יום סיור מקצועי עם השפים ומנהלי מזון ומשקאות של רשת קראון פלזה.
במילה אחת: מצוינות. זה הסיכום שאני יכול כעת להעניק ליום הזה שדורון דוד סמנכ"ל קראון פלזה והשף אייל רוזנברג הזמינו אותי להשתתף בו .
מסתבר לי שקראון פלזה סיטי סנטר זה באמת המרכז של העניינים. לפי מה שהבנתי קדמה לפגישה שלי עימם סדנה בנושא בצקים של פילסברי וסדנת שוקולד קטנה .
על כל פנים הצטרפתי עמם לנסיעה די ארוכה למשק "יעקבס"
הדרך הייתה מעניינת מאוד, כי מאחורי ישב השף דימיטרי ואקיף עימו ניהלתי שיחה ערה.
ולפני ישבו שתי בחורות מוכשרות שניכר בהן שהן בעניינים, ריקי מוארב מנהלת מזון ומשקאות של קראון פלזה חיפה ( עדין לא הייתי שם!). ומיכל חכימיאן מנהלת המזון והמשקאות של סיטי סנטר.
כעת, משאני חושב על זה כמנהל איכות שיודע מה זה הדרכה, הכשרה והעצמת הידע, אני יושב וקורא בטאון שהגיע לידי " אשנב למכללת הולידי אין" אני מציץ פנימה ורואה סדנת קונדיטוריה.מפגשי ספריה, בית ספר לברמנים, ניהול אירועים, ועוד אני מקבל את ההבנה שאני יושב עם מקצוענים!
הסיור במשק יעקבס עליו אכתוב פוסט נפרד היה מאלף, זו לא מליצה והתחנפות, פשוט כשיצאתי משם לא הבנתי מדוע אנשים מביאים גאודה מהולנד או מנצ'גו מספרד. אני אומר לכם שיש כאן מפעל גבינות בוטיק מעולה, וטעמתי וגם התרשמתי.
על כל פנים הדריכו את הקבוצה על כל תהליך ייצור הגבינות הקשות וחדרי ההבשלה ומה שהדהים זה היחס 1:10 שמפיקים גבינה מחלב, וזמן ההבשלה. ואני לא רוצה לרשום נתוני תפוקת חלב שמשתמשים שם וגם לא הייתי רוצה להיות פרה או כבשה בסביבה, אולם מעצם היחס הזה אפשר להבין כמה חלב צריכים על מנת להפיק את כל הגבינות שמייצרים שם.
הסבירו לאנשי האוכל על הכנסת החיידקים והאנזים ועל ההמלחה של הגבינות וחדר עובשים.
ואז נכנסנו לחדר הבשלה של הגאודה, כאן אתה מתחיל לקבל פרופורציה.
בתום הסיור ישבנו לטעום, יצא לי בעיקר לטעום מנצ'גו וברי ויוגורט פרג וגם חמאת עיזים או מה שזה לא היה וזה היה מעדן.
משם הסיור המשיך למושב עולש, לא שמעתי עליו וכבר רשמתי פלוס לאייל שהביא אותי לשם.
כי מדובר במשתלה הנמצאת בחממה ב"משק תשובה" המגדלים עלי מיקרו חסות ועוד.
מדובר כאן בחקלאות שונה, הידרופונית עם מצע מיוחד. מגשים, מגשים על שטחים נרחבים עם שטילים זעירים של עלי מיקרו וצמחים אחרים , גם ורדים ראיתי שם, אבל החסות שמגדלים שם מדהימות וטעימות, טעמתי אלא מה.
טעמתי גם גרגר נחלים טרי, טרי . פטרוזיליה מעולה וכוסברה רוקט ועלי בזיל, וכל מיני מיקרו שאני רגיל לראות כקישוט לאוכל במסעדות.
בתום הסיור דורון ארגן ארוחה אצל צ'צ'ו בנתניה. אני שמעתי המון על צ'צו בנתניה בשוק.
אני לא הולך איפה שיורים! אבל המסעדה הזו של מזל האם שמבשלת נפלא נמצאת במתחם יכין
(גיבורי ישראל 17, מתחם יכין, פולג,נתניה ) ואני ממש בכיתי כשראיתי את הסירים על הפתיליות, וזלגתי כשעזבתי.למה לפתוח שני סניפים בנתניה ולא לפתוח אחד בראשון. איזה אוכל, איה תבשילים ניצבים על הפתיליות, תאמינו לי שאם הייתם מבינים באוכל גם לכם היה בא לבכות מהתרגשות.
המקום שוקק חיים הקליינטים ממתינים בחוץ ברביעיות, ואי אפשר לצלם את מזל כי היא רצה מכינה את הצלחות לפי הזמנת הלקוחות. איסלמו אדאייק מזל, מתי את קמה בבוקר?
מה אכלנו?
סלטים תוצרת בית, צי'רשי סלט הדלעת הנהדר, חצילים סלט אפונה? פלפלים, כרוב, סלק, גזר, ואפילו חומוס! חומוס זה טריפוליטאי?
אבל התבשילים. O.M.G הייתי המום. יצא לי רק לאכול קוסקוס אוורירי שלא פגשתי מעולם.
שעועית עם מנגולד נפלאה ושעועית עם בשר ברוטב אדום מפלפל צ'ומה שהעניק חריפות נפלאה.
ואז הגיע הרגע ועל השולחן הונחה צלחת במיה עם בשר ואותי אפשר לקנות בבמיה. דורון שואל למה אני לא אוכל? כנראה הבחין שאין פירור על הצלחת שלי. כי אני לא יכול להרשות לעצמי להשאיר טיפה בצלחת. ואז מגיע המפרום וחצילים ממולאים, מזל!!!!!!!!!!! תלמדי אותי להכין מפרום , אני אשטוף את הכלים. וגם מעיים ממולאים . עקב הצורך של השפים של אילת לחזור
ובכלל השעה התקרבה לשעת השין במטבחים של המלונות הפסקנו. לא לפני שארזו לנו עוגות סולת טריפוליטאיות לדרך.
אני לא אספר על הפשלה שהיית לי כשאני משבח לפני דורון את הסושי של פאסיפיק בעוד השף שלהם מוטי יושב משמאלי. אופס.
לדעתי הבחירה הזו הייתה מרגשת מכל מסעדת יוקרה שהייתה נותנת לנו דוגמית עם שם צרפתי.
תודתי נתונה לדורון לאייל ולכל האנשים הנפלאים שיצא לי להכיר.
קראון פלזה בהחלט ראוי לקראון!.