קן לואץ' הבמאי אומר " זה סיפור שמעלה נושאים רבים, משנה את התפיסה שהשמאל הוא נגד כל הנאה ושמחת חיים, ומצד שני את כוחה של הכנסייה המאורגנת נגד כל פעולה המנוגדת לתפיסותיה, ואת עוצמת כוחה של התאגדות הדתית. הכנסייה והמדינה הם סוכנים של הדיכוי."
השנה היא 1930 ג'ימי גארלטון חוזר לכפרו לאחר גלות של 10 שנים בניו יורק, ב- 1921 היה חטאו של ג'ימי גארלטון בכך שבנה מועדון ריקודים בצומת כפרית באירלנד, מקום בו אנשים צעירים יכלו לבוא לדבר, להיפגש, להתווכח ללמוד ולחלום, ויותר מכל לרקוד וליהנות. ככל שגדלה הפופולאריות של המקום, הוא עורר את חמתם של אנשי הכנסייה והשלטונות ואילץ את ג'ימי לסגור את המועדון ולברוח לאמריקה. כעת משחזר שוב, הוא מגלה שהמצב שם בכי רע, האיכרים עניים ומנוצלים בידי בעלי האדמות, כשלצדם עומדים אנשי הדת.
ג'ימי מנסה לעזור לתושבים על ידי פעילות פוליטית וכן על ידי פתיחה מחודשת של מועדון הריקודים שהיה סגור ( נסגר ) מאז נסע לניו יורק. כל מה שהוא מנסה זה להביא מעט שמחה ובידור לצעירים שאין להם מה לעשות בערבים. המקום מיד מושך אליו אנשים ומתנהלת שם גם פעילות תרבותית ענפה, לימוד ספרות ציור ואפילו איגרוף שלא לדבר על ג'ז ובלוז, אך גם מעורר את חמתם של אנשי הדת, הכומר ובעלי הממון והכח שמכנים אותו קומוניסט! ואילו הכומר מכנה אותו אנטיקרייסט , צמד מילים זה קומיניסט ואנטיקרייסט זה מתכון מעולה לעורר גל מחאה ולעורר שנאה בין הצדדים ולקטב אותה.
אני זוכר בילדותי בשנות ה 50 כאשר היו אומרים על ילדים שהאבא שלהם קומוניסט, מצבם בשכונה לא היה טוב. בשנים בהם הסרט מתקיים על אחת כמה וכמה.
הסרט מדגיש את התפיסה שתרבות וידע זה נכס של הכנסיה וברגע שמישהו מנסה לאיים על מהות הכח הזה העוצמה של הקיטוב מאפשרת שימוש בכל האמצעים ולכנסיה באירלנד אפילו בישוב נידח חזקה מאוד, נוסיף על כך את היותו של ג'ימי דמות פוליטית שמאלנית מול בעלי הקרקעות הקיטוב עולה לעוצמות שהכל מותר! חופש הביטוי מהווה איום בפני אלה המחפשים לשלוט באחרים.
הנוף הוא מאד חשוב בסרט. הנוף באזור המיוחד הזה של אירלנד. כל האווירה, הערפילים, העצים והצמחייה, כמו כן המוסיקה, בג'אז והלהקה המקומית מוסיפים ובונים את האווירה התואמת. נוסיף לכך דמויות ציוריות כמו האם של ג'ימי ואחרים תושבים שלוהקו לתפקידים ולהמון שמסביב יוצרים סרט מאוד אמין במסר שלו.
הרוח שמחברת בין התושבים שנרתמים ומוכנים לעזור זה לזה ולג'ימי , אנשים שמבינים מול מה הם ניצבים אבל לא מרםפים זה משהו שמחמם את הלב באווירה הקשה של הרדיפה והדיכוי של אדם או אנשים שנלחמים על העקרונות שלהם ומשלמים על כך. איך אומר שם הכומר הצעיר על ג'ימי " לאדם הזה יש יותר אומץ וכבוד עצמי מאשר לכולכם יחד "
ג'ימי ידע שברגע שיפתח את המועדון השלטונות ירדפו אותו. זה או להפנות עורף לפוליטיקה או לחזור על הכל שוב מחדש. הוא הבין את המאבק של המעמדות ושהעימות הוא בלתי נמנע. הוא מותש אחרי 20 שנה של סיורים בעולם והוא רוצה להיות לצד אמו ולסייע לה, אבל מה עוד הוא יכול לעשות. אם אתה אדם פוליטי אין לך ברירה.
מה המחיר שג'ימי שילם עבור דעותיו ופעילותו זה כבר צריכים לראות בסרט.
המועדון של ג'ימי
סרטו של קן לואץ'
Jimmy's Hall
A Film By Ken Loach
התחרות הרשמית פסטיבל קאן 2014
צוות
בימוי : קן לואץ Ken Loach
הפקה: רבקה או'בריין Rebeca O'brien
תסריט פול לברטי Paul Laverty
עיצוב: פרגוס קלג
צילום: רובי ריאן
עריכה: ג'ונן מוריס
מוסיקה: ג'ורג' פנטון Jeorge Fenton
שחקנים
ג'ימי : בארי וורד Barry Ward
מוסי" פרנסיס מקי Francis Magee
אליס: איילין הנרי Aileen Henry
אונה : סימון קירבי Simone Kirby
האב שרידן : ג'ים נורטון Jim Norton
האב שיימוס : אנדרו סקוט Andrew Scott
המפקח אוקייך : בראין פ או ביירן Brian F O' Byrne
הפקה בריטית צרפתית 2014, תרגום לעברית ואנגלית, 109 דקות
הסרט מופץ על ידי סרטי אורלנדו
החל מה-28 באוגוסט בבתי הקולנוע "אורלנדו סינמה" בבית ציוני אמריקה ובמוזיאון ארץ ישראל וברחבי הארץ .