13 באוקטובר 2024 14:03
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מפגש שפים אמריקאים בפאוזה PAUSA

 

 

העולם הפך מזמן לכפר גלובלי אחד, האינטרנט והפייסבוק הפכו אותו לשדרה רחבה אחת.

בעת סיור שלי בצפון וכמובן כתיבת סטטוסים וצ'ק אין, קיבלתי הזמנה לבוא לפאוזה בשאר ישוב

( אם אתה כבר בסביבה ) למפגש עם שפים אמריקאים ובלוגרית אוכל אחת ( תותחית) שמלווה אותם.

 

מהות הפגישה היזומה על ידי גורמים שונים ומשרד התיירות היא להפגיש שפים מובילי דעה

הכותבים בז'ורנלים, באינטרנט ומופיעים בטלווזיה וכנ"ל הבלוגרית שהתלוותה אליהם, עם הקולינריה בארץ ישראל.

 

תחילת מסעם היה בשוק מחנה יהודה ומסעדת מחנהיודה שם פגשו והתרשמו מאורי נבון והמסעדה. וגם באיקליפטוס הם ביקרו. אכלו אוכל כורדי בצפרירים. בהמשך אחרי פאוזה הם שמו פעמיהם לחיים טיבי, לאורי בורי בעכו ואני יודע שיש להם תכנית לבקר את שגב ועוד.

אישית כמי שמכיר את עינת ואביגדור רותם מקרוב ואת פעלם בעולם האירוח והקולינריה וגם כמרכזים את ה SLOW FOOD בצפון אני מלא התפעמות והערצה על הבחירה בפאוזה לארח

ועל הארוחה השיח ובכלל.

 

ובכן על איזה נפשות אני מדבר בכלל?

 

למזלי הבלוגרית Cheryl Sternman  זוכת 2012 Winner / Best Culinary Blog

כותבת תוך כדי המסע כך שיש לנו אינפורמציה.

 

Hugh Acheson   מג'ורג'יה, שף, מסעדן ומחבר, אדם מאוד מרשים בידע הקולינרי שלו, ובכלל. תוכלו למוד מעט עליו מהקישור . אם תרצו להתעניין ברכישת הספר שלו אז כנסו לכאן.

 

משתתף נוסף בארוחה ובסיור Viet Pham מסאלט לייק סיטי, גם הוא מסעדן.

 

Maury Rubin הוא איש הבייקרי מתמצא מאוד בנושא האפיה והבצקים והפטיסרי ובכלל איש מאד רציני בתחום. גם הוא כתב ספר בתחום התמחותו. וכן הוא ניו יורקי.

 

והאחרון Ben Ford מקליפורניה, מסעדן גריל אמריקאי בשרים שמאוד הרשים אותי בגישתו הרצינית לנושא. הוא גם כוכב טלוויזה .

 

ואחרונה שוב Cheryl Sternman שפרט לבלוג שלה כתבה ספר

 

זהו כעת אם אתם סקרנים עבודת המחקר עליכם.

ולאחר ההיכרות נעבור לארוחה והאירוח

 

אחרי קבלת הפנים והרמת כוסית לימונצ'לו מהלימונים של אביגדור וקצת היכרות הדדית, טעמנו מתאבנים בצורת גבינת חלומי נפלאה, שקדים ירוקים חמוצים , משהו שטרם אכלנו בחיים וזה נפלא. וגם אשכי טלה מסכן. איך שהוא השיחה עברה ליצור נקניקיות. התיישבנו לארוחה. אני חייב לציין כי סגנון הארוחה די מוכר לי, כנראה שאביגדור מעדיף ללכת על בטוח.

 

לחם  מקומי ( מאפיית פוקצ'ה) ומלח מיורן ( כנראה לברכת המוציא )

יינות מקומיים שליוו את הארוחה, ביניהם היה קברנה סובניון של יקב גלילאו. וקברנה סובניון של יקב שטרן.

אני הבאתי עימי יין של יקב לוריא – גרנד ויטל, בלנד של קברנה סובניון, מרלו וקברנה פרנק, שחשבתי שזכה בפרס, כעת כבר לא ברור לי רק ברור לי שלא נותרה טיפה בבקבוק.

 

 

והתפתחה שיחה על SLOW FOOD נושא שכלל לא זר להם בארה"ב. זה הוביל את השיחה למגדלי ירקות ואולי גם לגינה הקטנה של אביגדור

 

פתחנו במרק דלעת כי הרי זה בדיוק מתאים לחג…

מנת הפתיחה של אביגדור היא סורימי מבשר דג זהבון עם בייביי שרימפ גם זה ברוטב של לימנצ'לו וזעתר טרי שמעניקים טעמים ורעננות למנה.

 

לרענון טעמים הוגש סורבה מנגו

 

כאן החלה שיחה ערה על שפים שמופעים בטלוויזיה, נשאלה שאלה : האם שף שמופיע בטלוויזיה בקביעות בעצם נוטש ועוזב את המטבח שלו? מהר מאוד השיחה עברה לשכר של שפים וטבחים

מול יוקר המחיה והצורך לבנות ולהכשיר שפים צעירים, כאלו שיהיו נאמנים למקום שמכשיר אותם וחונך אותם כך שיחזירו את ההשקעה ולא ינטשו על מנת להתקדם, התקדמות זה גם לעזוב אל לוס אנג'לס לטובת ניו יורק.

 

נשאלה שאלה על אומדן להצלחה של מסעדה? האם הופעה בתכנית טלוויזיה זה האומדן?

יש בארה"ב 2500 מסעדות מעולות, מצוינות, אבל לא שומעים עליהן ב TV לא כולם מריו בטלי, או בובי פליי.

 

שיחות על שווקים, על השוק בפטרבורג ברוסיה

 

ואז הגיעה המנה העיקרית ברוב הדר: שוק טלה  בצלייה ארוכה, רוטב בלסמי מצומצם, משמש,  בלווי סוגי חצילים, תפו"א סוגי עגבניות, וגם סלט קטן.

כפי שציינתי בתחילה מטרת המפגש הוא להכיר לשפים את ישראל כך שיוכלו להיות שגרירים של המדינה. לתת להם חשיפה למטבח הישראלי על גווניו השונים. ליצור אצלם מודעות ותדמית שונה על ישראל ממה שהם ציירו בתודעה התקשורתית שלהם, כשהמטרה הסופית היא כמובן להביא יותר תיירים לישראל.

 

סיימנו קינוח של שוקולד לבן, פרלין שוקולד עם תה יסמין וקציפת שוקולד. שיהיה קצת מתוק.

 

פאוזה בשאר ישוב זהו מלון בוטיק  מיוחד בו ניתן להתארח לסופי שבוע בלבד, הוא ידוע בזכות ארוחות ערב שבת החגיגיות ומומלץ למי שמעדיף את הפינוקים האלו על פני הצימרים שהם לרוב האפשרות הנפוצה באיזור.

שתפו את הפוסט!