דג מלוח א- לה- שצ

תמיד היינו אומרים "לך, תפוס לך שוודית" הכוונה הייתה למתנדבות הבלונדיניות השופעות האלו, שסימלו לנו מהו חופש מיני והיוו את הגבול העליון לפנטזיות.

זה באמת היה בקיבוץ, אני לא זוכר אם בתקופת ההתנדבות או בשירות הצבאי,  אבל קארן, הייתה שם.  נערה שוודית מנומסת, עם יופי שרק שוודיות ניחנו בו. דווקא אהבתי אותה. אבל גם הוא אהב אותה. עד כדי כך שכאשר סיים את השירות הצבאי התכתב עמה והחליטו לקנות יחד קרונוע ולחרוש את אירופה.

"שוודי, אם תיגע בו ברחוב באקראי יקפוץ כנשוך נחש" אמר לי לאחר  שחזר. כך גם השוודיות הצעירות האלו, בביתן שלהן. אולי זה בהשפעת הקרחונים או אולי הליברליזם המיני שלהן-  לא שם, רק בחוץ.

אבל אותי עניין יותר האוכל השוודי, מה שנקרא סמורגוסבורד. ואת החלום שלי על ההרינג השוודי הגשמתי דווקא בהולנד. בכלל ההולנדיות הרבה יותר חופשיות מהשוודיות. בטח בבליעת הרינג שלם.

מרכיבים:

דג מלוח מטיאס פרובנסיאל או מטיאס רגיל

בצל שלם

בצל אחד ירוק

ענף אחד של שמיר

6 גרגרי פלפל אנגלי

2 עלי דפנה

2 כפות מיונז

חצי כוס חומץ

ההכנה:

פורסים את הבצל לחצאי טבעות מניחים מחצית הכמות בקופסא,

ומעל את גרגרי הפלפל האנגלי ועלי הדפנה. עליהם את ההרינג

החתוך לפרוסות.

כעת מערבבים בקערית את המיונז, השמיר הקצוץ, בצל ירוק קצוץ

 והחומץ ושופכים את הרוטב על הדגים, מנערים מעט ומכניסים למקרר.

למחרת מערבבים את כל התערובת וממתינים עוד יום אחד.

בעודי יושב בפינה זו בהולנד, מביט בהולנדית שופעת איך בשלוק אחד בולעת את ההרינג תוך קריאת "הופ הולנד", נודדות מחשבותיי הרחק, היא ואני…אני והיא, ובכלל לא הייתי שם,  עד שמכת מרפק עדינה, החזירה אותי למציאות:

"המממ, זה טעים אבל שלך יותר" מלקקת שפתיה ומלחשת לי אשתי.