים גם להתרשם מהווירטואוזיות של הנגנים. ההגשה ברצף, בלי הפסקות, נועדה להדגיש את הקשרים שבין הקטעים השונים ואת יחסי הגומלין בין הנגנים לבין הזמר והרקדנית והמופע כולו מבויים בקפדנות ונתפס כיחידה מוזיקלית-תאטרלית לכידה.
פסטיבל פליציה בלומנטל למוזיקה, מהפסטיבלים הותיקים והמוערכים בישראל, מציין השנה 20 שנות פעילות מוזיקלית ענפה. השנה, לראשונה נערך הפסטיבל ללא המייסדת אנט סלין, בתה של הפסנתרנית פליציה בלומנטל שנפטרה ביוני 2017. במשך 19 שנים רצופות ניהלה אנט סלין את התכנית האמנותית של הפסטיבל ומימשה את אהבתה לאמנות ואת רצונה להביא מוזיקה על כל גווניה, ברצף של אירועים שמשוחחים אחד עם השני בסגנון, ביצירה, בביצוע ובתקופה.