הפעם השתתפתי בערב שירה בציבור עם אילנה כץ בשיריה של יפה ירקוני ז"ל שנפטרה בחודש האחרון, ובשירי משה וילנסקי שרגשו אותי עד מאוד. זמרות אורחות היו הדו וואפ גירלס שממש הציתו אש בקהל המתלהב.
מאחר ויפה ירקוני כונתה זמרת המלחמות, אין אחד שיכול לומר שאינו מכיר ומוקיר את שיריה.
היה זה טבעי שערב זה יוקדש בחלקו הראשון לשיריה המרגשים. ואילנה עושה זאת בטבעיות ומקצוענות תוך שילוב הקהל וזמרים מוכשרים מתוך הקהל כמו עזרא ואחרים שקשה לי להיזכר בשמות. הגדילה ואמרה מילים על יפה ירקוני ובדידותה בשנים האחרונות המשוררת אילנה קליין.
בשנים האחרונות השתתפתי בכמה וכמה ערבי שירה בציבור, אפילו היה לי מנוי בכפר סבא, תתארו לכם לנסוע מראשון עד כפר סבא לערבי שירה בציבור ואז תחשבו, יש לו ערבי שירה בציבור קל"ב והוא נוסע לכפר סבא. והאמת שגיליתי את בת ים בדרך אבל ברגע שהתחלתי ללכת לערבי השירה בציבור בראשון לצון ובמיוחד אצל אילנה כץ הבנתי שזה מתאים לי ולא רק בגלל הקרבה הגיאוגרפית. אז למה? כי השירים אצל אילנה כץ לא מכובסים!
טוב אין מה לעשות כשאילנה התחילה לשיר את עגלה עם סוסה חזרתי הרבה מאוד שנים לאחור.
רק שאלתי את עצמי שאלה. בעצם שמתם לב לעובדה שאין שירים שמתאימים לשירה בציבור, פרט לאלו שנכתבו והולחנו לפני דור?
על כל פנים אני ממליץ לכם לבוא ולהמשיך לשיר עם אילנה כץ ולהדבק בחיידק הזה: שירה בציבור.
לכל אירוע כזה ( גם אצל האחרים) נלווה בחצי השני אומן אורח או הופעה, בפעם הקודמת שהייתי אצל אילנה זה היה בני סילמן והקולות של פיראוס ( שגנב את ההצגה ) וכעת משהו חדשני וחדש לי: " הדו וואפ גירלס " שלישית בנות מקסימות ונגן פסנתר שהוא גם המעבד שמגישות תכנית שנקראת " בין שיקגו לשנקין " כנראה הן באמת שינקינאיות, חתיכות, מצחיקות מלאות תנועה וחינניות.
השלוש הן : אלה תדמור, נעמה נחום, ואנה שפיץ. ואילו המעבד והמלווה בפסנתר הוא דותן בראודה.
וגם דותן בראודה פצח בשיר
המופע מוגדר כווינטג' מוסיקלי במופע קברט, הבנות מחליפות תלבושות ועושות לך עיניים, וקולות וגם שיחות שאתה לא נשאר אדיש
קלסיקה נוסטלגית שהפצצה באה בשיר" ביי מיר ביסט טו שיין" ולא רק.
פשוט מדהימות .
