זה מכבר צפינו במופע המחול של להקת המחול ההולנדית אינטרודאנס אם לסכם את המופע: מצוינות במחול, קלסיקה.
הלהקה נוסדה בשנת 1972 על ידי טון ויגרס והנס פוקין בעיר ארנהם שבמערב הולנד והוקמה במטרה לחשוף בלט בפרט ומחול בכלל, לקהל רחב ככל האפשר. בהתאם לכך מקפידים מנהלי הלהקה על רפרטואר המשלב יצירות מופת שהפכו לקלאסיקה לצד יצירות עכשוויות של כוריאוגרפים צעירים ומובילים. ובהחלט מורגש הקו הזה שנע בין מחול קלאסי למחול מודרני, כאשר הביצועים הם מדהימים.
החלק הראשון " משיח " היה החלק היותר קלאסי ואחד המדהימים שראיתי, כוריאוגרפיה מעולה תלבושות שטרם ניראו על הבמה ותנועה ודיוק של הרקדנים להדהים.
ה כוריאוגרפיה של אד ווב ליצירתו המפורסמת של המלחין האנגלי בן תקופת הבארוק, גאורג פרידריך הנדל. בעבודה זו יצר אד ווב, הכוריאוגרף עטור הפרסים של הבלט ההולנדי, מחול של ניגודים ויזואליים: לבן ושחור, אור וחושך, טוב ורע, יחיד וקבוצה, תוך שהוא ממזג את הבלט הקלאסי עם הפולקלור הקריבי.
כוכב נופל במחול הזה הרקדנים שסיימו את " משיח " עוברים בחלקם לשורה הראשונה בין הצופים ותוך כדי מחול הרקדניות הם מזנקים ועולים לבמה.
החחים חולפים כהרף עין כמו כוכב נופל זה המוטו של הכוריאוגרף : גאיטנו סוטו (מברצלונה, כוריאוגרף הבית של הלהקה, אשר בעקבות הצלחתו המטאורית הפך לאחד היוצרים המבוקשים באירופה ובארה”ב), מוסיקה: גורג' איבנוביץ גורדייף (מיסטיקן ומורה למחול ממוצא יווני ארמאני) . היצירה המבוצעת ע"י 8 רקדנים הינה יצירה עתירת רגש ומסתורין, עוצמה , תשוקה ומורכבות פסיכולוגית, מחווה של הכוריאוגרף הספרדי סוטו לאביו .
לגבי היצירה , מות הברבור , כאן גרסה שונה מזו שאנו רגילים לה, מחול שנוצר לבלרינה מבוצע כאן על ידי רקדן שרירן, גמיש שמפגין כישורים בלעדיים על הבמה. הכוריאוגרף האיטלקי, מאורו דה קנדיה, ליצור ביצוע עכשווי ע"י רקדן גברי לסולו הבלט הקלאסי המפורסם למוזיקה של המלחין הצרפתי סן סנס. "הברבור הגווע" הכוריאוגרפיה: מאורו דה קנדיה שהוא אחד הכוריאוגרפים העכשויים הפוריים והמצליחים ביותר כיום בהולנד ובגרמניה . הרקדן מארק בוג'אנדר.
דואט נפלא הוגש לנו ביצירה " מעבר " זוג רקדנים הגיש קטע נפלא, בכלל בקטעי המחול אתה יושב וכח קטע שחולף אתה אומר זה מעולה, זה מצוין, ובאמת כל קטע הוא ייחודי ויש בו בנון תנועה, גמישוץ, קואורדינציה של הרקדנים, שלמות! זהו ריקוד שמסמל פרידה ואת ההמשך. הכוריאוגרפיה של טון ויגרס, מייסד ומנכ"ל להקת אינטרודאנס למוזיקה של כריסטופר ויליבלד גלוק , אחד החשובים במלחיני האופרה בתקופה הקלאסית. הריקוד נוצר במקורו לבקשת אחד התעשיינים החשובים בארנהם אשר רצה לציין בצורה מיוחדת את פרידתו מהחברה בה עבד שנים רבות ואת המעבר לעבודה אחרת , למקום אחר, נקודת מעבר בחיים.
המחול " אבדן הגוף " שהמוסיקה שלו קרובה אלינו למזרח התיכון ממש החל במחיאות כפיים של הקהל שנסחף לתוך המוסיקה. דואט אהבה לוהט
מדובר בכוריאוגרף ספרדי ידוע ביותר, נאצ'ו דואטו לשיר נשמה אנדלוסי המבוצע ע"י הזמרת הקטלונית, מריה דל מר בונט. הינה מוסיקלית מאד ומבטאת את אמונתו של דואטו כי המוזיקה הינה נקודת המוצא ליצירת מחול ואף קודמת לריקוד עצמו. בהתאם לסגנונו של דואטו, יצירה זו הינה דינאמית מאד, מלאת שמחת חיים ומרובת תנועות.
הסיום של כל רקדני הלהקה במחול "הוויכוח" (DEBAT) מאת הכוריאוגרף ומייסד להקת אינטרודאנס, טון ויגרס למוזיקה של פליירק. היצירה היא דו שיח תנועתי בין שני רקדנים המתפתח ומתרחב לוויכוח כללי שבו משתתפת כל הלהקה.
זהו ביקורה הראשון של הלהקה בארץ, דמות מפתח ראשית בלהקת אינטרודאנס הינו טון ויגרס אשר ייסד אותה ומשמש כיום כמנכ"ל. ב 40 שנות קיומה של הלהקה ייצר ויגרס למעלה מ 50 יצירות מחול. הישגיו זיכוהו בפרסים רבים בהם האות היוקרתי ביותר בהולנד, " אביר מסדר האריות המלכותי ההולנדי". לרגל יום הולדתו ה 65 שנחגג ב 2012- הוענק לויגרס פרס העיר ארנהיים על הישגיו בפיתוח הלהקה תרומתו הגדולה לעיר. הוא גם עמד במרכז הסרט הדוקומנטרי " הכרה לבסוף" (Recognition at last ) שהופק לרגל יובל ה-40 ב-2012 ע"י הבמאי באס ברקאוט. כיום מונה הלהקה 32 רקדנים הנחלקים לשני הרכבים המופיעים ברחבי הולנד ובעולם.